כולנו מכירים את כ"ף הדמיון (הוא מתנהל כמלך המשרד), כ"ף השיעור (כמאה אנשים הגיעו לגמר) וכ"ף שמופיעה ב"כש" (כשתגיע נתחיל), אבל יש עוד כ"ף אחת ששכחו אותה, והיא תכשיר את הצורה שלימדו כל עורך לשון למגר: "הוא משמש כראש החברה".

בסוף הרשומה מן השבוע שעבר שעסקה במשמעויות מפתיעות למילים מוכרות הבטחתי לעסוק בכ"ף כְּ מפתיעה שתנפץ מיתוס רווח בעולם עורכי הלשון.

יש כ"ף שבלימודי עריכת לשון מלמדים להורידה מהנימוק שהיא אינה הגיונית (בעיקר בהשפעת יועץ הלשון המיתולוגי של רשות השידור, אבא בנדויד – ראו הרחבות למטה). הנימוק הזה הגיוני כשלא מכירים את כל השימושים של כ"ף במקרא, אבל כשמכירים (כמו שמיד יקרה) – ההיגיון כבודו במקומו מונח.

הינה דוגמה לכ"ף שמלמדים עורכי לשון להשמיד, להרוג ולאבד:

הוא משמש כיו"ר החברה.

הטענה היא שיש למחוק את הכ"ף כי הוא אינו כמו יו"ר החברה אלא הוא יו"ר החברה, ולכן הניסוח צריך להיות זה:

הוא משמש יו"ר החברה.

המשפט נשמע קצת מוזר לאוזן הממוצעת, אבל מניסיון – אפשר להתרגל לזה.

הבעיה שהתיקון הזה אינו נכון כמו שאסביר בעוד רגע, אבל לפני שאפריך את התיקון – אדגים לאיזו בעיה התיקון הזה גורם:

הוא משמש רב.

למה הכוונה?

  1. הוא משמש (כ)רב – כלומר הוא עצמנו הרב
  2. הוא משמש את הרב – הוא רק השַמש של הרב

יש פה דו-משמעות, נוסף על הצרימה החדה באוזן.

ואם מישהו מכם חושב להוסיף את בתור (הוא משמש בתור יו"ר החברה; הוא משמש בתור רב – לפי משמעות 1) – עורכי הלשון אינם אוהבים את בתור, וזה נושא לרשומה אחרת.

הבעיה שהטענה ולפיה הכ"ף הזו מוזרה, נשמעת הגיונית – הרי לכאורה הוא אינו משמש כמו יו"ר אלא הוא הוא היו"ר. ואולם את הכ"ף הלא-הגיונית-הזו מוצאים גם במקרא, ואם מבינים את תפקידה – פותרים את הבעיה ואין כל סיבה לשלול את הכשרות של הוא משמש כיו"ר החברה ואת הוא משמש כרב.

בטרם אציג את הכ"ף שאינה מוכרת כל כך, אסקור את כל תפקידי הכ"ף במקרא, והיא תהיה אחרונה חביבה (סקרנים? דלגו לכ"ף האמיתות).

כ"ף הדמיון

כ"ף שמשווה בין עצמים הדומים זה לזה.

וַיְהִי בִּרְאֹתִי אֲנִי דָנִיֵּאל אֶת הֶחָזֹון וָאֲבַקְשָׁה בִינָה וְהִנֵּה עֹמֵד לְנֶגְדִּי כְּמַרְאֵה גָבֶר (דניאל ח, טו)

וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינֹו כְּעֵין הַבְּדֹלַח (במדבר יא, ז)

לוּלֵי ה' צְבָאֹות הֹותִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ (ישעיהו א, ט)

כ"ף השיעור

כ"ף שבאה לציין שהמספר המופיע אחריה אינו מדויק אלא משוער.

וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה עַד הָעָרֶב וַתַּחְבֹּט אֵת אֲשֶׁר לִקֵּטָה וַיְהִי כְּאֵיפָה שְׂעֹרִים (רות ב, יז)

וַיִּכְרְתוּ גַם כׇּל הָעָם אִישׁ שֹׂוכֹה וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיָּשִׂימוּ עַל הַצְּרִיחַ וַיַּצִּיתוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַצְּרִיחַ בָּאֵשׁ וַיָּמֻתוּ גַּם כׇּל אַנְשֵׁי מִגְדַּל שְׁכֶם כְּאֶלֶף אִישׁ וְאִשָּׁה (שופטים ט, מט)

וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיֹּות שֵׁם הָאַחַת עׇרְפָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת וַיֵּשְׁבוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים (רות א, ד)

כ"ף שמופיעה ב"כש"

כ"ף שהיא חלק מקַשּׁר זמן – כְּשֶׁ (הסתבכתם? הדוגמה תסביר טוב יותר את הכוונה):

וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדֹו וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדֹו וְגָבַר עֲמָלֵק (שמות יז, יא)

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידֹו (בראשית כז, ל)

כ"ף האמיתות (עוד שמות: כ"ף האימות או כ"ף האמת)

כ"ף שבאה לאַמת את הדבר, להדגיש אותו ולחזק אותו.

חלק ממדקדקי ימי הביניים הבחינו בכ"ף הזו, ולפעמים הם מעירים על קיומה.

דוגמות:

וָאֲצַוֶּה אֶת חֲנָנִי אָחִי וְאֶת חֲנַנְיָה שַׂר הַבִּירָה עַל יְרוּשָׁלִָם כִּי הוּא כְּאִישׁ אֱמֶת וְיָרֵא אֶת הָאֱלֹהִים מֵרַבִּים (נחמיה ז, ב).

ראב"ע:

כאיש אמת – הכ"ף לאמִתת הדבר.

כלומר הוא לא כמו איש אמת אלא הוא איש אמת.

וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגֹּף ה' אֶת נָבָל וַיָּמֹת (שמואל א כה, לח).

רד"ק:

כעשרת הימים – הכ"ף כ"ף האמיתות, ר"ל [=רוצה לומר] לעשרת הימים. וכן כמשלש חדשים, ר"ל [=רוצה לומר] למשלש חדשים.

כלומר אין מדובר בכ"ף השיעור (כעשרה ימים) אלא בעשרה ימים ממש.

והינה דוגמות לפרשנים שמציינים את התופעה בלי לציין את המונח כ"ף האימות:

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂהּ לִי עַבְדֶּךָ וַיִּחַר אַפּוֹ (בראשית לט, יט).

רמב"ן:

ויהי כשמוע אדוניו  – […] אין הכ"ף לדמיון בדבר אחר, ופתרונו: הדברים האלה, וכמוהו: (לעיל כד כח) ותגד לבית אמה כדברים האלה, וכן ובדברו עמי כדברים האלה נתתי פני ארצה (דניאל י טו) וכן רבים.

כלומר אין מדובר פה בכ"ף הדמיון אלא בכ"ף האימות.

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי (בראשית כה, לא).

רשב"ם:

מכרה כיום – כלומר: לאלתר, מיד מכור לי חלק בכורתך הראוי לך, בממון אבי בממון שאתן לך, ואח"כ אתן לך המאכל לעדות ולקיום, כדרך שמצינו ויאכלו שם על הגל לקיום ברית בין לבן ליעקב.

כלומר רשב"ם מסביר שכהיום* = היום ממש. וגם רד"ק על אתר אומר זאת מפורש בציינו את כ"ף האימות:

מכרה כיום – זו הכ"ף תקרא כף האמת, כמו כי אותו כהיום תמצאן (שמואל א' ט'), ויהי העם כמתאוננים (במדבר י"א), לב רשעים כמעט (משלי י' כ'), כמשיגי גבול (הושע ה').

* ע"פ מחקר של אביגדור אונה (ראו בהרחבות למטה) מתוך 38 פסוקים בתנ"ך שבהם באה "כיום", רק בשני פסוקים הכ"ף היא כ"ף ההשוואה ולא כ"ף האימות.

דוגמה מעניינת היא הפסוק הזה שבו רש"י התקשה בצורה כי לא הכיר את כ"ף האמיתות, אבל רד"ק פותר את הקושי בנקל:

הָיוּ שָׂרֵי יְהוּדָה כְּמַסִּיגֵי גְּבוּל עֲלֵיהֶם אֶשְׁפֹּוךְ כַּמַּיִם עֶבְרָתִי (הושע ה, י).

רש"י:

קשה בעיני כי היה לו לכתוב מסיגי גבול ולא כמסיגי

רד"ק:

וכ"ף כמסיגי לאמת הדבר כמו כ"ף השבעה לי כיום כי אותו כהיום והדומים להם

והינה מבחר דוגמות לכ"ף האימות:

יְתֹומִים הָיִינוּ אין [קרי: וְאֵין] אָב אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנֹות (איכה ה, ג)

הן לא היו כמו אלמנות אלא אלמנות ממש.

וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא הֵבִיאוּ לֹו מִנְחָה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ (שמואל א י, כז)

הוא לא היה כמו מחריש אלא הוא החריש בפועל.

סיכום

יש כמה שימושים לכ"ף במקרא, ואחד מהם הוא כ"ף האימות (או האמיתות) שנועדה לחזק ולהדגיש. השימוש בכ"ף הזו כמעט שנעלם בלשון המשנה (מוצאים אותה כ-20 פעמים בלבד בכל הש"ס). אין פלא שלאחר שהיא נעלמה מהשימוש ומהכתיבה, היא נעלמה גם מהתודעה, ומחדשי השפה לא נתנו את דעתם עליה.

בספרות הרבנית השימוש בכ"ף האימות חוזר, ובלשון ימינו אותה כ"ף שבה לתחייה הן בדיבור והן בכתיבה. כיועץ לשון איני מוצא טעם לבקש להשמידה ולהאבידה מן העולם.

הרחבה:
בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו,כ"ף האימות בתנ"ך, אביגדור אונא, כרך כב‎, חוברת ד (עא‎) (תמוז-אלול תשל"ז), עמוד 507-504

תרביץ, כ"ף-האימות בפסוק ובמשנה, אביגדור אונא, כרך מג‎, חוברת א/ד‎ (תשרי-אלול תשל"ד), עמוד 223-220

מילון העברית המקראית, מנחם צבי קדרי, הערך כ, בר אילן

מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה, אבא בנדויד והדסה שי, כ- (=בתור), עמוד 197

יד הלשון, יצחק אבינרי, כ-ל חסרות, עמוד 246

 

.

רוצים לקבל עדכון כשעולה הרשומה הבאה? רוצים לדעת מתי עולה עוד פרק בהסכת "קולולושה"?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

מה דעתך על אלה?

כיצד אתם הוגים: לכּכֿב/לכֿכּב בסרט? הוא מהפּנט/מהפֿנט אותו? חניכיים, כיריים, עט – טעויות נפוצות של זכר ונקבה גוגואים, הנדס־אפ, דוּקים – גלו מה הפירוש של שמות משחקי הילדוּת האם קולולושה יהיה הסכת השנה? אתם קובעים!