נוסף על המפיק בשורשים ג-ב-ה, נ-ג-ה, כ-מ-ה, ת-מ-ה, מ-ה-מ-ה תמצאו כאן עוד שורשים ומילים המקבלות מפיק בה"א כגון ל-ה-ה, ל-ה-ל-ה, אֲהָהּ ואֱלוֹהַּ.
כשמגיעים לנושא המפיק (=מוציא בארמית, מהשורש נ-פ-ק), ברוב ספרי הלימוד לתיכון ובחוברות ללימוד ניקוד מלמדים שהמפיק מופיע בשני מצבים:
א. בכינוי של הנסתרת כמו בנהּ = הבן שלה, אישהּ = האיש שלה, הפחידהּ = הוא הפחיד אותה, אינהּ = אין היא. (ומסייגים זאת שההטעמה צריכה להיות על הכינוי החבור. ולכן פָּנֶיהָ בלי מפיק כי ההטעמה על נֶי, וכן ישׂאֶנָה כי ההטעמה על אֶ.)
ב. בה"א שורשית הבאה בסופי מילים שנגזרות מחמשת השורשים האלה: ג-ב-ה (מלשון גובה ולא גבייה), נ-ג-ה (מלשון אור ולא צער), כ-מ-ה, ת-מ-ה, מ-ה-מ-ה.
ומוסיפים סימן לזכור את חמשת השורשים הללו: ג"ן כת"ם.
מה שלא גילו לכם הוא שיש עוד שורשים ומילים שיש בהם מפיק. נראה שהסיבה שלא מלמדים זאת היא מפני שרוב המילים הללו נדירות בשימוש.
בעיניי אין זו סיבה טובה דייהּ כדי שלא לציין אותם, ולוּ בהערה, וכדי לתקן את המצב – הינה השורשים והמילים שמצאתי שיש בהם מפיק (יש עוד? כתבו לי ואוסיף):
- שורש ל-ה-ה (לשון עייפות)
וְלֶחֶם אֵין בְּכׇל הָאָרֶץ כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי הָרָעָב (בראשית מז, יג)
- שורש ל-ה-ל-ה (התהולל, השתובב, השתעשע)
כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת (משלי כו, יח)
- שורש ב-ל-ה (לשון בלהה, פחד)
נדיר בשימוש. מוצאים את השורש כפועל אחת בתנ"ך: וַיְהִי עַם הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם יְהוּדָה (כתיב: ומבלהים) [וּמְבַהֲלִים] אֹותָם לִבְנֹות (עזרא ד, ד). לו היינו גוזרים מפה צורת עבר נסתר היא הייתה בִּלֵּהַּ.
- שורש מ-ה-ה (מרופט, ממורט, בלוי מרוב שימוש – נאמר בעיקר על בגד)
"והם מלעיגים עליו – וביחוד הצעיר, המשורר, נפתלי הרץ אימבר, השרוע, ברישול על ספסל ובידו פנקס מָהוּהַּ שבו רשומים חרוזיו, וביחוד לא ישרה בעיניו שיכרותו" (אדרת אליהו מאת אברהם שמואל שטיין)
- שורש כ-ה-י (מלשון כהה, מטושטש)
- אֱלוֹהַּ (ממנה גזרו את לְהַאֲלִיהַּ)
מִלִּפְנֵי אָדֹון חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלֹוהַּ יַעֲקֹב (תהילים קיד, ז)
- יָהּ (שם ה'), הַלְלוּיָהּ
- אֲהָהּ
וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי ה' הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי נַעַר אָנֹכִי (ירמיהו א, ו)
- הָהּ (כמו אהה, והוא לשון צעקה, יללה)
בֶּן אָדָם הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הֵילִילוּ הָהּ לַיּוֹם (יחזקאל ל, ב)
..
רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
.
21/06/2020 at 1:20 pm
מטרת המפיק היא הבחנה בין ה' עיצורית לבין ה' אם קריאה. בקריאה המופתית יש ממש הבדל בהגייה: יָדָה (נהגה yada) לעומת יָדָהּ (נהגה yadah).
במילה פָּנֶיהָ אכן אין מפיק, אבל הסיבה היא לא ההברה המוטעמת אלא פשוטה יותר: מכיוון שהאות ה' בתנועת קמץ היא בהכרח עיצור (נהגה paneha), ואין שום אפשרות שהיא אם קריאה — ולכן אין גם צורך בסימן המפיק.
21/06/2020 at 1:26 pm
מסכים
22/06/2020 at 9:24 pm
אודה מאוד אם תכתבו בשחור על לבן בכל מקום כדי שאנשים כמוני שאינם רואים טוב יוכלו לקרוא!
26/06/2020 at 1:15 pm
שלום צהלה, תודה על הערתך. כיוון שהאתר פרטי ואינו מתוקצב, הבקשה שלך מורכבת ליישום כי היא דורשת תכנות מיוחד של האתר – כלומר לשלם לאיש תכנות וכדומה.
לטובת לקויי ראייה וכדומה יש באתר כפתור נגישות מיוחד (ראי בצד שמאל למעלה). אני מקווה שהוא יעזור לך (אפשר להגדיל את הטקסט ועוד דברים).
30/08/2020 at 11:40 pm
ברוב המילים שהבאת אין ה"א שוואית גמורה. לכן הן שונות מג"ן כת"ם, בהם יש ה"א כזאת, כמו במילה "גבה" (צמח לגובה, בניגוד לגבה מס).
ברוב המקרים יש כאן פתח גנובה. בפועל, נוהגים להגות פתח גנובה כאות אל"ף (פתואח), ומחמת הדמיון הרב בצליל, נוצרת הידמות רבה באות ה"א ועי"ן (רבים הופתעו כש"גיליתי" להם שהמילה "רקיע" והמילה "אלו-ה" הינן בפתח גנובה).
אישית אני מקבל את הכרעת בעל מנחת ש"י הסובר שיש להגות במקרים כאלה מעין יו"ד או ו"ו ערבית (W), וכך נשמע הפתח היטב גם בעי"ן וה"א: רקייע, אלוWה.