ביקורת ספר: קיצור שולחן עורך

לכאורה כל ספר שנכתב בתחום עריכת הלשון הוא דבר מבורך כי אין הרבה ספרים בתחום הזה, בוודאי לא חדשים שראו אור. הבעיה שיש ספרים שבאים לברך אבל נמצאים מקללים כי הם לוקים באחד מהדברים הללו:

1. קובעים מסמרות ופוסקים בנחרצות רבה מדי מהו "הכלל" וכיצד לערוך;
2. מצמצמים את התפקיד של העורך להחלפת מילים בלבד ולשינוי סדר המילים במשפט;
3. גורמים לעורך הטרי שקרא את הספר להתחיל לערוך בשצף קצף מכל הבא ליד ולפגוע בסגנון של הכותב שאותו הוא עורך.

בחוברת קיצור שולחן עורך (בסקירה הערתי שזה שם מצוין!), מאת דוד הרבנד – עורך לשון עצמאי באקדמיה ללשון העברית, במכון בן־צבי ועוד – הליקויים הנ"ל אינם נמצאים, ואסביר:

1. החוברת בנויה כך שהכותב מציג משפטים מקוריים ואח"כ מציע הצעת עריכה. לאחר ההצעה הוא מסביר את השינויים ששינה. לא אחת בהסברים לעריכה הכותב מתנסח בעדינות ואינו כותב בהחלטיות גמורה. הניסוחים הם "מומלץ לנקוט", "נכון להשתמש", "נשקול את החלפת כך וכך לכך וכך", ובמקרים מסוימים הוא מציע כמה הצעות עריכה ומציין כי "אין לכפותן על הכותב אם אינו רוצה בכך" (עמוד 21).ניסוחים עדינים אלה נכונים כי עריכת לשון אינה מתמטיקה אלא יותר כמו ציור – את אותו הנוף אנשים שונים יציירו בדרכים שונות.
   
2. אם אמשיך את משל הציור – הצייר אינו רק "מצלם" את הנוף אלא גם מוסיף פרשנויות משלו לנוף. גם עורך לשון אינו רק מכונה לתיקון שגיאות הקלדה או שגיאות כתיב, והוא אינו רובוט המשנה אוטומטית מילים או סדר מילים. "על העורך לבדוק אם הטקסט אכן מבטא נכונה את הרעיונות שהכותב ביקש להביע בו" (עמוד 4), מציין הכותב. בפרק "נכונות הטקסט ואמינותו" הכותב מרחיב כי תפקיד העורך להיות קשוב לתוכן, לזכור את השתלשלות העניינים בטקסט שהוא עורך ולעקוב אחר ההתפתחות בטקסט. למשל אם הכותב ציין "כמו שהזכרתי לעיל" אבל בפועל העניין לא הוזכר, על העורך להסב את תשומת לב הכותב לכך. אם הכותב ציין "להלן אדון בחמישה היבטים" אבל בפועל הציג רק ארבעה או הציג שישה – יש להעיר על כך (אגב, שאלת גבול האחריות של העורך בעניינים שאינם לשוניים בלבד היא שאלה חשובה, ואין כאן המקום להאריך. ראו בעמוד 83 בחוברת). מתוך כך מסיק הכותב כי ככל הנראה תפקיד עורך הלשון יתקיים לעולם – "תוכנת מחשב אוטומטית אינה יכולה להעיר לכותב כי דבריו חסרי היגיון או סותרים את מה שנאמר לפניהם ואינה יכולה להציע לכותב ניסוח תמציתי ובהיר במקום הניסוח המורכב שנקט" (עמוד 3).
   
3. הניסוחים העדינים שהצגתי בסעיף 1 ("מומלץ לנקוט", "נכון להשתמש") הם חלק מתפיסתו של הכותב שהעורך אינו כותב הטקסט אלא כלי לשייף את דברי הכותב האמיתי, ולכן על העורך לשמור ככל האפשר על הקול הייחודי של הכותב. "עריכת לשון טובה אינה מבליטה את עצמה. העורך יימנע מלהטביע את חותמו האישי בניסוח ולא יכפה את סגנונו על הטקסט; הוא יאפשר את זרימת הטקסט על מי מנוחות תוך התערבות מזערית. בעת העריכה ראוי לזכור את הכלל 'כל המְשַנֶה – ידו על התחתונה'; שינית במקום שלא צריך לשנות – עליך יהיה להסביר מדוע התערבת בנוסח של הכותב (עמוד 4).

החוברת כוללת 8 פרקים העוסקים בעניינים שונים בעריכה (ענייני ניסוח כלליים, סימטרייה והיגיון בטקסט, סוגיות הנוגעות במילות הקישור והיחס ועוד), ובה פרק חשוב העוסק בעריכה האקדמית – נושא שלא נידון בספרים שאני מכיר בתחום העריכה. בסוף החוברת צורף מפתח כללי, ובו אפשר לאתר דיונים במילים ובתופעות מסוימות.

השם המלא של החוברת הוא קיצור שולחן עורך – המדריך לעורכי הלשון ולכותבים המקצועיים, ושאלה שכבר שאלו אותי לאחר הסקירה על החוברת היא אם היא מתאימה למי שלא למד עריכת לשון.

הכותב מציין בהקדמה כי החוברת מיועדת למי שכבר יודע כללי דקדוק ולשון בסיסיים, כמו את נטיית השמות והפעלים ואת עקרונות התחביר; את כללי הפיסוק ואת כללי הכתיב המלא. כאמור החוברת בנויה פרקים-פרקים לפי נושאים שונים, והוא מציג עקרונות וגם דוגמות שמהן עולה כלל חדש שגם אותו הכותב מציג. אבל החוברת אינה באה לתת מענה מקיף לכל הסוגיות בעריכת הלשון – החוברת מכילה 117 עמודים בלבד, בפורמט קטן יחסית, ועדיין לא נכתב הספר שיכול להחליף קורס עריכת לשון.

ואגלה לכם סוד – גם בקורס עריכת לשון לא מספיקים לדון בכל הנושאים, וגם אין אפשרות כזו. הלמידה היא אין-סופית.

מה דעתך על אלה?

מה בין יועץ לשון לעורך לשון איפה לומדים עריכת לשון? הינה רשימת כל המקומות ההרצאה שלי מיום העיון ורב-השיח שהנחיתי לימדו אתכם שיש מפיק רק בג"ן כת"ם? עבדו עליכם!