ת'כלס יאללה שלום ביי

אם נשמע בשיחה את המילים: "ת'כלס יאללה שלום ביי", הדבר לא יגרור מבטי תמיהה או הרמת גבה. כנראה שרק בישראל ניתן לשלב במשפט אחד שלוש שפות שונות: ערבית אנגלית ועברית, ולתבל בסלנג בהגייה אשכנזית. המילה ת'כלס משמעה תכלית, כמו המילה 'בקיצור'. האות ס' היא למעשה שיבוש בהגייה של האות ת' הרפויה, שנשמעת כמו th וקרובה בהגייתה לס', כמו ששאבס היא שבת.

המילה יאללה שמקורה בערבית משמשת לדרבון וזירוז. ביי האנגלית משמעה להתראות. באנגלית שהיתה מדוברת בימי הביניים נהגו לברך איש את חברו במילים: God be with ye, כלומר 'אלוהים עמך'. ברבות השנים הפכה הברכה ל good bye, ולבסוף פשוט לbye.

למילה שלום יש מקום של כבוד ביהדות. כך הובא במדרש: "גדול השלום ששמו של מקום (כלומר ה') קרוי שלום שנאמר: ויקרא לו ה' שלום" (במדב"ר יא, ז). לא בכדי אומר אדם לחברו דווקא את המילה שלום, ללמדנו שהערך הנשגב של כבוד הדדי בין אדם לזולתו, לא נותר רק בממד האנושי, אלא יונק את ערכו מהממד האלוהי. דבר זה למדו חכמי התלמוד מבועז. כאשר פוגש בועז את הקוצרים בשדה, הוא מברך אותם בשם ה': "וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים ה' עִמָּכֶ֑ם וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ יְבָרֶכְךָ֥ ה'" (בבלי ברכות נד ע"א).

השימוש בכמה שפות מצוי מאוד בתלמוד, בה הארמית משמשת לצד לשון הקודש, ומילים יווניות הובאו שם לרוב. אך בעוד המשנה ולשון האמוראים נאמרו רובן בלשון הקודש, עורכי התלמוד נקטו בלשון ארמית. דבר זה נמצא אף במקרא עצמו שכתוב אמנם בלשון הקודש, אך מצויות בו גם מילים ארמיות, למשל המילים יגר שהדותא: "וַיִּקְרָא־ל֣וֹ לָבָ֔ן יְגַ֖ר שָׂהֲדוּתָ֑א וְיַֽעֲקֹ֔ב קָ֥רָא ל֖וֹ גַּלְעֵֽד" (בראשית לא, מז. ועל כך עוד בפירוש רבנו בחיי דברים לג , כה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: