מבוא למילון "איך אומרים בעברית – מילון הגייה נכונה"

בפעם הראשונה באינטרנט "איך אומרים בעברית – מילון הגייה נכונה": מילון שמכיל מילים שרוב הדוברים הוגים אותן שלא לפי התקן בעברית. מה הצורה התקנית דֶלפָּק, דֶלפֵּק או דַלפָּק? אבוּקדו או אבוֹקדו? ואיך נכון לומר "סדרות טלוויזיה" – סִדרות־ או סְדרות־? מיזם אינטרנטי שאפתני שיעלה בקרוב.

לא הבנתי לְמה אני מכניס את עצמי.

כבר הרבה זמן שרפי מוזס, יועץ הלשון של "חדשות 12", מפרסם בפייסבוק מילה שרבים הוגים אותה שלא על פי התקן בעברית (מה שמכונה – שיבוש). רפי כותב את המילה ומציין מה ההגייה התקנית שלה ומה הטעות הרווחת. ככה:

כיוון שלמדתי רבות מפינותיו, בעיקר בכל הקשור להגיית מילים לועזיות, וכיוון שבשום מקום הפינות החמודות הללו אינן מאוגדות (וכדי למצוא אותן בפייסבוק צריך לעבור דרך החיפוש הלא ידידותי כלל של פייסבוק), וכיוון שיש לי נטייה לאגד פינות לשון (כמו זו וזו), שאלתי את רפי אם הוא מסכים שאאגד את הפינות שלו באתר שלי.

רפי הסכים מיד ושלח לי את פינותיו. בעצם, את מיליון פינותיו. לא הבנתי למה אני מכניס את עצמי עד שראיתי את אין-סוף הפינות שלו ואותן הוא ממשיך לעדכן.

לאחר העבודה הרַבּה באיגוד הפינות של רות אלמגור-רמון, הבנתי שכעת יש לי פי כמה וכמה יותר עבודה, אבל לא אמרתי נואש.

התחלתי לעבוד.

בתוך כדי תיקוף (מילה שאוהבים להשתמש בה במטח. מלשון לתת תוקף) של חלק מהפינות, נזכרתי שד"ר צפורה שפירא, לשעבר יועצת הלשון של קול ישראל בתל אביב ומי שגם הייתה מרצה שלי באוניברסיטת בר אילן, קדמה לרפי וכתבה את הספר "דיבור בציבור – אלף-בית בהגייה נכונה". בספר היא מבקשת להכשיר את הדוברים לדיבור נכון לפני ציבור, הן במבטא נכון והן בהגייה תקנית, ולשם כך היא איגדה בספרהּ מילים שיש בהן "מוקשי" הגייה. פניתי אליה, ביקשתי את רשותה לשלוף מספרה מילים לפי הצורך, ולשמחתי גם היא הסכימה. כך נוספה לי עוד עבודה.

במהלך העבודה נזכרתי שאוכל להיעזר גם בפינות של רות אלמגור רמון, והתחלתי להוסיף גם חלק מהדברים שהופיע שם למאגר. כן, עוד עבודה.

ככל שהמשכתי במלאכה שמתי לב שיש מילים רבות שחסרות במאגר – מילים שמתוקף עבודתי כיועץ לשון אני יודע שרבים טועים בהגייתן. הוספתי גם אותן, ונכון – נוספה לי עוד עבודה.

לא הבנתי לְמה אני מכניס את עצמי עד שבמהלך העבודה הרַבּה הדברים החלו להתבהר – הבנתי שיש כאן משהו גדול יותר משתכננתי: לא רק מאגר נחמד של מילים שרבים שוגים בהגייתן, אלא מאגר גדול של הרבה מאוד מילים שאנשים רבים שוגים בהגייתן. ובעצם, אין פה מאגר אלא מילון בזְעֵיר אנפּין.


תהליך העבודה

רפי שלח לי את פינותיו בגרסת קובץ תמונה. כדי לחסוך לי עבודה, נטיית שריריי הייתה להשאיר את הדברים כך ולהעלות את הערכים בגרסת תמונה, כמו שנהגתי בפינות בלשן של רות אלמגור-רמון. אבל נטיית ליבי הייתה להעתיק את כל הערכים על אף העבודה הרַבּה. וכן עשיתי.

העתקתי את כל מיליון המילים של רפי וסידרתי אותן לפי האל"ף-בי"ת. אחר כך עברתי על הספר של ד"ר שפירא והוספתי ערכים בהשפעתו. אח"כ הוספתי ערכים בהשפעת הטורים של רות אלמגור, ואחר כך מילים "משלי". ברור שכשאני כותב "אחר כך" חלק מהדברים היו בו-בזמן.

כשכל הערכים היו מוכנים חשבתי כיצד נכון לסדרם בפועל – הרי בעולם המילואנות יש גישת שונות בסידור הערכים.

כאן הרחבתי בשיטות השונות, אבל בזמן סידור הערכים נפל לי האסימון שאני כותב מילון מקוון, כלומר אין חשיבות אמיתית לסדר הערכים. נהדר!!!

גם הבנתי שאפילו אין חשיבות גדולה לסַדר את הערכים לפי האלף-בי"ת. למעט אנשים אחדים שיש להם הרבה מאוד זמן פנוי, רוב מוחלט לא יעברו על הערכים לפי האל"ף-בי"ת אלא יחפשו מילה מסוימת בעזרת Ctrl+F.

התמונה מכאן

וכך, בשמחה רבה, פטרתי את עצמי מכאב הראש העצום של שאלת סידור הערכים.

במהלך הכתיבה התלבטתי אם לצד הצורה התקנית נכון להוסיף בסוגריים "ולא:" – כלומר את הצורה הלא תקנית שרוב העולם משתמש בה. יש מחקרים שטוענים שלא נכון להוסיף את הצורה השגויה, אבל כאן לא התלבטתי רבות. הרי כשאדם יחפש ב-Ctrl+F הוא יחפש את הצורה שהוא רגיל לומר, ואם אכתוב רק את הצורה התקנית הוא לא ימצא את מה שהקליד כי לעיתים יש כתיב שונה.

כמו כן בתהליך העבודה הוספתי עוד ועוד מילים עבריות לערכים אע"פ בתחילה חשבתי שהמאגר יציג בעיקר מילים לועזיות. לפעמים גם לא התאפקתי והוספתי הסברים קצרים וסימנים לזכור את הצורה התקנית.


מטרת המילון

בחרתי להעניק למילון את השם איך אומרים בעברית – מילון הגייה נכונה (ובשמו הקצר: מילון הגייה נכונה) אע"פ שהשם המדויק הוא מילון לעברית תקנית. הסיבה לשם שבחרתי היא שרוב העולם אומר "עברית נכונה" וכך יחפש בגוגל, והרי גוגל הוא המושל בכל ארץ האינטרנט.

המילון נועד לכל מי שמחפש לדעת מה "נכון" בהגייה בעברית, וכאמור – מה התֶקן בהגייה בעברית. כלומר אם מישהו מתלבט מה הצורה הנכונה קיסרי֫ה במלרע או קיס֫ריה במלעיל – שימצא את התשובה כאן במילון הגייה נכונה. מטרת המילון אינה בהכרח שאנשים יאמרו קיסרי֫ה בדיבור הרגיל, אלא שימצאו בו את התשובה לשאלת הצורה התקנית בעברית.

חלק מצורות ההגייה התקנית אפשר למצוא גם במקומות אחרים, אבל הם מפוזרים במקומות שונים ולא תמיד תמצאו את מבוקשכם. למשל, מילון רב מילים המקוון בדר"כ אינו מציג את ההטעמה של המילה (כמו במקרה קיסרי֫ה או קיס֫ריה; שם היישוב בגליל – עמוק֫ה או עמ֫וקה). מילון אבן שושן חסר הרבה שמות מקומות ומילים לועזיות (כמו אקדח טֶייזר או טַייזר; טנגַנְיִיקה או טנגָנִיקה). באתר האקדמיה ללשון לא תמצאו הגייה של שמות אישים ומקומות (למשל: אַבְּרַבַנְאֵל או אַבַּרְבָּנֵאל; אביחי מַנדלבליט או מֶנדלבליט).

כיצד הוגים את שם משפחתו? תצלום: ויקיפדיה

במילון הגייה נכונה תמצאו את כל התשובות לשאלות הנ"ל ואף יותר.

כמו כן, המילון כשמו כן הוא – הוא מילון הגייה ואינו מילון כתיבה. לכן השאלה אם כותבים ממותה או ממוטה אין מקומה במילון הזה (אגב, התקן הוא ממותה). זאת ועוד, "הגייה" הכוונה להגייה "הספרדית" של עברית ימינו.

חשוב לי לציין שהמילון הזה אינו תחליף ללמידה של ההיגיון והכללים מאחורי ההגייה (בעיקר של המילים העבריות). ועוד דבר חשוב – על אף האנשים היקרים שהזכרתי לעיל, כל המילים ברשימה באחריותי בלבד.


הערות טכניות

  • הפורמט – לא אעלה את כל הערכים במילון בבת אחת. בכל פעם אוסיף את הערכים של שתי אותיות חדשות. הרשומה הראשונה תכלול את הערכים המתחילים באות אל"ף ובאות בי"ת, ואח"כ יעלו הערכים המתחילים באותיות גימ"ל ודל"ת, ואח"כ אלה המתחילים באותיות ה"א ווי"ו וכן על זה הדרך.
  • הניקוד – לא תמיד הניקוד מדעי אלא לפעמים הוא ניקוד של ייעוץ לשון
  • הכתיב – לא בהכרח לפי כללי הכתיב וגם הכתיב יכול לבוא מלא גם אם המילה מנוקדת כולה (כי רוב האנשים יחפשו את המילה בכתיב מלא ולא חסר)
  • התוכן – שיבצתי גם מילים שאינן בשימוש כל כך (כגון קנרס, קלינינגרד, קסנטיפה – וזו דוגמה רק מהאות קו"ף 🙂 )
  • עוד בתוכן – כשיש כמה צורות כשרות הבאתי את כל הצורות (כגון אָדִיס אַבַּבָּה / אָדִיס אַבֶּבָּה)
  • ועוד בתוכן אחרון ודי – כדי שהמילון לא יכלול רק רשימת מילים ארוכה, הוספתי "תיבולים" – תמונות משעשעות הקשורות לערך מסוים או סרטונים העוסקים בשאלת ההגייה של המילה בערך. לעיתים הסרטונים מדגימים את ההגייה התקנית שמצוינת בערך ולעיתים מופיעה בהם הצורה הלא תיקניתשמובאת בסוגריים בערך.

דוגמה לכמה ערכים מהאות מ:

מגֵב (ולא: מגָב)

מַגְ'ד (אל־)כֻּרום (ולא: מַגְ'דַל כְּרום)

מַגְהץ (ולא: מְגַהץ)
שם המכשיר מַגְהץ אבל הפועל הוא מְגַהץ

מגוֹהץ (ולא: מגוּהץ)

מגוּחך (ולא: מגוֹחך)

מַגלשה (ולא: מִגלשה)

פועל: מֵגן, מְגִינה, מְגִינם, מְגִינות
שם עצם: מָגֵן, מָגִינים
הרחבה תמצאו כאן

מגוֹרש (ולא: מגוּרש)

מֵגיח (ולא: מָגיח)

מַגלשה (ולא: מִגלשה, מגלצה)

מדבּב, דיבּב (ולא: מדבֹֿב, מדובב, דיבֹֿב)
במשמעות: תרגם את פס הקול של סרט משפת המקור לשפה אחרת, תוך התאמת המילים והקולות בשפה האחרת לתנועות השפתיים של הדמויות בסרט (ההגדרה מרב מילים)

מַדבקה (ולא: מִדבקה)

מדד, מָדדים (ולא: מֵדדים)

מדובֹֿב (ולא: מדובּב)
במשמעות: גרם למישהו לדבר, עורר או שכנע אותו לדבר, הביא אותו לידי דיבור

מדולם (ולא: מדופּלם)

מדור, מְדור התשלומים (ולא: מָדור־)

מִדְּחִ֫י אֶל דְּחִ֫י (רצוי שלא: מִדֶּ֫חִי אֶל דֶּ֫חִי)

מדחָן (ולא: מדחֵן)

מַהֲמוֹרָה (ולא: מהמוּרה)

מובן מאליו, מובנים מאֵליהם (ולא: מאֲליהם)

מודַ֫עת אבל (ולא: מודע֫ת־)

מוהִילֵבֶר (ולא: מוהָלִיבֵר)

תצלומים מתוך: גוגל סטריט

מוּזא֫ון (ולא: מוֹזאון, מוּז֫יאון)

מוּטת כנפיים (ולא: מוֹטת־)

מוּלטית (ולא: מוֹלטית)

מונוגַמיה (ולא: מונוגֵמיה)

מונטֶפיורי (ולא: מונטִיפיורי)

מוסך, מוסכּים (ולא: מוסים)

מוֹצרלה (ולא: מוּצרלה)

מוצר, מוצרים, מוצְרי גבינה (ולא: מוצָרי־)

מזוודה, מזוֶודֶת הנסיעה (ולא: מזוָודַת־)

מזוֹהה (ולא: מזוּהה)

מזרן (ולא: מזרון)

מֵחַ עצם (ולא: מוח)


אחרית דבר

ברור לי שעדיין חסרים ערכים רבים במילון ושאט-אט מילון הגייה נכונה יגדל ויתעבה. מדי פעם בפעם איזכר בעוד מילים ששכחתי, ואני מניח שגם אתם תשלחו לי הצעות למילים שאינן ברשימה ושכדאי להוסיף (בעיקר בכל הקשור למילים שבהן הקמץ הופך לשווא בנטייה). אשמח לכל הערה, הארה ומשוב.

בהצלחה לנו,

ירעם נתניהו
עורך המילון

.

נ"ב: המיזם השאפתני הזה הוא בגדר יריית פתיחה לעוד מיזמים שחסר בנוף הלשוני:

  • מילון עריכת לשון (כמו הקדים רפואה למכה ולא תרופה; החיים נמשכים ולא ממשיכים)
  • מילון בידול בין מילים דומות (כמו רָציף לעומת רְציף; מָצוּק לעומת מָצוֹק)
  • מילון כתיב של שמות אנשים ומקומות (ארצות, מדינות, ערים וכדומה. כגון האם כותבים עירק/עיראק, אושוויץ/אוושויץ, טורקיה/תורכיה, ג'ורג'/ז'ורז')

.
.
.

רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

.

8 תגובות בנושא “מבוא למילון "איך אומרים בעברית – מילון הגייה נכונה"

הוסיפו את שלכם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: