מה מקור המילה "אתר", כמה משמעויות יש למילה "יד", ועל ההרחבה "על יד" ועל המילה "על". אילן חיים פור בטורו "פניני עברית".

"באתרי האינטרנט התפרסם ש… ". משפט סתמי שלא ימשוך תשומת לב מיוחדת אם לא ישולבו במשפט מילים מעוררות עניין וסקרנות. מסתבר שהמילה אתר שנפוצה בשפה העברית, כגון: אתר אינטרנט, אתר ארכיאולוגי או אתר בנייה, מקורה בכלל בשפה הארמית ומשמעה מקום. למשל: "וּבֵ֥ית אֱלָהָ֖א יִתְבְּנֵ֥א עַל־אַתְרֵֽהּ" (עזרא ה, טו), כלומר בית אלקינו יבנה על מקומו. גם בפעם היחידה שהמילה אתר היתה עשויה להתפרש כמילה מלשון הקודש: "כִּ֚י בָּ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל דֶּ֖רֶךְ הָאֲתָרִ֑ים" (במדבר כא, א), פירושה מפרשי המקרא בהוראה של תייר משורש תו"ר והאות א' אינה שורשית, כפי שבמילים אפרוח ואתמול האות א' היא מוספית (רשב"ם).

למילה יד יש כמה הוראות, ואחת מהן היא מקום: "וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה" (דברים כג, יג), "יַ֣ד אַבְשָׁלֹ֔ם" (שמו"ב יח, יח), ובימינו גם יד לבנים ויד לשריון. על הקשר בין המילה יד למקום, הובא בכתוב: "בָּֽא־שָׁא֤וּל הַכַּרְמֶ֙לָה֙ וְהִנֵּ֨ה מַצִּ֥יב לוֹ֙ יָ֔ד" (שמו"א טו, יב). המילה יד בפסוק זה משמעה ציון ועליו צורת יד, להורות על ידו החזקה שהראה במלחמה, וכאות על הניצחון (מלבי"ם).

ומכאן להוראת המילים על יד. הובא בכתוב: "וְנַעֲרֹתֶ֥יהָ הֹלְכֹ֖ת עַל־יַ֣ד הַיְאֹ֑ר" (שמות ב, ה). יש מפרשני המקרא שביארו את המילים: "עַל־יַ֣ד הַיְאֹ֑ר" במשמעות של על שפת היאור (אונקלוס). לעומת זאת יש שביארו שכשם שידו של האדם סמוכה לו כך המילים 'על יד' משמען אצלו וסמוך לו (רש"י). למילה עַל עצמה יש בכתוב הוראות רבות, כמובא בספרי 'הפכים במקרא ובלשון חכמים' (עמ' רב). בפינה זו נעמוד רק על חלקן של ההוראות. א. במשמעות סמוך למקום, כגון: "וַיַּשִּׂ֤יגוּ אוֹתָם֙ חֹנִ֣ים עַל־הַיָּ֔ם" (שמות יד, ט). ב. במשמעות של עִם, כגון: "וַיָּבֹ֥אוּ הָאֲנָשִׁ֖ים עַל־הַנָּשִׁ֑ים" (שמות לה, כב), ג. במשמעות עליון, כגון: "וְאֶל־עַל֙ יִקְרָאֻ֔הוּ יַ֖חַד לֹ֥א יְרוֹמֵֽם" (הושע יא, ז). אגב, חברת התעופה הגדולה בישראל אימצה את השם אל עַל בהשראת פסוק זה.

לאור ההוראות השונות של המלה עַל, נחלקו חכמים מה משמעות הכתוב במצוות שילוח הקן: "לֹא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים" (דברים כב, ו). האם עַל במשמעות בעוד שהציפור על האפרוחים (רש"י), או בהוראה שהאיסור לקחת האם עִם הבנים (רשב"ם).