איגדתי מילים שרוב הדוברים הוגים שלא על פי התקן בעברית והוספתי את הכלל מתי כך ומתי כך. תתפלאו אבל ברשימה נמצאות בין השאר המילים: תוכי, תירס, אבא, דודה, כרס, ארבע, איפה, איזה.
רוב המילים בעברית מוטעמות במלרע (הסבר למונח – עוד רגע), אבל יש מילים לא מעטות שהגייתן מלעיל. כל דובר עברית ממוצע יודע מתי הוגים מלעיל ומתי מלרע, גם אם הוא אינו מכיר את המונחים הלשוניים – מלעיל ומלרע.
ואולם לעיתים יש מילים שרוב הדוברים הוגים מלרע בעוד התקן בעברית מלעיל, ולהפך כמובן. בדיוק במקום הזה אני מבקש להיכנס ולהציג את המילים הללו, ולשם כך איגדתי אותן וסידרתי אותן למחלקות, וגם הוספתי את הכלל.
כיוון שלמעט עולה חדש מצרפת כולנו הוגים "יופי" מלעיל, לא נדרשתי למילה הזו, וברשומה הזו לא שיבצתי את כל הכללים מתי המילה במלעיל ומתי במלרע (עוד דוגמות: לא ציינתי את ההטעמה של מילים לועזיות או של צורות הפסק) וגם לא שיבצתי מילים שרוב הדוברים הוגים שלא על פי התקן ובכך נוצר הבדל בין ההטעמה של המילה הרווחת בהגייה ובין ההטעמה של המילה על פי התקן (למשל: התקן הוא חֲתַ֫ך ולא חֶ֫תֶך, כָּרֵ֫ס ולא כֶּ֫רֶס, חֶ֫רֶק ולא חָרָ֫ק, שׁ֫וֹבֶל ולא שובָ֫ל).
לפני הפירוט, קצת מונחים. מי שכבר מכיר – יכול לדלג.
- הגה – צליל הנוצר תוך הוצאת האוויר מהריאות החוצה.
- עיצור – הגה המופק מעצירה מלאה או חלקית של זרם האוויר בכלי הדיבור (k, g, r…).
- תנועה – הגה הנוצר תוך מעבר חופשי של זרם האוויר בכלי הדיבור (a, e, i, o, u).
- הברה – חלק מילה. צירוף של עיצור(ים) ותנועה אחת (mas-pik).
- הטעמה – ההנגנה של המילה (בסוף המילה, באמצע או בתחילת המילה).
- מִלְּעֵיל – ההטעמה של המילה בהברה שלפני האחרונה (מלעיל = "מלמעלה" בארמית).
- מִלְּרַע – ההטעמה של המילה בהברה האחרונה (מלרע = בעצם מִלַּאֲרַע, מילה ארמית שמשמעה "מן הארץ", "מלמטה").
.
אם קשה לכם לשמוע את ההבדל בין מלעיל למלרע – צפו באדיר מילר (מ-14:27) על ההבדל בין ח֫תול (מלעיל) ובין חת֫ול (מלרע):
ופה על ההבדל בין ג֫דול לגדו֫ל:
@orihizkiah מועדוןלילה #foryou אורי חזקיה מועדון לילה אוריחזקיה פוריו סטנדאפ
צפו בסרטון שלפניכם ותשמעו את שלי יחימוביץ פונה לשלום קיטל ואומרת לו "שלו֫ם ש֫לום" – השלום הראשון במלרע (במשמעות מילת ברכה) והשלום השני במלעיל (במשמעות שמו הפרטי).
וכעת לטבלה:
מלעיל |
|
מילים במשקל "עָוֶל" | גָּ֫וֶן |
מילים בדגם "מודעה", "תופעה" (משקל מַקטלה, תִקטלה. למעט גזרת ל"א) הבאים בסמיכות | מודַ֫עת־אבל, תופַ֫עת־טבע, תודַ֫עת־שירות |
מילים בדגם:
סֵפר צוהר כותל |
אֵ֫צֶל בּ֫ועז, א֫והד ד֫ולב |
מילים שונות | יוטב֫תה |
מלרע |
|
מילה ממין נקבה המסתיימת ב"-ָה" | דוד֫ה, גליד֫ה, פתח תקו֫וה, עמונ֫ה, חדר֫ה, קיסרי֫ה, מזכרת בתי֫ה, עמוק֫ה (שם המקום) |
מילים בצורת רבים המסתיימת ב-יִם/וֹת | גול֫ות, העיר רחוב֫ות |
מילים המסתיימות בהוספת -תֶם/-תֶן | שתית֫ם, כתבת֫ם, באת֫ם |
חמש המילים האלה המסתיימות ב-"-ַע" | ארב֫ע, אמצ֫ע, כוב֫ע, קרק֫ע, אצב֫ע (סימן לזכור – כאן) |
מילים ארמיות או שמקורן ארמי ומסתיימות ב"-ָא"
|
אימ֫א, אב֫א, סבת֫א, סב֫א
חברות֫א, דווק֫א, שמ֫א, אל֫א מאיגָר֫א רמ֫א לבֵיר֫א עמיקת֫א תַּרְתֵּ֫י דְּסָתְרֵ֫י |
מילים שמקורן ארמי וסוגלו לכתיב העברי ומסתיימות ב"-ָה" | משכנת֫ה, אתנחת֫ה, ריש֫ה, סיפ֫ה |
מילים שונות | שמונֶ֫ה
עור֫ק (גם במשמעות כלי דם), שוב֫ך, דונ֫ג, תיר֫ס, כוש֫י, בבל֫י, פרס֫י, תוכ֫י איז֫ה, איז֫ו, אִיל֫ו, איפ֫ה, הינֵ֫ה כמ֫ה, (כ)איל֫ו, אפיל֫ו הוציא להור֫ג קריית אונ֫ו |
יש מילים או כללים ששכחתי לשבץ? עדכנוני בתגוביות ואוסיף.
הרחבות על מלעיל ומלרע, כולל שאלת התקן בימינו במילים לועזיות – ראו כאן.
..
רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
04/03/2019 at 12:53 am
במיוחד מבאס לשמוע את שר החינוך אומר: חנוכה, פורים – במלעיל, ואפילו ב'קְדַם'-מלעיל, בהדגשת החי"ת.
וּ… מהם הספרים – השני מימין והשני משמאל, שבתמונת ספרי החובה לעורכי לשון?
04/03/2019 at 10:34 am
בעניין הספרי – היכנסי לכאן ותראי 🙂
04/03/2019 at 3:33 pm
בעניין שובך – אלתרמן אשם.
שָׂדוֹת שֶׁחָוְרוּ וְעֵצִים נוֹשְׂאֵי שֹׁבֶל
עָמְדוּ בְּאוֹרֵךְ הַלָּבָן
הַלַּיְלָה, סְחַרְחַר מִיּוֹנִים עַל הַשֹּׁבֶךְ
מַדְלִיק לָךְ עֲצֵי דֻּבְדְּבָן
04/03/2019 at 3:38 pm
אצלו מנוקד (וגם הוגים) שׁׂבֶךְ = SHOVECH. היום איש אינו הוגה כך. הוגים SHOVACH במלעיל. איני משוכנע שזה קשור לאלתרמן, אבל אולי. אני משער שאת SHOVACH משווים לצוהר, משום מה.
04/03/2019 at 3:46 pm
שלום ותודה מראש על כל היופי הזה.
המלה שובך מופיעה בהסבריך פעם במלעיל ופעם במלרע.
מה נכון?
הופתעתי מ "מאגרא רמא לבירא עמיקתא".
04/03/2019 at 3:53 pm
היכן ראית שהמילה מופיע במלעיל?
שובך – מלרע.
איגרא רמא וכו' – כך זה תמיד בארמית. גם אִסְתְּרָא בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא ועוד
06/03/2019 at 1:14 am
כמדומני שב"שֶׂכְוִי" האקדמיה הכריעה לפני חודשיים (ישיבה שסא) – מלרע:
https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/formation-and-vocalization/2-3-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/2-3-1/page/2/
עוד מילים במלרע שרוב האנשים טועים בהן – אחשורוש היה פָּרְסִי, התלמוד הוא בָּבְלִי, והאוקיינוס – הָדִּי (HODI).
06/03/2019 at 10:33 am
שכווי – נהדר. תודה. תיקנתי.
פרסי, בבלי – הוספתי, תודה.
הדי – יש עוד מילים בסגנון הזה אבל פה לא שיבצתי מילים לועזיות ושמות לועזיים (הדי). מילים כאלה אני שומר למילון הגייה שאני עמל עליו כבר הרבבבבבה זמן. שוב תודה
06/03/2019 at 12:01 pm
לא הבנתי למה "הָדִּי" לועזי יותר מפרסי ובבלי.
06/03/2019 at 12:02 pm
זה שם לועזי. יש עוד הרבה שמות ומילים בלועזית. התעלמתי המילים הללו כאן.
06/03/2019 at 12:50 pm
"המולך מהודו ועד כוש"…
הודו לועזי יותר מכוש?
הודי לועזי יותר מכושי? (הנה, גם כושי במלרע ולא במלעיל).
06/03/2019 at 11:01 pm
משהו מוזר לי, אתה כותב שבדגם כמו ׳תופעת טבע׳, הטעם ב׳תופעת׳ מלעלי. מעולם לא שמעתי את זה? יש לזה הסבר?
והאם ידוע למה דווקא מילים מסוימות התקבעו בדרך משובשת? למשל בגלידה או בדודה.
10/03/2019 at 3:01 pm
איני יודע להסביר את הדברים.
אצבע – קראתי הסבר כי רוצים לבדל בין האצבע ביד ובין אני אצבע את הבית מחר.
שמונה – כי היא בין שבע ותשע המלעליות.
28/05/2019 at 10:41 pm
הסבר מעניין… על דרך זאת אפשר להוסיף גם "אמצע" מלעיל כבידול מ"אמצא" מלרע (אוי מה היה לנו… אין יותר הגיית ע' בעברית…).
הבעיה שלבושתנו כבר לא אומרים יותר "אמצא" ו"אצבע", אלא הכול טועים לומר: "יצבע" ו"ימצא"…
29/05/2019 at 10:10 am
אמצע-אמצא – שורצולד מציעה זאת כהסבר (אולי בשם מישהו אחר). אני זומם רשומה שתסביר את ההיגיון מאחורי שיבושים, וזו אחת הדוגמות שכבר כתבתי ברשומה הזו.
08/12/2019 at 11:45 am
קפריסין- מלעיל או מלרע?
08/12/2019 at 11:51 am
על פי התקן – מלרע
16/12/2019 at 9:56 pm
איך אומרים את שמות האצבעות (אגודל, קמיצה …), מלעיל או מלרע?
תודה
18/12/2019 at 9:33 am
מלרע: אגודל, אצבע, אמה, קמיצה.
מלעיל: זרת.
28/08/2020 at 8:30 am
חשו והלכו נמהרים אין מטעימים את המילה חשו במלרע או מלעל
29/08/2020 at 11:18 pm
מלעיל. שורש ח-ו-ש.
25/05/2020 at 8:45 am
מה לגבי בלתי? בלתי-אפשרי, בלתי-נסבל?
25/05/2020 at 6:19 pm
גם מלרע. ראה במילון הגייה נכונה
02/08/2020 at 9:54 pm
תודה! שמתי לב שנפלה לך טעות, כתבת שמלעיל פירושו בארמית "מלמטה" במקום "מלמעלה".
02/08/2020 at 9:56 pm
נכון. תודה על ההערה. תוקן 🙂
28/11/2020 at 11:02 am
שלום רב… ויכוח גדול ביני לזוגתי… חלווה, במלעיל או במלרע?
29/11/2020 at 2:33 am
רשמית – מלרע
22/12/2020 at 2:04 pm
שלום, רציתי לשאול לגבי הגיית מילים עם "פתח גנוב" – כגון אופנוע, שומע וכד' – האם הגייתן מלעיל או מלרע? תודה
22/12/2020 at 2:06 pm
כך: אופנו֫ע, שומ֫ע
10/01/2021 at 9:22 pm
איך יודעים את הכלל כדי להבדיל בין מלעיל למלרע כשהמילה אינה מוטעמת? האם יש כללים לדבר. ראיתי שדיברתי על שורש (כששאלו על חשו והלכו נמהרים תשובתך היתה מלעיל מהשורש ח'ו'ש) איך זה קשור ברצון שלנו להבדיל בין מלעיל למלרע. תודה רבה
11/01/2021 at 12:26 am
עקרונית רוב המילים מלרע למעט "תבניות, מסוימות שבהן המילים מלעיל (כמו הסגוליים). יש גם השפה של השורש אבל אין לי "מתכון" כללי להנפיק לך, לצערי.
23/02/2021 at 12:25 pm
להבא נפוץ כמלעיל. אין נכון או לא נכון לדעתי, מה שקובע זה מה שנפוץ או דומה למילים אחרות נפוצות.
13/07/2021 at 10:07 am
האם קומה בעזרת ישראל או קומה עזרתה לנו מלעיל או קומה ויפוצו אויבך, מלעיל או מלרע?
14/07/2021 at 5:15 am
בציטוטים מהתנ"ך נוהגים לפי טעמי המקרא. זה פחות קשור למילון ההגייה פה.
21/10/2021 at 3:52 pm
מהמם, תודה רבה לך!
21/10/2021 at 5:43 pm
בשמחה
17/12/2022 at 10:37 am
פקאנים זה מלאל או מלרע?
17/12/2022 at 8:14 pm
רשמית – מלרע
02/01/2023 at 10:33 pm
חזק וברוך, מאמר נאה!
ראוי להעיר שלפי התנ"ך- המילה "כובע" אינה בהכרח מלרעית, אלא יש שוויון בין המקרים בהם המילה מלעלית ובין המקרים בהם המילה מלרעית:
במקורות הבאים המילה היא מלעלית- 1. שמואל א' י"ז, ה' ("וכובע נחושת על ראשו…"). 2. שמואל א' י"ז, ל"ח ("…ונתן קובע נחושת על ראשו"). 3. ישעיה נ"ט, י"ז ("וילבש צדקה כשרין, וכובע ישועה בראשו").
במקורות הבאים המילה היא מלרעית- 1. יחזקאל כ"ז, י' ("… מגן וכובע תלו בך, המה נתנו הדרך") 2. יחזקאל ל"ח, ה' ("…כולם מגן וכובע"). 3. יחזקאל כ"ג, כ"ד ("… וקובע ישימו עליך סביב…").