איגדתי מילים שרוב הדוברים הוגים שלא על פי התקן בעברית והוספתי את הכלל מתי כך ומתי כך. תתפלאו אבל ברשימה נמצאות בין השאר המילים: תוכי, תירס, אבא, דודה, כרס, ארבע, איפה, איזה.

רוב המילים בעברית מוטעמות במלרע (הסבר למונח – עוד רגע), אבל יש מילים לא מעטות שהגייתן מלעיל. כל דובר עברית ממוצע יודע מתי הוגים מלעיל ומתי מלרע, גם אם הוא אינו מכיר את המונחים הלשוניים – מלעיל ומלרע.

ואולם לעיתים יש מילים שרוב הדוברים הוגים מלרע בעוד התקן בעברית מלעיל, ולהפך כמובן. בדיוק במקום הזה אני מבקש להיכנס ולהציג את המילים הללו, ולשם כך איגדתי אותן וסידרתי אותן למחלקות, וגם הוספתי את הכלל.

כיוון שלמעט עולה חדש מצרפת כולנו הוגים "יופי" מלעיל, לא נדרשתי למילה הזו, וברשומה הזו לא שיבצתי את כל הכללים מתי המילה במלעיל ומתי במלרע (עוד דוגמות: לא ציינתי את ההטעמה של מילים לועזיות או של צורות הפסק) וגם לא שיבצתי מילים שרוב הדוברים הוגים שלא על פי התקן ובכך נוצר הבדל בין ההטעמה של המילה הרווחת בהגייה ובין ההטעמה של המילה על פי התקן (למשל: התקן הוא חֲתַ֫ך ולא חֶ֫תֶך, כָּרֵ֫ס ולא כֶּ֫רֶס, חֶ֫רֶק ולא חָרָ֫ק, שׁ֫וֹבֶל ולא שובָ֫ל).

לפני הפירוט, קצת מונחים. מי שכבר מכיר – יכול לדלג.

  • הגה – צליל הנוצר תוך הוצאת האוויר מהריאות החוצה.
  • עיצורהגה המופק מעצירה מלאה או חלקית של זרם האוויר בכלי הדיבור (k, g, r…).
  • תנועההגה הנוצר תוך מעבר חופשי של זרם האוויר בכלי הדיבור (a, e, i, o, u).
  • הברה – חלק מילה. צירוף של עיצור(ים) ותנועה אחת (mas-pik).
  • הטעמה – ההנגנה של המילה (בסוף המילה, באמצע או בתחילת המילה).
  • מִלְּעֵילההטעמה של המילה בהברה שלפני האחרונה (מלעיל = "מלמעלה" בארמית).
  • מִלְּרַעההטעמה של המילה בהברה האחרונה (מלרע = בעצם מִלַּאֲרַע, מילה ארמית שמשמעה "מן הארץ", "מלמטה").

.

אם קשה לכם לשמוע את ההבדל בין מלעיל למלרע – צפו באדיר מילר (מ-14:27) על ההבדל בין ח֫תול (מלעיל) ובין חת֫ול (מלרע):

צפו בסרטון שלפניכם ותשמעו את שלי יחימוביץ פונה לשלום קיטל ואומרת לו "שלו֫ם ש֫לום" – השלום הראשון במלרע (במשמעות מילת ברכה) והשלום השני במלעיל (במשמעות שמו הפרטי).

וכעת לטבלה:

מלעיל

מילים במשקל "עָוֶל"גָּ֫וֶן
מילים בדגם "מודעה", "תופעה" (משקל מַקטלה, תִקטלה. למעט גזרת ל"א) הבאים בסמיכותמודַ֫עת-אבל, תופַ֫עת-טבע, תודַ֫עת-שירות

מילים בדגם:

סֵפר

צוהר

כותל

 

אֵ֫צֶל

ב֫ועז, א֫והד

ד֫ולב

מילים שונותיוטב֫תה

.


 

מלרע

מילה ממין נקבה המסתיימת ב"-ָה"דוד֫ה, גליד֫ה, פתח תקו֫וה, עמונ֫ה, חדר֫ה, קיסרי֫ה
מילים בצורת רבים המסתיימת ב-יִם/וֹתגול֫ות, העיר רחוב֫ות
מילים המסתיימות בהוספת  -תֶם/-תֶןשתית֫ם, כתבת֫ם, באת֫ם
חמש המילים האלה המסתיימות ב-"-ַע"ארב֫ע, אמצ֫ע, כוב֫ע, קרק֫ע, אצב֫ע (סימן לזכור – כאן)

מילים ארמיות או שמקורן ארמי ומסתיימות ב"-ָא"

 

 

אימ֫א, אב֫א, סבת֫א, סב֫א

חברות֫א, דווק֫א, שמ֫א, אל֫א

מאגָר֫א רמ֫א לבֵיר֫א עמיקת֫א

תַּרְתֵּ֫י דְּסָתְרֵ֫י

מילים שמקורן ארמי וסוגלו לכתיב העברי ומסתיימות ב"-ָה"משכנת֫ה, אתנחת֫ה, ריש֫ה, סיפ֫ה
מילים שונות

שמונֶ֫ה

עור֫ק (גם במשמעות כלי דם), שוב֫ך, דונ֫ג, תיר֫ס, כוש֫י, בבל֫י, פרס֫י, תוכ֫י

איז֫ה, איז֫ו, אִיל֫ו, איפ֫ה, הינֵ֫ה

כמ֫ה, (כ)איל֫ו, אפיל֫ו

הוציא להור֫ג

קריית אונ֫ו

 

 

יש מילים או כללים ששכחתי לשבץ? עדכנוני בתגוביות ואוסיף.

..

רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה?  לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"