משגע אותי שבכתוביות במרקע מתקנים את הדובר בעוד הדובר לא טעה! אספתי דוגמות לתיקונים מיותרים לחלוטין ולעוד כמה עיוותים בתחום.
כתבתי רשומה בנושא לבטים והחלטות בסוגיית הכתוביות בטלוויזיה – בין העברית המדוברת לכתובה. ברשומה עסקתי בכתוביות בעברית שמתווספות לדובר שמדבר עברית, ופירטתי מדוע שאלת תיקון הדובר באמצעות הכתוביות שעל המרקע היא נושא מורכב ורגיש. זו הסיבה שאני "משתגע" כשאני רואה בכתוביות תיקון של הדובר בעוד הדובר לא שגה ואין מה לתקנו כלל ועיקר!!!
התיקון המיותר הנפוץ ביותר הוא בשמה–שם. הרבה פעמים אני רואה בכתוביות ש"תיקנו" את הדובר שאמר שמה ובכתוביות מופיע שם. אין סיבה לתקן ולא נכון לתקן כי שתי הצורות כשרות (ויותר מכך – בתנ"ך יש מעט שם במשמעות לשם [כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר תֵּלֶךְ שָׁם – ירמיה מה ה], ושמה במשמעות שם [מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע – קהלת ג טז)].
הינה כמה דוגמות לתיקון המיותר הזה:
- הדובר אמר (12:07): ושמה
- מופיע בכתובית: ושם
עוד דוגמה נפוצה היא שינוי מִזָכר לנקבה במילה דרך. אין סיבה לשנות בכתוביות כי המין הדקדוקי של דרך הוא גם זכר וגם נקבה.
ועוד דוגמה ל"תיקון" המיותר הזה:
- הדובר אמר (42:32): דרכי מאבק אחרים
- בכתוביות הופיע: דרכי מאבק אחרות
וכאן דוגמה לתיקון אחר, אף גם הוא לא נכון:
למה "לתקן" אם שתי הצורות כשרות למהדרין?
מעניין שבתוכנית הנ"ל טרחו "לתקן" את "ממלאה" ל"ממלאת" אבל לא טרחו לתקן דבר בסיסי הרבה יותר:
- הדובר אמר (32:20): אסור לי להיכנס בקזינו
- בכתוביות הופיע: השאירו אותו הדבר!
אבל מנגד תיקנו משהו שבאמת זוקק תיקון:
- הדובר אמר (37:28): שפרצו על האגודה
- בכתוביות הופיע: שפרצו אל האגודה
עוד דוגמה לתיקון מיותר הוא התיקון של זיקוקי די־נור לזה: זיקוקין די־נור, בעוד שתי הצורות אפשריות.
אני מנצל את הרשומה הזו כדי להציף עוד כמה תופעות.
בתכנית סליחה, יש לי שאלה יש נטייה שלא לשנות דבר בכתוביות. הם ממש כותבים את שהדובר אומר, והסינון ממש מזערי.
הינה מבחר דוגמות מאותו הפרק:
- הדובר אמר וכך גם מופיע בכתובית: בשבועיים-שלוש
- אמור להופיע: בשבועיים-שלושה
זה אי-שינוי בשם המספר שנחשב נושא רגיש שיש קונסנזוס שבמקרה שלו יש לשנות ולתקן
- הדובר אמר וכך מופיע בכתובית: תכני שווא
- אמור להופיע: תוכני שווא
- הדובר אמר וכך מופיע בכתובית: משמה
- אמור להופיע: זו דוגמה שונה מהמילה שמה שהזכרתי בהתחלה. פה לא ברור האם הצורה משמה כשרה, אבל כך או כך באתי להדגים שבתוכנית הזו כותבים כמו שהדובר אומר, ואני מניח שהכותב לא התלבט לרגע
- הדובר אמר וכך מופיע בכתובית: התפישת עולם
- אמור להיות: תפיסת העולם (נתעלם משאלת שי"ו או סמ"ך) כי התקן הוא שבצירוף של שתי מילים את ה"א היידוע מוסיפים למילה השנייה (הסומך) ולא הראשונה (הנסמך)
ואם כבר ביידוע של צירוף עסקינן, הינה עוד דוגמות לאי-תיקון כזה:
כאן אציג דוגה לתיקון נכון וצודק משתי סיבות: גם כי ברור לי שאילו היו שואלים את האורחת (היא בעלת מבטא בריטי) היא הייתה שמחה שיתקנו אותה בכתוביות, וגם כי השגיאה חמורה ממש:
- הדוברת אומרת (4:15): התעודת זהות הישנים רשום "יהודי"
- מופיע בכתוביות: תעודת הזהות הישנה רשום "יהודייה"
אגב, עוד ערכו אותה, ובצדק, במקרים האלה:
היא אמרה: להב משוננת (3:54); הטראומה הזה (4:03) | הופיע: להב משונן; הטראומה הזו.
דוגמה אחרונה לתיקון צודק כי יש בו שינוי במשמעות: הדובר אומרת כנס (=לאסוף), ובכתוביות מופיע היכנס (=לבוא פנימה).
נחתום את עניין היידוע בדוגמה משעשעת משהו מהסדרה "בטיפול" – כאן מופיע אותו הצירוף, בפי שני דוברים שונים שדיברו זה אחר זה, וכל פעם היידוע שונה:
קצת רימיתי כי בשני המקרים כתבו כמו שהדמות אמרה – מוני מושונוב אומר התפיסת חיים (שלא ע"פ התקן) וכך כתוב, ואילו אסי דיין אמר תפיסת החיים (ע"פ התקן) וכך תיעתקו שמה.
.
רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
.
13/08/2019 at 10:23 am
אני "משתגע" כאשר מדברים בלשון הווה על מאורעות העבר. הנה בכתבה זו כתבת: "הרבה פעמים אני רואה…". מדוע לא לומר בפשטות: "פעמים רבות ראיתי…"?
13/08/2019 at 10:28 am
איני רואה בזה בעיה. הצצת בזמנים במקרא? יש דגמים שונים כגון של רגילות (בחז"ל למשל: "הוא היה אומר". למה לא "הוא אמר"?). גם בעברית ימינו יש תופעות ודגמים, והרבה מופיע במקורות.
13/08/2019 at 10:52 am
מובן מאליו שאינני מציין זאת כבעיה לשונאית אלא כבעיה שמיעתית (באוזניי לפחות).
באשר למקרא, הרי שלשוננו כיום רחוקה מלשון המקרא. כמובן שהמקרא משמש יסוד לשימוש בעברית המודרנית (הטיות, ניקוד, מקור ליצירת מילים חדשות וכדומה), אך איננו מדברים כיום בצורה המקראית.
דווקא השימוש במשפטים בזמן הווה לתיאור העבר, מזכיר לי את השימוש באנגלית של present progressive, לתיאור מאורע מתמשך.
באזניי זה נשמע מעט מאולץ ואף עשוי להוביל ליצירת שגיאות בשפה, כך כנראה נוצרה הבעיה בשימוש במילה 'נראה' (רבים משתמשים במילה נִרְאָה בהווה במקום נִרְאֶה).
לסיכום, אציין כי אני מעדיף שימוש בלשון עבר לתיאור העבר ובלשון הווה לתיאור ההווה ולו רק כדי למנוע טעויות שעלולות להיווצר אצל בני התשחורת.
14/08/2019 at 11:36 pm
המקרה האחרון (הדמויות ב"בטיפול") שונה מהמקרים האחרים כי מחבר הטקסט כנראה בחר ביודעין לשים בפיות הדמויות ניסוחים שונים שאחד מהם משובש. לדעתי זה ממש מחוץ למנדט של עורך לשון להתערב בדבר כזה – זה חלק מעיצוב הדמות.
15/08/2019 at 10:13 am
בטיפול היה מעין הלצה, כמו שציינתי בסיפה דבריי. אשר להחלטה אם לשנות בפועל או לא – ראי כאן