גם אתם מתעצבנים כשאתם בקניון וכל שלטי החנויות והמותגים באותיות אנגליות? אישה אחת החליטה שהגיע הזמן לפעול – בזכותה חובה ששמות החנויות בתל אביב יופיעו גם אותיות עבריות. איך היא עשתה את זה, איך החובה הזו לא טורפדה בבג"ץ ומי איים עליה – על זאת ועוד בפרק הזה.

להאזנה ב-itunes לחצו כאן. להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.

ההסכת ביוטיוב:

 

ולחובבי soundcloud:

"לא יפרסם אדם מודעה ולא יציג שלט אלא בשפה העברית, או גם בשפה אחרת, ובלבד שהשפה העברית תתפוס לא פחות ממחצית שטחם".

תתפלאו, אבל המשפט הנ"ל אינו פנטזיה של נשיא האקדמיה ללשון העברית, אלא חוק עזר עירוני של לא פחות מאשר עיריית תל אביב יפו [למטיבי לכת: חוק עזר לתל-אביב-יפו (שילוט), התשנ"ג-1992, פרק רביעי, סעיף 18 א] – העיר שבה לא אחת מסתובבים בקניון ומרגישים שאנו באמריקה-טאוון.

וכמו שקורה פעמים רבות, יש תקנה אבל אין אכיפה. התקנה הייתה על הנייר, עד שקמה לוחמת העברית פרופ' זהר שביט והחליטה שהיא פועלת לאכיפתה. התוצאה: בכל השלטים בת"א מופיע שם החברה גם באותיות עבריות.

בשיחה עימה ניסיתי להבין אם היא מרגישה גיבורה ולוחמת, כיצד קרה שדווקא בת"א החופשית-ליברלית תיקנו תקנה כזו שמחייבת להוסיף כיתוב באותיות עבריות, מי עזר לה להוציא לפועל את המהלך, והאם הוגש בג"ץ נגד חוק העזר העירוני בשל פגיעה בחופש הביטוי וחירות הפרט.

פרופ' שביט שיתפה בקשיים שעברה (תתפלאו, אבל לצד הברכות שברכו אותה גם קיללו אותה), חשפה שהיא זו ששלחה תלונות נגד שלטים שהיא ראתה כשהסתובבה ברחובות, מדוע לא אוכפים את התקנה במלואה והכיתוב בעברית לא מופיע בגודל של הכיתוב הלועזי אלא בכתב קטן.

עוד שוחחנו על גורלה של הוועדה מטעם עיריית ת"א שהציעה שמות עבריים לבעלי עסקים, על הסיבות להשתלטות האנגלית במרחב הציבורי ולחוסר הכבוד שיש בארץ לעברית, על עברות שמות משפחה, על הקשר בין לשון ללאומיות, ואיך ראשי ממשלה ושרים, וגם העולם האקדמי, תורמים לחוסר הכבוד לעברית.

גם שוחחנו על שיטת "המקל והגזר" כדי לרומם את קרנה של העברית ולהאהיב אותה על הדוברים.

פרופ' זהר שביט היא פרופ' מן המניין באונ' תל אביב. תחום המחקר שלה – ההיסטוריה החברתית של התרבות בארץ ישראל, וההיסטוריה של התרבות היהודית באירופה בדגש על התרבות היהודית-הגרמנית. חוקרת את תרבות הילד והנוער, ותרגמה ספרי ילדים וערכה ספרים למבוגרים.

הייתה יועצת שר התרבות, ויועצת לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.

כבר חמש-עשרה שנה יועצת לענייני תרבות בעיריית תל אביב-יפו, נוסף על אכיפת חוק העזר הנ"ל, חתומה על "שירה על הדרך" – שירים שמוצגים במרחב הציבורי.


דברים שהוזכרו בפרק:

  • מידע על פסק הדין של השופט ברק אשר למעמד העברית
  • סריקה של הכתבה בידיעות אחרונות

 


הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית.

.
.

רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"