"כל הילדים" או "כול הילדים"? "סיפרתי לו הכל" או "הכול"? "קודם כל" או "קודם כול" – כדי לפזר את המבוכה הכנתי רשימה ובה כל(!) המקרים שבהם יש לכתוב כול. היכנסו וגלו כיצד כל אחד יכול!

על פי כללי הכתיב המלא, הן הישנים והן החדשים, לצורה "כל" יש שני כתיבים:

  • כל תמורת המילה כָּל בניקוד
  • כול תמורת המילה כֹּל בניקוד

כיוון שרבים אינם יודעים ניקוד ולכן אינם בקיאים מתי כָּל ומתי כֹּל, המבוכה רבה ואנשים מבלבלים בין הכתיבים.

האקדמיה ללשון העברית השגיחה בדבר ולכן פרסמה בפייסבוק שלה כלל שיכול לסייע בדבר:

ואולם על אף הכלל אנשים רבים עדיין תוהים ונבוכים, וכדי לפזר את המבוכה הכנתי רשימה של כל(!) המקרים שבהם יש לכתוב כול.

פשוט תזכרו אותה בע"פ, ובא לציון גואל.

 

הכול (בניקוד: הַכֹּל. כשכותבים "לראות את הציבור הכל כך מגוון שהגיע לכינוס" יש לכתוב בלי וי"ו כי הצורה אינה תקינה. יש לכתוב "המגוון כל כך")

 

כול יכול (בניקוד: כֹּל יָכוֹל)

 

כול יודע (במשמעות "יודע הכול". בניקוד: כֹּל יוֹדֵעַ)

 

מכול וכול (בניקוד: מִכֹּל וָכֹל)

 

"כל" שסוגר מבע או צירוף (יש עוד דוגמות, תבינו את העיקרון לפי הדוגמות האלה):

חסר כול (בניקוד: חֲסַר כֹּל)

קודם כול (בניקוד: קֹדֶם כֹּל)

מעל לכול (בניקוד: מֵעַל לַכֹּל)

יותר מכול (בניקוד: יוֹתֵר מִכֹּל)

 

הנכון: קודם כול

 

כולבו (בניקוד: כֹּלְבּוֹ)

 

אני מקווה שכעת תפחת המבוכה ויפחת כל הבלבול.

 

.

..

רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"