פרק 15: שולחן, אינטרנט, שמש – למה יש זכר ונקבה בדברים דוממים? / עם ד"ר קרן דובנוב

למה יש מין דקדוקי למילים שאין בהן מין אמיתי, כמו שולחן? האם תמיד החלוקה היא לזכר ונקבה או שיש חלוקות אחרות? האם יש שפות שבהן ברירת המחדל היא נקבה ולא זכר והאם מעמד האישה מושפע מכך? על זאת ועוד בשיחה מיוחדת עם מי שגילתה חוקיות מעניינת בתחום המין הדקדוקי.

להאזנה ב-itunes לחצו כאן.

להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.

ולחובבי soundcloud:

הינה ההסכת גם ביו-טיוב:


הוא אינו חי אלא דומם ובכל זאת אנחנו מייחסים לו תכונות של דבר חי: השולחן הוא חפץ דומם, נטול רוח חיים, אבל בעברית הוא זכר – שולחן חדש (ולא חדשה), שולחן נקי (ולא נקייה). החרב נקבה אע"פ שהיא כלי די רחוק מעולם הנשים – אנו אומרים חרב חדה (ולא חד), חרב נוצצת (ולא נוצץ).

מה הופך את השולחן לזכר ואת החרב לנקבה? האם יש היגיון בהחלטה שחפץ דומם כלשהו זכר והאחר נקבה, או שזאת החלטה שרירותית?

מה קורה בשאר השפות בעולם – יש אצלם מיון לזכר ונקבה, אין מיון כזה או שיש מיון מסוג אחר שאיננו מכירים? והאם בשפה שאין בה מיון לזכר ולנקבה או שברירת המחדל היא נקבה – מעמד האישה שונה משפה שבה אין מיון כזה או שברירת המחדל היא זכר?

על כל זה ועוד הפתעות, בשיחה מרתקת עם הד"ר קרן דוּבְּנוֹב שחוקרת את נושא המין הדקדוקי בעברית, והגיעה לקולולשה כדי לספר לנו על הממצאים המעניינים שגילתה.


ד"ר קרן דובנוב היא מזכירה מדעית באקדמיה ללשון העברית, מלמדת לשון ועריכה במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, שם היא גם מרכזת את התוכנית.

היא למדה בלשנות כללית באוניברסיטת מוסקבה, לשון עברית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים.

היא מתמחה בחקר העברית בתקופת ההשכלה, וחוקרת את התהוות העברית החדשה.

 


למטיבי לכת

  • שלמה אלקיים, מינם של שמות העצם במשנה על פי ההתאם התחבירי, עבודת מ"א, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשמ"ג, 1983
  • חיים  רבין, משמעויותיהן של צורות בלשון המקרא ובלשון ימינו: חוברת לשיעור תורת הצורות, ירושלים תשל"ג, 2003

.

.

.

רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: