לא מהדק אלא מכלב, לא מטף אלא מטפה, לא שמרדף או ניילונית אלא שומרן – איגדתי שמות של מכשירים, כלים ופעולות ש-99% מהציבור משתמש בשם מסוים בלי לחשוד שהמונח הרשמי אחר לחלוטין. וגם: שאלתי את האקדמיה ללשון אם היא תשנה את המונח הרשמי, והתשובה הפתיעה גם אותי.

יש מילים שרוב מוחלט של האוכלוסייה משתמש בהן אע"פ שהוא יודע שהמילה אינה עברית ושיש לה חלופה, כגון סטייק–אומצה.

יש מילים ש-99% מהאוכלוסייה משתמשים בהן בלי לדעת שאין זו המילה הרשמית בעברית. ואם תשאל אותם אם זו המילה הרשמית הם יענו לך בוודאות שכן.

הדבר נפוץ בעיקר בשמות של מכשירים – אנשים רבים אינם חושדים/יודעים שהשם שבו הם משתמשים אינו השם הרשמי – ובצדק. החלופה הרווחת נשמעת כשרה למהדרין.

כאן איגדתי כמה שמות של מוצרים (ואחד שאינו של מוצר) ש-99% מדוברי העברית משתמשים בשם מסוים בעוד בפועל השם הרשמי שונה, ואיש אינו מודע לכך.

ברשומה כאן אציין את השם הרווח בציבור (לעיתים יש כמה שמות) ואת השם הרשמי, וכשיש צורך הוספתי גם את הסיבה לשם הרשמי ומדוע האקדמיה ללשון לא קבעה את החלופה הרווחת בציבור כשם הרשמי.

יש לכם עוד דוגמות למילים כאלה? אשמח לשמוע ולהוסיף.

רווח בפי 99% מהציבור: מהדק, שדכן

המונח הרשמי: מַכְלֵב

ההסבר לשם הרשמי (מתוך אתר האקדמיה):

מכלב הוא מכשיר לחיבור ניירות באמצעות סיכות קטנות המכונות כְּלִיבִים.
המילים כְּלִיב ומַכְלֵב קשורות אל הפועל הִכְלִיב שפירושו 'תפר תפירה גסה', 'חיבר בחיבורים גסים'.
במשנה נאמר בעניין עשיית מלאכה בחול המועד: "ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב" (מועד קטן א, ח), כלומר בימים אלו אסור לאומן לתפור תפירה מקצועית כרגיל אלא רק תפירה גסה. מכאן גם חוט מכליב – חוט עבה ולבן המשמש לתפירה זמנית לפני התפירה בחוט הרגיל.
יש הקושרים את הפועל הכליב למילה כֶּלֶב – תפרים הדומים בצורתם לנשיכת כלב.
המילים מכלב וכליב כלולות במילון למונחי משרד כלליים של האקדמיה משנת תש"ך (1960).

האזינו לד"ר ניסן נצר מסביר מדוע המילה "מכלב" אינה חידוש מוצלח (מתוך ההסכת-פודקאסט קולולושה):

 

רווח בפי 99% מהציבור: סיכות למהדק, סיכות לשדכן, סיכות

המונח הרשמי: כליבים

ההסבר לשם הרשמי: ראו בפסקה לעיל.

רווח בציבור: אֶטֶב, אטב משרדי, סיכה משרדית, סיכת נייר, מהדק ניירות

המונח הרשמי: מְהַדֵּק, מהדק ניירות

הסיבה לשם הרשמי: די ברורה. המכשיר נועד להדק, וכאמור לעיל השם הרשמי למכשיר הסיכות אינו מהדק אלא מכלב. השם אטב תפוס גם הוא:

רווח בפי רבים מהציבור: מקל כביסה, אֶטֶב (כביסה), אָטָב (כביסה)

המונח הרשמי: אֶטֶב כביסה

מסקֶר לא מדעי שהעליתי לפייסבוק (ראו כאן, כאן וכאן) עולה כי רוב אנשים קוראים למוצר הזה אטבים (אטב, אטב כביסה) ורק המיעוט מקל כביסה.

כך או כך, שימו לב שההגייה התקנית היא אֶטֶב ולא אָטָב.

רווח בפי 99% מהציבור: מַטָּף

המונח הרשמי: מַטְפֶּה

ההסבר לשם הרשמי (מתוך אתר האקדמיה):

את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה חודשה על פי המשמעות 'כיבוי' שיש לשורש טפ"י (או טפ"א) בשתי אחיותיה החשובות של העברית: הארמית והערבית. השורש הארמי טפ"י בא למשל בתרגום אונקלוס לפסוק "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ויקרא ו, ו) – המילים "לא תכבה" מתורגמות "לָא תִּטְפֵי".
בערבית השורש הקרוב טפ"א הוא הרגיל בהקשר של כיבוי אש:

  • طَفِئَ (טַפִאַ) – כָּבָה;
  • إِطْفَائِيّ (אִטְפַאאִיּ) – כַּבַּאי;
  • המונח המקביל למַטְפֶּה הוא مِطْفَأَة (מִטְפַאַה).

הסיבה לאי קבלת השם הרווח בציבור (מתוך אתר האקדמיה):

עם השנים צמחה לצד המילה המקורית מַטְפֶּה המילה מַטָּף. איך נוצרה מילה זו אפשר רק לשער: מכיוון שהשורש טפ"י אינו מוכר לרוב דוברי העברית, לא הובן השם מַטְפֶּה כמציין כיבוי אלא כמציין טפטוף והטפה והחלו לקרוא לו מַטָּף. ככל הנראה קרה הדבר בגזירה לאחור מצורת הרבים של מַטְפֶּה: מטפים. צורה זו אמורה להיקרא מַטְפִּים ובנסמך מַטְפֵּי־(כיבוי אש), אך ללא ניקוד נקראה בטעות כריבוי של מַטָּף: מַטָּפִים, מַטְּפֵי־.
אולם אין כל קשר בין מכל כיבוי האש לטפטוף והטפה: חומר הכיבוי אינו מטפטף מן המכל אלא מותז ממנו בחוזקה, ויתרה מזו: במַטְפִּים הנפוצים ביותר אין כלל נוזל כי אם גז, קצף או אבקה.

רווח בפי 99% מהציבור: מלחייה

המונח הרשמי: מִמְלָחָה

אציין כי במילון ההווה שבאתר האקדמיה מופיעה גם הצורה מלחייה. מה זה אומר? ראו את דבר האקדמיה בתחתית הרשומה.

רווח בפי 99% מהציבור: שמרדף, ניילונית, חוצץ

המונח הרשמי: שׁוֹמְרַן דפים (ובקיצור: שׁוֹמְרָן)

ההסבר לשם הרשמי (מתוך אתר האקדמיה):

שומרן דפים, ובקיצור שומרן, הוא שקית שקופה לשמירת דפים. יש שומרנים שבצידם פס לבן או צבעוני ובו נקבים לתיוק.
המונח שומרן נקבע בהשראת מונחים אחרים במשקל פועלן המציינים אמצעים לשמירת ניירות ולתיוקם: חוֹבְקָן, כּוֹרְכָן, עוֹטְפָן, סוֹדְרָן ועוֹקְדָן (קלסר).
המונח שומרן דפים אושר באקדמיה בשנת תשס"ו (2006).

 

רווח בפי 99% מהציבור: תמלול

המונח הרשמי: תִּכְתּוּב

פניתי לאקדמיה בשאלה מדוע הם אינם משנים את השם הרשמי, וזה מה שענו לי:

שלום רב,

במקרים רבים אכן האקדמיה משנה את המונח בזמן מן הזמנים לאחר שהיא משתכנעת שאין סיכוי שהמונח שנקבע ישתרש.

כמה הערות למונחים שהזכרת:

מכלב / שדכן / מהדק / מסככת – כמובן האקדמיה לא תקבע את המונח שדכן, שברור שהוא לשון עגה. המונח מהדק משמש לציון "סיכה" משרדית, ואילו המילה מסככת (מן המילה סיכה) אינה רווחת מאוד. בקיצור יש כאן מקרה מאוד לא ברור מה המילה המתאימה במקום מכלב.

אטבי כביסה – "מקלות כביסה" הוא צירוף מיושן, ורבים בני הדור החדש משתמשים ב"אטבים". לא רק אני מתרשמת כך אלא גם גוגל. לצירוף "מקלות כביסה" התקבלו כחמשת אלפים תוצאות, ולצירוף "אטבי כביסה" התקבלו כעשרים ושמונה אלף תוצאות.

ממלחה / מלחייה – המילה מלחייה כלולה במילון ההווה ואיננו רואים בה כל פסול.

שומרן – ​הסיבה שהאקדמיה העדיפה את שומרן ודחתה את שמרדף היא צורת הרבים (צריך להיות שמרדפִּים). גם במקרה זה – ימים יגידו.

תכתוב ותמלול – האקדמיה התעקשה על תכתוב כי ייחודה של הפעולה הזאת אינה הפיכה של משהו למילים אלא הפיכה של טקסט דבור לכתב. יש גם פעולה הפוכה – תדבור – שהיום יש לה משקל רב בכל מה שקשור בעיבוד של שפה טבעית (כלומר יכולת של מחשב לייצר טקסט דבור על סמך טקסט כתוב). ייתכן שבשלב מסוים "נרים ידיים" וייתכן שהתדבור יגרום לקליטת התכתוב. ימים יגידו.

רונית גדיש
המזכירה המדעית

.
.
.

רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה? רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

.

מה דעתך על אלה?

הכללים החדשים של הכתיב חסר הניקוד – במה הועילו חכמים בתקנתם? מיוחד לרגל פתיחת השנה האקדמית החדשה: כל כתבי העת העוסקים בלשון העברית דבר תורה לשוני: פינות לשון על פרשת השבוע צד"י או צדי"ק? קוּ"ף או קוֹ"ף? – אלה שמות האותיות בעברית