אבן שושן, ספיר, רב מילים – כאן תגלו שלפעמים גם המילונים חלוקים זה על זה בעניינים שונים: הגייה, ניקוד וכתיב. כמו כן תכירו את מילון-העל שמכריע במצבים הללו, ותלמדו מה עושים במצבים שגם המילון הזה אינו עוזר לנו.
בדרך כלל כשלאנשים יש ויכוח מה נכון לומר – כך או כך, הם פותחים מילון או בודקים במילון ברשת. אבל מתברר שלפעמים לא כל המילונים תמימי דעים, והמבוכה רבה – איזה מילון צודק? מתברר שיש מעין מילון-על שמכריע בוויכוחים הללו – מאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית. אבל גם אותו מאגר מונחים אינו עוזר תמיד כי הוא אינו מילון קלסי אלא מילון שמביא רק את המילונים המקצועיים והמילים בשימוש כללי של ועד הלשון ושל האקדמיה ללשון העברית. כלומר מילים שהאקדמיה לא דנה בם – לא יופיעו במילון הזה. מה עושים במקרה הזה? על כך ועוד ברשומה הזו.
שימו לב: לשם הנוחות שלי, בדקתי רק במילונים מקוונים.
קִיוסק/קְיוסק
מה ההגייה הנכונה קִיוסק או קְיוסק? כיצד אתם הוגים (אגב, לא בטח שתמיד אתם הוגים אותו הדבר)? חלק מהדוברים הוגה כך וחלק כך, וגם במילונים חלק מנקדים כך וחלק כך.
הינה הסקירה שלי:
מילון רב מילים ומילון אבן שושן – קִיוסק
מילון ספיר חושב אחרת – קְיוסק:
איזה מילון צודק – מה הצורה התקנית?
שני כתובים המכחישים זה את זה – יבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם: מאגר המונחים מבית האקדמיה ללשון העברית, מילון-העל שלנו.
בסוגיית הקיוסק הזו הוא מכריע הכרעה ברורה: קְיוסק.
תֵה/תֶה
באחד הסרטונים של בצלאל סמוטריץ (לסרטון המלא לחצו כאן, וראו 3:05) מופיעה המילה תה בניקוד צירה: תֵה.
הכלל הוא שתנועת E בהברה פתוחה בסוף מילה מנוקדת בסגול (ויש חריגים אחדים אבל לא ניכנס לזה כאן), ולכן לפי הכלל צריך להיות תֶה בסגול.
בדקתי במילונים, והבנתי מה הטעה את מי שניקד תֵה בסרטון.
גם מילון רב מילים וגם מילון אבן שושן מצדדים בניקוד שמופיע בסרטון – תֵה:
מילון ספיר חושב אחרת, כמו הכלל הידוע בניקוד – תֶה:
מאגר המונחים, מילון-העל שלנו, מכריע – תֶה, אבל מוסיף הערה שמסבירה את הבוקה, המבוקה והמבולקה פה.
ואם נחזור לרגע לסרטון של סמוטריץ – הַמלצתי היא שחשוב ונכון להסתכל במילון, אבל לא תמיד המילון צודק, ולכן א) צריך לדעת באיזה מילון להסתכל, ב) הטוב יותר והמעשי ביותר – להיוועץ עם יועץ לשון.
קלקל/קלקר
פה איננו עוסקים בניקוד כמו בשאלת תֵה או תֶה אלא בהגייה – האם אתם אומרים קלקל או קלקר? ואולי גם פה אתם אומרים פעם כך ופעם כך?
נבדוק במילונים:
רב מילים – קלקר, והוא גם מציין את הצורה שלדעתו רווחת בלשון הדיבור – קלקל:
אבן שושן טוען ההפך: קלקל, והוא גם מציין את הצורה שלדעתו היא הרווחת בלשון הדיבור – קלקר:
איזה מילון צודק? מה הצורה התקנית ומה באמת רווח בלשון הדיבור? שני מילונים המכחישים זה את זה – יבוא המילון השלישי ויכריע ביניהם.
מילון ספיר -מביא את שתי האפשרויות קלקל + קלקר, ומשתמש בקלקל בדברי ההסבר:
כעת אני מבולבל יותר, ועדיין לא ברור מה הצורה התקנית ומה לכאורה רווח בציבור. כבר הבנתם שיש לבדוק במאגר המונחים, מילון-העל שלנו, אבל כאן יש דוגמה לכך שגם הוא אינו תמיד עוזר: המילה אינה נמצאת במאגר.
מה עושים? פונים לאקדמיה ללשון.
מסקנה
מה המסקנה מכל הנ"ל? שלא תמיד מה שכתוב במילון קדוש, שלעיתים המילונים אינם מסכימים זה עם זה, שיש סמכות עליונה והיא האקדמיה, אבל כמו בחיים – אין דבר מושלם וגם האקדמיה לא הכריעה או דנה בכל הדברים. ואידך זיל גמור.
.
.
.
.
רוצים לקבל עדכון כשעולה הרשומה הבאה? רוצים לדעת מתי עולה עוד פרק בהסכת "קולולושה"?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
28/04/2019 at 4:11 pm
האם יתכן שהמקור לצורת התה הצרויה הוא בכדי לציין את תנועת הea, לבדלה מצורת e?
נראה שהציבור רגיל להגות "תיי" (ובשו"תים ישנים גם כתוב כך), בפרט שמקור המילה לועזי. כידוע, ההגייה האשכנזית נוהגת לקרוא צירה עם מעין דיפתונג י' (אני מכיר את הקפדתך בנושא שלילת דיפתונג EY, אך זו ודאי צורת הקריאה האשכנזית המוקפדת בקריאת זכור – "זכר" ו"זייכר", ויש לה שרידים רבים בשפה הרווחת – "בני", "חיפה" וכו'), בניגוד לסגול הנהגה ללא י'. יתכן שמכאן מגיעה צורת ניקוד זאת?
28/04/2019 at 4:18 pm
כתבתי רשומה מיוחדת בעניין EY, כולל תE או תEY. עיין כאן ותרווה צמאונך (תרתי משמע).
28/04/2019 at 7:38 pm
לא מבין מי נתן לאקדמיה את המנדט להחליט על השפה. מדוע היא מוסמכת יותר מאברהם אבן שושן?
אולי כדרכו של בן יהודה, היא בודה מילים ממוחם הקודח של חבריה?
29/04/2019 at 9:42 am
ברובד הכי "ארצי" – הסמכות שלה מעוגנת בחוק. כלומר המחוקק נתן לה.
ברובד הפילוסופי – זו כבר שאלה אחרת 🙂
29/04/2019 at 6:30 pm
מילא שהיא בודה מילים, אבל היא גם *מבטלת* מילים:
בהסבר ללמה אומרים מזרן ולא מזרון כתוב שלמילה מזרון יש מקור – היא משתלשלת ממסורת הגייה אשכנזית – אבל "מכיוון שאין דעתה של האקדמיה נוחה מצורות כפולות, לא הועמדה ההגייה החלופית מזרון לצד מזרן, וכך נקבעה ההגייה מִזְרָן כהגייה התקנית הבלעדית". כאילו – מה? "אין דעתם נוחה" זו סיבה לבטל מילה??? מאז שקראתי את זה אני מקפידה לומר מזרון.
29/04/2019 at 11:52 pm
אני אוהב "גם וגם". בגלל זה המילהה זו היא דוגמה לטעות "לא קריטית" (גם לא נכון כ"כ להגדירה טעות).
29/04/2019 at 10:10 am
ומה עם תֵיי? ?
29/04/2019 at 10:12 am
לא שמתי לב שלפניי כבר התייחסו להיגוי הזה (איתי אל)
29/04/2019 at 10:51 am
🙂
01/05/2019 at 8:56 pm
המסקנה היא שאיש איש עם מילונו ילך וקנאת בלשנים תרבה חכמה ותעשיר את השפה.
יש להתחשב בכך שלרוב אנו כותבים וקוראים ללא ניקוד, כך שהפער ההגייתי הוא לא תמיד משמעותי בהבנת המילה.
ובמקומות שלניקוד כן יש משמעות, כמו בתשבצים, שם מקומו נפקד.