כולנו מכירים אותו כפרשן, אבל תתפלאו לדעת שהוא גם היה בלשן. ולא סתם בלשן – הוא חידש מילים, תרם תרומה עצומה בתחום המילונאות והיה בעל תפיסה דקדוקית שיטתית, מקורית ועצמאית. שיחה מרתקת עם מי שגילה את שיטתו הלשונית של רש"י והופתע בעצמו מהגילוי המסעיר שלו.
להאזנה ב-itunes לחצו כאן. להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.
ההסכת ביוטיוב:
ולחובבי soundcloud:
כולנו שמענו עליו, כולנו קראנו דברים שהוא כתב, וכולנו גם נבְחנו על הדברים שלו בית הספר ובבחינת הבגרות – רש"י, רבי שלמה יצחקי.
מה שֶמְתֵי מעט יודעים הוא שרש"י לא היה רק פרשן מקראי או פרשן תלמודי אלא רש"י היה גם בלשן.
רש"י קדם בהרבה לבן יהודה – הוא גם חידש מילים, גם כתב את פירושו למקרא בעברית דווקא אע"פ שהעברית לא הייתה שפה חיה, וגם דאג לתרגם מארמית לעברית את דברי חז"ל שהביא בפירושו למקרא. בכך השפיע רש"י לדורות על העברית וחיזק את מעמדה.
אבל מה הופך את רש"י לבלשן אם הוא לא כתב ספרי דקדוק? האם רש"י פירש בניגוד לדעת חז"ל כשדבריהם נגד הדקדוק? האם רש"י הסכים עם מנחם בן סרוק ודונש בן לברט או חלק עליהם? האם פירוש רש"י מיועד לילדים או למשכילים דווקא?
בפרק הזה תכירו את רש"י הבלשן – בעל תפיסה דקדוקית שיטתית, אדם שתרם תרומה עצומה בתחום המילונאות, פרשן מקורי ועצמאי. רש"י כמעט שלא הכיר מדקדקים אחרים, ולכן היה חלוץ בתחום הלשון ופורץ דרך. זו הסיבה שלא תמצאו ברש"י מינוחים מקצועיים, כגון שורש, משקל, בניין. רש"י גם חידש מאות מילים בעברית, ובלי פירושו לתנ"ך פירושן של מילים רבות היו נשאר לוט בערפל. עד היום אנו משמשים בפירושיו למילים בתנ"ך מבלי שאנו יודעים ש"בחרנו" בפירוש שלו בעוד אחרים הסבירו אחרת.
הרב ד"ר חנוך גמליאל הוא ראש החוג ללשון העברית במכללה האקדמית הרצוג, חבר באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת הדקדוק באקדמיה.
עבודת הדוקטור שלו עוסקת בנושא "תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה", והוא גם כתב מאמרים בנושא. כתב את הספר "רש"י כפרשן וכבלשן: תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה" בהוצאת מוסד ביאליק, ואת "פרקים בתולדות הלשון העברית – יחידה ארבע: לשון הפיוט הארץ ישראלי" מטעם האוניברסיטה הפתוחה.
בוגר ישיבת הר עציון בגוש עציון, לימד בישיבת הקיבוץ הדתי, והיום עוסק בעיקר בעברית של ימי הביניים שהושפעה מן הערבית, ובחוכמת הלשון בימי הביניים בפרט במרחב האשכנזי.
למיטיבי לכת
- היכל רש"י, יצחק אבינרי
- רש"י כפרשן וכבלשן, חנוך גמליאל
- "העברית של רש"י על פי כתבי יד נבחרים של הפירוש לתורה", אריאל שווה (עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ז)
- פירוש רש"י לתורה כמפעל של חיזוק השפה העברית, חנוך גמליאל, שערי לשון (בעריכת א' ממן, ש' פסברג וי' ברויאר) ירושלים תשס"ח, כרך א', עמ' 127-115
- שימשו בלעז להדגמה דקדוקית בפירושי רש"י למקרא, חנוך גמליאל, מסורות יח [תשע"ו], עמ' 57-45
- תפיסת השורש של רש"י, חנוך גמליאל, לשוננו ע"א [תשס"ט], עמ' 129-105
- לדרך ההגדרה המילונית בימי הביניים, חנוך גמליאל, מחקרים בלשון, יז-יח, ספר היובל לאהרן ממן, ירושלים תשע"ז, עמ' 236-221
.
.
רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
.
מה דעתך על אלה?
"קולולושה" פרק 11: לא תאמינו מה השורש של נדד, שתה וקם / עם ד"ר חנוך גמליאל
"קולולושה" פרק 33: מרס"ג עד רד"ק: סקירה של מדקדקי ימי הביניים / פרופ' יוסף עופר
"קולולושה חי" – פרק 19: בחדשות לא מוציאים מילה בלעדיה / עם יועצת הלשון רות אלמגור-רמון
"קולולושה" פרק 39: אימא, צוהריים, הכול: השיקולים בקביעת כללי הכתיב המלא / עם פרופ' יוסף עופר
כתיבת תגובה