כובע, יוטבתה, שובך – מלעיל או מלרע?

איגדתי מילים שרוב הדוברים הוגים שלא על פי התקן בעברית והוספתי את הכלל מתי כך ומתי כך. תתפלאו אבל ברשימה נמצאות בין השאר המילים: תוכי, תירס, אבא, דודה, כרס, ארבע, איפה, איזה.

רוב המילים בעברית מוטעמות במלרע (הסבר למונח – עוד רגע), אבל יש מילים לא מעטות שהגייתן מלעיל. כל דובר עברית ממוצע יודע מתי הוגים מלעיל ומתי מלרע, גם אם הוא אינו מכיר את המונחים הלשוניים – מלעיל ומלרע.

ואולם לעיתים יש מילים שרוב הדוברים הוגים מלרע בעוד התקן בעברית מלעיל, ולהפך כמובן. בדיוק במקום הזה אני מבקש להיכנס ולהציג את המילים הללו, ולשם כך איגדתי אותן וסידרתי אותן למחלקות, וגם הוספתי את הכלל.

כיוון שלמעט עולה חדש מצרפת כולנו הוגים "יופי" מלעיל, לא נדרשתי למילה הזו, וברשומה הזו לא שיבצתי את כל הכללים מתי המילה במלעיל ומתי במלרע (עוד דוגמות: לא ציינתי את ההטעמה של מילים לועזיות או של צורות הפסק) וגם לא שיבצתי מילים שרוב הדוברים הוגים שלא על פי התקן ובכך נוצר הבדל בין ההטעמה של המילה הרווחת בהגייה ובין ההטעמה של המילה על פי התקן (למשל: התקן הוא חֲתַ֫ך ולא חֶ֫תֶך, כָּרֵ֫ס ולא כֶּ֫רֶס, חֶ֫רֶק ולא חָרָ֫ק, שׁ֫וֹבֶל ולא שובָ֫ל).

לפני הפירוט, קצת מונחים. מי שכבר מכיר – יכול לדלג.

  • הגה – צליל הנוצר תוך הוצאת האוויר מהריאות החוצה.
  • עיצורהגה המופק מעצירה מלאה או חלקית של זרם האוויר בכלי הדיבור (k, g, r…).
  • תנועההגה הנוצר תוך מעבר חופשי של זרם האוויר בכלי הדיבור (a, e, i, o, u).
  • הברה – חלק מילה. צירוף של עיצור(ים) ותנועה אחת (mas-pik).
  • הטעמה – ההנגנה של המילה (בסוף המילה, באמצע או בתחילת המילה).
  • מלעילההטעמה של המילה בהברה שלפני האחרונה.
  • מלרעההטעמה של המילה בהברה האחרונה.

.

אם קשה לכם לשמוע את ההבדל בין מלעיל למלרע – צפו בסרטון שלפניכם ותשמעו את שלי יחימוביץ פונה לשלום קיטל ואומרת לו "שלו֫ם ש֫לום" – השלום הראשון במלרע (במשמעות מילת ברכה) והשלום השני במלעיל (במשמעות שמו הפרטי).

וכעת לטבלה:

מלעיל

מילים במשקל "עָוֶל" גָּ֫וֶן
מילים בדגם "מודעה", "תופעה" (משקל מַקטלה, תִקטלה. למעט גזרת ל"א) הבאים בסמיכות מודַ֫עת-אבל, תופַ֫עת-טבע, תודַ֫עת-שירות
מילים בדגם:

סֵפר

צוהר

כותל

 

אֵ֫צֶל

ב֫ועז, א֫והד

ד֫ולב

מילים הסתיימות בה"א המגמה שמ֫אלה (הקול הנשי בוויז מתעקש לומר במלרע – "ואז פנה שמאל֫ה")
מילים שונות יוטב֫תה

.

 

מלרע

מילה ממין נקבה המסתיימת ב"-ָה" דוד֫ה, גליד֫ה, פתח תקו֫וה, עמונ֫ה, חדר֫ה, קיסרי֫ה
מילים בצורת רבים המסתיימת ב-יִם/וֹת גול֫ות, העיר רחוב֫ות
מילים המסתיימות בהוספת  -תֶם/-תֶן שתית֫ם, כתבת֫ם, באת֫ם
חמש המילים האלה המסתיימות ב-"-ַע" ארב֫ע, אמצ֫ע, כוב֫ע, קרק֫ע, אצב֫ע
מילים ארמיות או שמקורן ארמי ומסתיימות ב"-ָא"

 

 

אימ֫א, אב֫א, סבת֫א, סב֫א

חברות֫א, דווק֫א, שמ֫א, אל֫א

מאגָר֫א רמ֫א לבֵיר֫א עמיקת֫א

תַּרְתֵּ֫י דְּסָתְרֵ֫י

מילים שמקורן ארמי וסוגלו לכתיב העברי ומסתיימות ב"-ָה" משכנת֫ה, אתנחת֫ה, ריש֫ה, סיפ֫ה
מילים שונות שמונֶ֫ה

עור֫ק (גם במשמעות כלי דם), שוב֫ך, דונ֫ג, תיר֫ס, כוש֫י, בבל֫י, פרס֫י, תוכ֫י

איז֫ה, איז֫ו, אִיל֫ו, איפ֫ה, הינֵ֫ה

כמ֫ה, (כ)איל֫ו, אפיל֫ו

הוציא להור֫ג

קריית אונ֫ו

 

 

יש מילים או כללים ששכחתי לשבץ? עדכנוני בתגוביות ואוסיף.

..

רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה?  לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

13 תגובות בנושא “כובע, יוטבתה, שובך – מלעיל או מלרע?

הוסיפו את שלכם

  1. במיוחד מבאס לשמוע את שר החינוך אומר: חנוכה, פורים – במלעיל, ואפילו ב'קְדַם'-מלעיל, בהדגשת החי"ת.

    וּ… מהם הספרים – השני מימין והשני משמאל, שבתמונת ספרי החובה לעורכי לשון?

  2. בעניין שובך – אלתרמן אשם.
    שָׂדוֹת שֶׁחָוְרוּ וְעֵצִים נוֹשְׂאֵי שֹׁבֶל
    עָמְדוּ בְּאוֹרֵךְ הַלָּבָן
    הַלַּיְלָה, סְחַרְחַר מִיּוֹנִים עַל הַשֹּׁבֶךְ
    מַדְלִיק לָךְ עֲצֵי דֻּבְדְּבָן

    1. אצלו מנוקד (וגם הוגים) שׁׂבֶךְ = SHOVECH. היום איש אינו הוגה כך. הוגים SHOVACH במלעיל. איני משוכנע שזה קשור לאלתרמן, אבל אולי. אני משער שאת SHOVACH משווים לצוהר, משום מה.

  3. שלום ותודה מראש על כל היופי הזה.
    המלה שובך מופיעה בהסבריך פעם במלעיל ופעם במלרע.
    מה נכון?
    הופתעתי מ "מאגרא רמא לבירא עמיקתא".

    1. היכן ראית שהמילה מופיע במלעיל?
      שובך – מלרע.
      איגרא רמא וכו' – כך זה תמיד בארמית. גם אִסְתְּרָא בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא ועוד

  4. כמדומני שב"שֶׂכְוִי" האקדמיה הכריעה לפני חודשיים (ישיבה שסא) – מלרע:
    https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/formation-and-vocalization/2-3-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/2-3-1/page/2/

    עוד מילים במלרע שרוב האנשים טועים בהן – אחשורוש היה פָּרְסִי, התלמוד הוא בָּבְלִי, והאוקיינוס – הָדִּי (HODI).

    1. שכווי – נהדר. תודה. תיקנתי.
      פרסי, בבלי – הוספתי, תודה.
      הדי – יש עוד מילים בסגנון הזה אבל פה לא שיבצתי מילים לועזיות ושמות לועזיים (הדי). מילים כאלה אני שומר למילון הגייה שאני עמל עליו כבר הרבבבבבה זמן. שוב תודה

        1. זה שם לועזי. יש עוד הרבה שמות ומילים בלועזית. התעלמתי המילים הללו כאן.

          1. "המולך מהודו ועד כוש"…
            הודו לועזי יותר מכוש?
            הודי לועזי יותר מכושי? (הנה, גם כושי במלרע ולא במלעיל).

  5. משהו מוזר לי, אתה כותב שבדגם כמו ׳תופעת טבע׳, הטעם ב׳תופעת׳ מלעלי. מעולם לא שמעתי את זה? יש לזה הסבר?

    והאם ידוע למה דווקא מילים מסוימות התקבעו בדרך משובשת? למשל בגלידה או בדודה.

    1. איני יודע להסביר את הדברים.
      אצבע – קראתי הסבר כי רוצים לבדל בין האצבע ביד ובין אני אצבע את הבית מחר.
      שמונה – כי היא בין שבע ותשע המלעליות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: