המבוא משקף את מצב המחקר העדכני והוא כולל דיונים בהבדלי התחביר התלויים בסוג, השוואת פרוזה לעומת שירה ועוד.
תורת התחביר של לשון המקרא טרם זכתה לתיאור רחב היקף בספרות המחקר הכתובה עברית. שלא כמו בלועזית, שנתחברו בה ספרים ומונוגרפיות שיוחדו לנושא, הרי שבעברית התפרסמו עד עכשיו בעיקר מאמרים פרטניים. יוצאת מכלל זה החוברת האוניברסיטאית של חיים רבין ז"ל, 'תחביר לשון המקרא', שהתבססה על הרצאותיו באוניברסיטה העברית וראתה אור בשנת תשכ"ו. החוברת של רבין לא התיימרה להקיף את כל התופעות התחביריות שבמקרא, אלא הציגה מגוון נושאים בתמציתיות. מאז פרסום החוברת, התרחב מאוד חקר תחביר המקרא בארץ ובעולם, והגיע הזמן להציע לקורא העברי מבוא מורחב ומעודכן יותר המשקף את מצב המחקר.
הספר שלפנינו שואף למלא את החסר. התיאור הדקדוקי כולל התייחסות להבדלי תחביר התלויים בסוגה (פרוזה לעומת שירה) וכרונולוגיה (העברית של בית ראשון לעומת העברית של בית שני). לעיתים אף מובא חומר חוץ-מקראי רלוונטי השאוב מכתובות, ספר בן-סירא, מגילות מדבר יהודה, מסורת הקריאה של החומש השומרוני ולשון התנאים.
מבוא לתחביר לשון המקרא, שמואל פסברג, מוסד ביאליק, תשע"ט-2019
לחצו כאן לקנייה
כתיבת תגובה