מתלוננים שהצורות "היפות" מן העבר נעלמות, אבל מתברר שיש הרבה צורות כאלה שאנו משמרים גם משמרים. איגדתי דוגמות רבות כאלה.

על פי התקן בעברית יש כללים מתי ו' החיבור באה בתנועת E ומתי בתנועות אחרות, למשל: וְשלום, וִירושלים, וַחמוצים, וָשש, וּספרים.

על פי התקן בעברית יש כללים מה התנועה של שאר האותיות המצטרפות למילה עצמה (כמו ב… כ… ל…. – השם הרשמי הוא מיליות, ובו אשתמש בהמשך), למשל: בְּיום, בִּירושלים, בַּאזורים, לְשם, לַָאוכל, לָחודשִים.

על פי התקן בעברית יש כללים מתי יש דגש באותיות ב, כ, פ ומתי אין, למשל: בּית הספר, וּית הספר; כְּיתה, לְיתה א; פֶּסל, בְּסל.

בעברית המדוברת רוב מוחלט של הדוברים אינו הוגה את הנ"ל על פי התקן, וכמעט תמיד ו' החיבור נהגת בתנועת E: וְירושלים, וְחמוצים, וְספרים, וכך המצב גם בשאר המיליות: בְּירושלים, בְּאזורים, לְחברים, לְחודשִים. בעברית המדוברת כמעט תמיד יש דגש באותיות ב, כ, פ: ובּית הספר; לְכּיתה א, בְּפּסל.

ואולם במקרים מסוימים גם בעברית שלנו רוב הדוברים הוגה על פי התקן, ומדובר בעיקר בצירופים קבועים או במילים שהצורה שלהם נתקבעה כל כך עד שאין משגיחים ב"מקור" של המילה, כגון לפֿני קשורה למילה פּנים אבל היום אין מרגישים את הקשר ביניהם. כך גם בכֿלל נגזרת מהמילה כלל בתוספת בי"ת, ואין משגיחים בקשר ביניהם.

בעזרת חברים מהפייסבוק (תודה לכם!) הכנתי רשימה של מקרים רבים שבהם כולנו הוגים על פי התקן. כאמור, מדובר בעיקר בצירופים קבועים.

שימו לב:

  • לא שיבצתי ברשימה צירופים שמופיעים בעיקר בשירה, כגון "עלה וָרד" המופיע בשיר "נדנדה" של חיים נחמן ביאליק.
  • לא שיבצתי ברשימה מילים שקיבלו משמעות שונה לחלוטין מהמילה שממנה נגזרו עד שקשה להרגיש את הקשר ביניהן (כמו שהדגמתי לעיל, ואוסיף עוד כמה דוגמות: וּבֿכֿן, בְּפֿי, כְּפֿי, לְפֿי) וכן לא שיבצתי מילים שרוב הדוברים יאמרו שלא על פי התקן אע"פ שיש רבים שיאמרו על פי תקן (כגון "בית הלל וּבֿית/וְבּית שמאי", ביום וּבֿלילה/וְבּלילה, יורים וּבֿוכים/וְבּוכים, גיטרה וְכֿינור/וְכּינור).
  • אשר להגיית ו החיבור והמיליות בתנועת A בצירופים שמופיעים בטבלה – היסטורית הצורה "המקורית" הייתה A תמיד, אבל ההגייה הזו שרדה רק במילים שבהן ו' החיבור או המילית סמוכות לטעם/להנגנה של המילה (כָּז֫ה, וָש֫ש), ובעיקר בצירופים (חץ וָק֫שת). ראו כאן החלטת האקדמיה בעניין.
  • לעיתים יש הבדל במשמעות בין הצורה בתנועת A ובין הצורה בשאר התנועות, והערתי על כך בטור השמאלי, כגון המשמעות של בשר וָדם (=בן אדם) שונה מהמשמעות של בשר וְדם (תיאור של שני דברים: 1. בשר, 2. דם).

 

בכ"פ בלי דגש וי"ו החיבור בתנועת U וי"ו החיבור בתנועת I וי"ו החיבור בתנועת A שאר המיליות בתנועת I שאר המיליות בתנועת A הערות מיוחדות
אח וָרע משמעות שונה: אח וְרע
אושר וָעושר
אם וּבֿת
עפר וָאפר משמעות שונה: עפר וְאפר
בבֿוא היום
בִּבֿדיחות הדעת
בבֿירור
בבֿקשה
בִּבֿרכה
בין כה וָכֿה
בית וָגן
בכֿבוד,
בכֿבוד רב
בכֿוונה
בכֿל אופן
בכֿל זאת
בכֿל מחיר
בכֿל מקרה במשמעות הדיבורית של "בין כך ובין כך". אבל במשמעות הרשמית (במקרה הזה אתה צודק, אבל במקרה אחר אתה טועה) רוב הדוברים הוגים בדגש: בכּל
בכֿל רגע וָרגע
בפֿה מלא

משמעות שונה:

בְּפּה מלא

בְּפֿועל
בִּפֿנים
בִּפֿקודה
בִּפֿרט
בראש וּבֿראשונה
בשובה וָנחת
בשן וָעין
בשר וָדם משמעות שונה: בשר וְדם
בגתן וָתרש
הפלא וָפֿלא
וּבֿכֿן
וָהלאה, ממנו וָהלאה, מעתה וָהלאה
וָחֵצי
וָעוד,
זאת וָעוד
וָשש
וָשבע
וָתשע
חוק וָסדר
חזיז וָרעם
חזק וּבֿרוך
חץ וָקשת
יד וָשם
יום וָליל, יום וָלילה
יש וָיש
כָּזה
כיבוד אב וָאם
כִּכֿלות הכול
כליות וָלב
כלל וּכֿלל
כפתור וָפֿרח משמעות שונה: כפתור וּפרח/וְפרח
כִּקליפת השום
לא וָלא
לָבֿטח
לִבֿלי שוב
לִבֿריאות אפשר גם: לַבּריאות
לָזה,
זה לָזה
לִכֿבוד
לִכֿש…
לפֿחות
לִפֿנים משורת הדין; לפניי ולִפֿנים
לִפֿעמים
לִפֿרקים
לפֿתע
לעולם וָעד
מי וָמי
מכול וָכול
משכמו וָמעלה
נס וָדגל
נע וָנד
עובר וָשב
עיר וָאם
פָּגע וּבָֿרח ולא: פְּגע וּבְֿרח
פה וָשם
פשוט וָקל
קרוא וּכֿתוב
קל וָחומר משמעות שונה: קל וְחומר
קְנה וּבְֿנה
רצוא וָשוב
רע וָמר משמעות שונה: רע וְמר
שוד וָשבר משמעות שונה: שוד וְשבר
שוב וָשוב
שיג וָשיח
שיכון וּבֿינוי
שלום וּבֿרכה
שמים וָארץ
שתי וָערב משמעות שונה: שתי וְערב
תוהו וָבֿוהו

 

יש לכם עוד דוגמות שכדאי להוסיף לטבלה? שלחו לי.

 

.

..

רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה?  לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"