יחי (=יחיה) המלך, כל שנבקש לו יהי (=יהיה), הבה נגילה (=נגיל), אני כפיי ארימה (=ארים) – הסבר על הצורות המיוחדות הללו, כולל דוגמות מלשון המקרא ומלשון ימינו.

בעברית המקראית יש צורות מיוחדות שכבר בלשון חז"ל נעלמו כליל או כמעט כליל, והדוגמה המפורסמת ביותר היא וי"ו ההיפוך (וַיֹּאמֶר, וַיָּבוֹא).

כאן אדגים צורות "ארוכות" ו"קצרות" שנמצאות בלשון המקרא. גם הצורות הללו נעלמו כליל מלשון חז"ל, ובימינו אינן משמשות כלל למעט בשירה או כשרוצים להצטעצע בלשון (ואדגים זאת).

צורות ארוכות

עתיד מוארך

  • הַעְתִּירוּ אֶל ה' וְרַב מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד וַאֲשַׁלְּחָה (=ואשלח) אֶתְכֶם וְלֹא תֹסִפוּן (=תוסיפו) לַעֲמֹד. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל ה' הַקֹּלֹות יֶחְדָּלוּן (=יחדלו) וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עֹוד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה' הָאָרֶץ. וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן (=תיראו) מִפְּנֵי ה' אֱלֹהִים (שמות ט כח-ל).

בפעלים המודגשים יש תוספת תנועה (-ה) או עיצור (ן), והם אינם באים בצורה "הרגילה" – ואשלח, תוסיפו, יחדלו, תיראו. התוספות "מאריכות" את המילה ולכן הצורה מוגדרת "מוארכת", ובמקרה פה – עתיד מוארך.

כאמור נעלמו צורות אלו בלשון חז"ל ואינן משמשות גם בשפת הדיבור בימינו, אבל הן עדיין משמשות בלשון השירה.

הינה כמה דוגמות:

  • שנה הלכה, שנה באה, אני כפיי אָרִימָה (=ארים)

  • הבה נרימה (=נרים) נס ואבוקה, יחד פה נשירה (=נשיר) שיר החנוכה

  • הָבָה נָגִילָה (=נָגִיל)

  • הבה נרעישה (=נרעיש) רש רש רש

  • אולי נפליגה (=נפליג) בספינות

  • הרוח נושבת קרירה, נוסיפה (=נוסיף) קיסם למדורה

  • עוגה עוגה עוגה, במעגל נָחוּגָה (=נחוג)

  • נמריאה (=נמריא) עד כנפי דמיון

ציווי מוארך

  • וְעַתָּה מַה יֵּשׁ תַּחַת יָדְךָ חֲמִשָּׁה לֶחֶם תְּנָה (=תן) בְיָדִי אֹו הַנִּמְצָא (שמואל א כא, ד).
  • וַיֹּאמֶר יְהֹונָתָן אֶל דָּוִד לְכָה (=לֵך) וְנֵצֵא הַשָּׂדֶה וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם הַשָּׂדֶה (שמואל א כ, יא).
  • וַיֹּאמֶר הַגִּשָׁה (=הגש) לִּי וְאֹכְלָה מִצֵּיד בְּנִי לְמַעַן תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי וַיַּגֶּשׁ לוֹ וַיֹּאכַל וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ (בראשית כז, כה).

הצורות הַגִּשָׁה, לְכָה, הַגִּשָׁה הן צורות ציווי ארוכות מהצורות הרגילות כי הן באות בתוספת תנועה (-ה). לכן גם הן מוגדרות "ארוכות", ובמקרה הזה ציווי מוארך.

דוגמות לציווי מוארך בלשון ימינו (בשירה, כאמור):

לְכָה (=לך) דודי לקראת כלה

סוּרָה (=סור) חושך, הלאה שחור

נוּמָה (=נום) ילדי, נומה (=נום) שן

צורות קצרות

עתיד מקוצר

  • וַיֵּט (=ויטה) אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי מִצְרָיִם וַתַּעַל (=ותעלה) הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס (=ותכסה) אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות ח, ב).
  • וַיַּעֲשׂוּ כֵן וַיֵּט (=ויטה) אַהֲרֹן אֶת יָדֹו בְמַטֵּהוּ וַיַּךְ (=ויכה) אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וַתְּהִי (=ותהיה) הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה כׇּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכׇל אֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות ח, יג).
  • וַיֹּאמֶר הַגִּשָׁה לִּי וְאֹכְלָה מִצֵּיד בְּנִי לְמַעַן תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי וַיַּגֶּשׁ (=ויגיש) לוֹ וַיֹּאכַל וַיָּבֵא (=ויביא) לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ (=וישתה) (בראשית כז, כה).

הפעלים המודגשים בעתיד באים בצורה "קצרה" כי כביכול חסרה התנועה האחרונה, ולכן כאן מדובר בעתיד מקוצר.

כך גם הצורות יְהִי אוֹר (בראשית א, ג), יְחִי הַמֶּלֶך (שמואל א י, כד), לוּ יְהִי (בראשית ל, לד).

הינה יחי המלך בסרט מלך האריות:

והינה דוגמות לשימוש בצורות אלה בשירים המשמשים בימינו:

  • שימו שמן, שמן זית, יְהִי (=יהיה) אור בבית

  • לו יְהִי (=יהיה), לו יְהִי (=יהיה), אנא לו יְהִי (=יהיה), כל שנבקש לו יְהִי (=יהיה)

  • זה יום נכספנו לו יעל (=יעלה) ויבוא

  • סוד לי קט אשוח לי בלאט, לרוחות אגל (=אגלה) סודי

  • מי בראש יישא הדגל ובתוף מי יַךְ (=יכה)

ציווי מקוצר

  • וַיֵּרְדוּ אֵלָיו וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע אֶל ה' וַיֹּאמַר הַךְ (=הַכֵּה) נָא אֶת הַגּוֹי הַזֶּה בַּסַּנְוֵרִים וַיַּכֵּם בַּסַּנְוֵרִים כִּדְבַר אֱלִישָׁע (מלכים ב ו, יח).
  • צַו (=צַוֵּה) אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאֹור לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד (ויקרא כד, ב).

הפועלים המודגשים הם צורת ציווי קצרות כי כביכול חסרה התנועה האחרונה – הַך במקום הַכֵּה, צַו במקום צַוֵּה.

דוגמות משירים:

  • הַך הַך הַך (=הַכֵּה) בתוף

בונוס

פסוק אחד ובו כמעט כל הצורות שראינו:

וַיֹּאמֶר הַגִּשָׁה (=הגש) לִּי וְאֹכְלָה (=ואוכל) מִצֵּיד בְּנִי לְמַעַן תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי וַיַּגֶּשׁ (=ויגיש) לוֹ וַיֹּאכַל וַיָּבֵא (=ויביא) לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ (=וישתה) (בראשית כז, כה).

הַגִּשָׁה – ציווי מוארך | וְאֹכְלָה – עתיד מוארך | וַיַּגֶּשׁ, וַיָּבֵא, וַיֵּשְׁתְּ – עתיד מקוצר.

..

רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

.