הפתעה: צורת ציווי – לא רק פקודה אלא גם בקשה

בניגוד למה שרבים חושבים, צורת הציווי בעברית אינה משמשת רק לפקודה אלא תפקידים רבים לה.

בלשון ימינו כשאנו אומרים למישהו "שב בבקשה" איננו פוקדים עליו לשבת אלא מבקשים ממנו או מציעים לו. כך גם "בוא רגע", "קח את הבקבוק", "שים עין רגע", "קום בבקשה ותן לו לשבת", "בכיכר צא ביציאה השנייה", "לך הביתה לנוח".

הינה כמה מהתפקידים האחרים של צורת הציווי, ואתחיל בתפקיד הרווח:

פקודה, ציווי

• כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ (שמות כ יא)

זירוז

• וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי (בראשית לז ו)
  יוסף אינו מצַווה-פוקד על אחיו לשמוע אותו, אלא מזרזם שיקשיבו לו. גם הצורה נא מחזקת את הקביעה שאין פה פקודה (יש מחלוקת מה המשמעות של נא במקרא – בבקשה או עכשיו, כעת, ואכמ"ל).
• קוּמָה* (=קום) אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם (תהילים פב ח)

בקשה

• כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם (דברים כא ח)
• אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה* (=הושע) נָּא אָנָּא ה' הַצְלִיחָה* (=הצלח) נָּא (תהילים קיח כה)
• וַיֹּאמֶר אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה* (=הגד) נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים (בראשית לז טו)
• הַצִּילֵנִי* (=הצל) נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים (בראשית לב יב)

עצה

• דְּעוּ אֵפוֹא כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר ה' אַרְצָה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עַל בֵּית אַחְאָב וה' עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ (מלכים ב י י )
• אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות ואל תתוודע לרשות (משנה אבות א י)

* זוהי צורת ציווי ארוכה מהרגיל, ולכן בעולם המחקר היא מכונה "ציווי מוארך"

הרחבה:

• לשון וסגנון, ספר ראשון, א' בן אור, הוצאת יזרעאל, תשכ"ה-1965, תל אביב, עמוד 132-131
• על השימוש בעתיד במשמעות ציווי – ראו כאן

.

..

מה דעתך על אלה?

דבר תורה לשוני: פינות לשון על פרשת השבוע צד"י או צדי"ק? קוּ"ף או קוֹ"ף? – אלה שמות האותיות בעברית למה צריך ללמוד לשון? כל התשובות למה רבים הוגים "נראָה לי" בהווה, "בִּדְיוק" בחיריק ו"א֫צבע" במלעיל?