באופניים חשמליים לירושלים

כיצד אומרים: מכנסיים ארוכים או מכנסיים ארוכות? נעליים שחורים או נעליים שחורות? ובכן, מכנסיים ומגפיים, גרביים ומשקפיים – כולם זכר. לכן נאמר מכנסיים ארוכים, לעומת זאת המילה נעליים – נקבה, ולכן נאמר נעליים שחורות. אגב, יתכן שהמילה נעל נגזרת מפעולת הנעילה וההידוק של הנעל על הרגל באמצעות השרוכים.

כל אותם פרטי לבוש שמורכבים משני חלקים נאמרים בלשון רבים, וצורת היחיד מתייחסת לפריט אחד מתוך הזוג. אמנם, המילה נעל ביחיד וברבים נעליים, אך מצאנו גם צורת נעלות. כאשר הגיעו הגבעונים למחנה ישראל בתקופת יהושוע, מחופשים להולכי דרכים שהגיעו זה עתה מדרך ארוכה כדי לכרות ברית שלום עם ישראל, הובא בכתוב: "וּנְעָל֨וֹת בָּל֤וֹת וּמְטֻלָּאוֹת֙ בְּרַגְלֵיהֶ֔ם" (יהושע ט, ה). המילה נעלות היא מילה יחידאית בתנ"ך כולו שאין לה אח ורֵע.

יש מילים שרבים נוטים לטעות במינם, למשל המילה: אופניים. מילה זו ממין זכר, ולכן יש לומר אופניים חשמליים. אם צורת היחיד היא זכר, כגון אופן אחד, ממילא גם צורת הרבים היא בזכר.

הובא בתלמוד: "לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמן" (בבלי חולין קלז ע"ב). אחד ההבדלים ביון לשון תורה ללשון חכמים הוא סיומת צורת הרבים. בלשון הכתוב לא קיימת הבחנה הכרחית בין סיומת – ים לזכר, ולסיומת – ות לנקבה. לכן המילים: אבות, אוצרות, יינות, ארמונות, ועוד – ממין זכר, על אף שמסתיימות ב – ות. מאידך גיסא, צורת הרבים: נשים ופילגשים, אף שמתייחסות באופן מובהק לנקבות, סיומת המילה היא ב – ים. ואילו בלשון חכמים צורת הרבים למילה נקבית היא – ות.

האם גם צהריים היא בצורת הרבים? הובא בספר 'כד הקמח' שכתב רבנו בחיי (1340- 1255), שאכן מילה זו מוזכרת בצורת הרבים כיון שהיא מורה על שניים. היום נחלק לשני חלקים: מהזריחה ועד חצות היום, ומחצות היום ועד לשקיעת החמה. שעת הצהריים היא הזמן בו האור גדול ביותר (רד"ק, ספר השרשים). כך שמן הזית שמשמש לאורה נקרא יצהר: "דָּגָן֙ תִּיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֔ר" (דברים כח, נא). גם המילה צוהר, "צֹ֣הַר תַּעֲשֶׂ֣ה לַתֵּבָ֗ה" (בראשית ו, טז) שמשמעה חלון, משמשת להכנסת האור. המילה צוהר קרובה למילה זוהר, בחילוף האותיות צ' וז' שהן מאותו מוצא לשוני.

גם ירושלים היא בצורת הרבים: "יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֝עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו" (תהלים קכב, ג). ירושלים של מטה מכוונת כנגד ירושלים של מעלה. כשם שהאדם אינו רק סכום איבריו, אלא בעיקר רוחו ונפשו, כך ירושלים הבנויה למטה כנגד ירושלים של מעלה, בעלת האנרגיה הרוחנית שכל המאמינים נמשכים אליה, ומבקשים להתבשם מרוחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: