תתפלאו, כשהיינו קטנים ושיחקנו לא תמיד דיברנו עברית, אלא גם צרפתית, ערבית, ארמית, רוסית, גרמנית. כאן תגלו לְמה הכוונה "אן-דה-טרואה", מאיזו שפה "אן דן דינו", והאם למען ה' מישהו יודע מה המשמעות של "א-קווקה דה לה אומה".
ביום בהיר אחד נפל לי האסימון שהמילים אן-דה-טרואה אינן סתם בְּליל מילים אלא מילים בעלות משמעות. בילדותי שיחקתי שָנים זוג או פרט אבל מעולם לא הקדשתי מחשבה למילים אן-דה-טרואה שאומרים רגע לפני שכל אחד חושף את אצבעותיו ומתקבל גזר הדין – האם הזוג ניצח או הפרט.
ההכרה הזו גרמה ל לחשוב על עוד מילים שאמרתי בשעת המשחק כשהייתי קטן, ובזמנו לא הבנתי שאלֶה מילים בשפה בעלת משמעות. נזכרתי בהנדס-אפ, גוגואים ותהיתי אם לאן דן דינו יש משמעות חבויה או שהפעם באמת מדובר בבליל מילים.
יצאתי למסע של חיפוש המשמעויות של המילים ושמות המשחקים, והינה התוצאה.
במסע נעזרתי במילון הסלנג של רוביק רוזנטל, בלקסיקון מקורות המילים בעברית מאת מוטי רוזן (וגם בשיחה בטלפון עימו), בויקיפדיה ובשיחה טלפונית עם איש הלשון אמנון שפירא.
שלוש, ארבע ו…
אן-דה-טרואה (זוג או פרט / זוג או פרד)
המקור והמשמעות:
משתמשים ב"אן-דה-טרואה" במשחק זוג או פרט/פרד. המילים מצרפתית, והמשמעות היא אחת, שתיים, שלוש.
אן דן דינו
המקור והמשמעות:
לפי ויקיפדיה כנראה מקרואטית, שָם השיר נקרא En ten tini.
לפי אמנון שפירא מדובר בשיר הסרבי En den dinu (גם בשיר הזה מדובר בהברות חסרות משמעות), והינה תחילתו: En den dinu, sava raka tinu, sava raka tika taka elem belem buf trif traf tuf
גוגואים / אג'ואים / עג'מים / עג'וקים
המקור והמשמעות:
לפי רוזן (וגם ויקיפדיה) – השם גוגואים התפתח מעג'וּאִים שמקורם במילה הערבית עג'ם- عجم שמשמעה גלעין פרי. בגזירה לאחור צורת היחיד של עג'וּאים היא עג'וּ (במקום עַגְ'מָה); במסגרת משחקי הילדים הם נהגו לומר: עג'ו- עג'ו; כלומר במקום צורת הריבוי עג'ואים (= גרעינים) אמרו עג'ו- עג'ו (=גרעין –גרעין); בשלב הבא ברצף נשמטה ברצף עג'ו-עג'ו הגרונית ונתקבל הצירוף ג'ו-ג'ו- ולבסוף גו-גו, שהיה תחליף לריבוי, אך נוצר בו ריבוי כפול: גוגואים.
לפי מילון הסלנג – לא ידוע.
דוקים
המקור והמשמעות:
לפי ויקיפדיה – מהמילה הערבית מדקה המשמשת גם כשמו של העלי (עלי ומכתש), וגם כשם הפעולה של נקישה קצובה.
לפי רוזן מקור השם מארמית – דּוּקָה שהוראתה: דבר דק, צר וארוך, וברבים: דוּקִים.
לפי מילון הסלנג – לא ידוע.
הנדס-אפ
המקור והמשמעות:
מאנגלית, והמשמעות היא ידיים למעלה.
מטקות (לא בהכרח משחק ילדים, אבל הוספתי בכל זאת)
המקור והמשמעות:
לפי רוזן מציין כי המקור ברוסית, ומשמעותה רֶחֶם. כיוון שהמחבט דומה לצורת רחם ניתן לו השם הזה.
לפי מילון הסלנג – המקור אינו ידוע.
סטנגה
המקור והמשמעות:
לפי ויקיפדיה מרוסית, והמשמעות היא קורה.
לפי מילון הסלנג – מגרמנית, והמשמעות היא מוט.
רוזן מציין שהמקור מגרמנית, שם המילה מציינת מוט, ולדבריו במקור את הכדור היה צריך להבקיע לתוך שער בין שני מוטות.
פורפרה
המקור והמשמעות:
מערבית, והמשמעות היא צעצוע מסתובב.
קווה קווה דה לה אומה / א-קווקה דה לה אומה
המקור והמשמעות:
לא ידוע (השערות – ראו כאן).
קלאס
המקור והמשמעות:
לא ידוע.
איש הלשון אמנון שפירא מציין כי ברוסית משחק הקלאס מכונה klassy (או klassiki).
רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
05/07/2020 at 8:05 am
ירעם, כרגיל נושא מקורי ונחמד!
הערה קטנה (ולא נורא חשובה): הנדס אפ לא הייתי מתרגמת "ידיים באוויר" אלא "ידיים למעלה" – פקודת הכניעה הפשוטה והמוכרת מכל הסדרות והספרים על
שוטרים-וגנבים.
אבל כאמור זה לא נורא חשוב.
מפתיע ומעניין לגלות שאן-דן-דינו הוא גם במקור שיר חסר משמעות. מעניין לדעת האם ועד כמה התופעה הזו מצויה בשפות שונות.
תודה על הרשומה!
05/07/2020 at 9:20 am
צודקת. שיניתי. תודה
05/07/2020 at 8:46 am
נחמד ונוסטלגי.
בילדותי הבאר שבעית הרחוקה מאוד, למשחק השודדים והגנים "הנדס אפ" קראו בשמו המלא: "אולה-מן (all the men) הנדס-אפ" ולסטנגה קראו "טירו-טק" (על הזורק היה לשאול טירו? והתופס היה עונה טק!)
05/07/2020 at 9:20 am
תודה על השיתוף
05/07/2020 at 9:29 am
דורון פישלר פרסם שני פרקים על קווה קווה דה לה אומה. המסקנה (ספוילר) שהמקור לא ידוע.
https://www.ranlevi.com/2019/11/18/hatshova-ep27/
05/07/2020 at 9:36 am
לא הכרתי את הפרק הזה. נהדר. חבל שהמסקנה שלו זהה למה שכתבתי. התעלומה נשארה בעינה 🙁
05/07/2020 at 9:38 am
יש לו כמה הצעות (במיוחד בפרק ההמשך), כדאי לשמוע. אני חושב שההשערה הסופית שלו היא שהמקור בספרדית. שווה לשמוע.
06/08/2020 at 10:55 pm
לגבי סטנגה. מטרת המשחק לעומת כדורגל למשל היא לא רק להבקיע לשער אלא לפגוע בקורה ולכן שם המשחק. אם מבקיעים מקבלים נקודה אחת. אם פוגעים בקורה (יותר קשה) מקבלים שתי נקודות.
09/08/2020 at 12:43 am
תודה, מר אלוף סטנגה במיל' 🙂
12/09/2021 at 7:24 pm
על הרצל אמר:
https://blog.nli.org.il/chov-herzl-said/?_atscid=3_2269_191237487_10069725_0_Tzjzx3dejtd8dsapw8h&utm_source=activetrail&utm_medium=email&utm_campaign=chov_12Sep-2021
12/09/2021 at 7:29 pm
תודה