כמה ההוצאות לאור משלמות בפועל על עריכת לשון, איך מתמחרים בעבודה מול לקוחות פרטיים וגם כמה טיפים לקידום עצמי. דרור ניר קסטל בטור מיוחד על תמחור עריכת לשון של ספרות מקור בתחום הפרוזה.

זה 15 שנה אני עוסק בעריכת לשון: עבדתי במגזינים, בעיתונים, בהוצאות לאור, באתרים וגם ערכתי טקסטים מדעיים. בעבר הייתי העורך הראשי בהוצאת ספרי ניב ועבדתי גם עם ההוצאות מקף, אדל ורסלינג.

הטור הזה מוקדש לשאלה הפשוטה "איך לתמחר עריכת פרוזה מקור?", אבל התשובה מורכבת מעט.

יש הרבה גורמים המשפיעים על ההחלטה, למשל: האם מדובר בהוצאה או בלקוח פרטי, מה הניסיון שלכם, האם מדובר במי שבחר בכם על סמך המלצות או במי שהגעתם אליו בעקבות מודעה שראיתם וכנראה עוד עורכים פנו אליו.

דרור קסטל

כמו כן יש עורכי לשון המציעים לצד עריכת הלשון גם עריכת ספרות. במקרה זה המשמעות היא שיש התייחסות רבה יותר לנושאי התוכן, לא רק בכל הקשור לסתירות או לחזרות אלא גם לאמינות הדמויות והעלילה. נוסף על כך יש הגהה – ויש להבחין בין הגהה לאדם פרטי להגהה מול הוצאה. בהוצאות לאור ההגהה נעשית לאחר עריכת הלשון, ואילו לא אחת לקוחות פרטיים מבקשים רק הגהה בלי שהטקסט עבר עריכת לשון כלל, ולכן כאן ההגהה תהיה "עמוסה" יותר כי תמיד יהיו גם ענייני עריכה, ולעולם לא מדובר בהגהה בלבד.

איך מתמחרים? המלצות איגוד אנשי הספר וההסתדרות

אחד התמחורים העדכניים הוא של איגוד אנשי הספר, המתייחס למחירי מינימום בלבד. בעבור עריכת לשון של טקסט ערוך והאחדת הכתיב ממליץ האיגוד על 300 שקל לגיליון דפוס – כלומר 24 אלף תווים, כולל רווחים.

על טקסט לא ערוך הוא ממליץ על 400 שקל לגיליון דפוס.

להגהה הוא ממליץ על 140 שקל לגיליון דפוס, לאחר עימוד ו־90 שקל לקריאה אחרונה לאחר ההגהה.

על עריכת ספרות (מבנה ותוכן) ממליץ האיגוד על 600 שקל לגיליון דפוס.

נוסף על כך יש עריכת מקור ליווי, הכוללת פגישות עם המחבר וקריאות חוזרות ולעיתים קרובות הכוונה של המחבר עוד בטרם כתב היד מוכן. על כך האיגוד ממליץ על 950 שקל לגיליון דפוס ותוספת לשעה על כל פגישה חוזרת וכן על קריאה חוזרת.

את המחירון של ההסתדרות תמצאו כאן, ואיני מציינו במלואו כי הוא מעודכן ל־2008, שנות דור בעולם שלנו. גם המחירים של ההסתדרות הם מחירי מינימום. לדעתי, המחירים המומלצים על ידיהם נמוכים מאוד ביחס להיקף העבודה הנדרש. אף על פי שאצל איגוד אנשי הספר מופיע שהמחירון מעודכן ל־2019 – כבר שנים שהמחיר בפועל לא התעדכן.

אפשר להבין את ההוצאות לאור – הן מתקשות לשרוד, מתחרות בגורמי בידור דיגיטליים, נאבקות בדואופול של חנויות הספרים ובהרגלי קריאה מידרדרים, עם זאת כשאנו בוחרים בעבודה בשכר נמוך מדי, אנו מתחייבים אליה, והמשמעות היא פגיעה ביכולת שלנו להתפנות לעבודות משתלמות יותר.

שימו לב: את המחיר שלכם אל תקבעו לפי מחירי המינימום של האיגוד או של ההסתדרות אלא לפי הערך שלכם, הגבוה יותר. אם יש לכם ניסיון, אם יש לכם המלצה חמה, אם דוגמת העריכה ששלחתם ללקוח לבקשתו נבחרה, אפשר לדרוש יותר. זכרו, אתם לא מתחרים בכל העורכים בעולם. אתם מתחרים בעורכים שצלחו את מבחן העריכה או את הדוגמה, לעיתים בעורכים שלא הגיעו דרך המלצה ולפעמים גם בעורכים המנוסים פחות.

איך מתמחרים? מחירי ההוצאות לאור

ברוב ההוצאות לאור אין מחירים קבועים אלא הסכמים אישיים עם העורכים. בהרבה מקרים עורכים מדווחים שלאחר מיקוח עם ההוצאה הם הצליחו להעלות את המחירים. להלן כמה דוגמאות לתשלומים בפועל שהוצאות שונות משלמות עבור סוגי עריכה שונים, לפי מדגם לא מייצג ומאכזב.

הוצאת
מטר 

  • עריכה לשונית: 155 שקל עד 250 שקלים לגיליון דפוס.
  • עריכה ספרותית: כל ספר לגופו. בממוצע כ-8,000 שקלים לספר של חמישים אלף מילה.

עם עובד 

  • עריכה לשונית: 180 שקלים לגיליון דפוס.

ידיעות ספרים 

  • עריכת לשונית: 200 עד 350 שקלים לגיליון דפוס.
  • עריכה ספרותית: כל ספר לגופו. בממוצע כ-10,000 שקלים לספר של שישים אלף מילה.

כתר מודן 

  • עריכה לשונית: 260 שקלים לגיליון.

ספרי ניב 

  • עריכה לשונית: כ־250 שקלים לגיליון.
  • עריכה המשלבת עריכה לשונית וספרותית יחדיו: 350 שקלים לגיליון.

כרמל 

  • עריכה המשלבת עריכה לשונית וספרותית יחדיו: 500 עד 600 שקלים לגיליון.

פרדס 

  • עריכה לשונית: 350 עד 450 שקלים לגיליון דפוס.
  • עריכה ספרותית: כל ספר לגופו.

הוצאת אהבות

ההוצאה מתמחה בסוגה הרומנטית:

  • עריכה לשונית: 330 שקלים לגיליון.
  • עריכה ספרותית: 700 שקלים לגיליון.

הוצאת אסיה 

ההוצאה מתמחה בעיקר בתרגום ויש לה מעט ספרי מקור:

  • המחיר הגבוה ביותר לעריכה לשונית: 600 שקלים לגיליון דפוס.
  • המחירים להגהה לאחר עימוד נעים בין 90 שקלים ל־150 שקלים לגיליון.

כמו שאתם רואים, ברוב המקרים המחירים נמוכים מהמלצות האיגוד, ואיני רואה הצדקה לכך. צריך לזכור שרוב ההוצאות היום, גם הגדולות, מוציאות לאור הרבה ספרים במימון המחבר עצמו, וזו עיקר הכנסתן, כך שהמחירים הנמוכים לא בהכרח קשורים לתקציב ההוצאות אלא לרצון של ההוצאות להציע מחיר תחרותי לצד היצע גדול של עורכים.

כפי שנכתב לעיל, אפשר להתמקח עם ההוצאה ולהעלות מחירים.

איך מתמחרים? עבודה מול לקוחות פרטיים

לפני ה"כמה" נדבר על ה"לָמה": למה לגבות יותר מלקוחות פרטיים? יש לכך שתי סיבות:

הראשונה, לקוח פרטי מספק פחות עבודה מהוצאה לאור.

השנייה, ללקוח פרטי יש פחות הוצאות מהוצאה לאור (יש לו פחות עובדים, למשל) והם גמישים יותר לעומת הוצאות לאור.

העורכים שאיתם דיברתי דיווחו על מחיר שבין 400 שקלים ל־600 שקל בעבור עריכת מקור ללקוחות פרטיים.

בשילוב עריכה ספרותית המחירים הגיעו ל־700 עד 1,000 שקלים לגיליון דפוס ולרוב המחיר נקבע לפי פרויקט.

על עבודת התנדבות ועל התמחור בתחילת הדרך

אומנם אני מעודד לגבות יותר בהתאם לערך שלכם ובטוח שאפשר לשלם יותר כיום לעומת המחירים בשוק, אבל אני מבין שבתחילת הדרך זה קשה יותר וגם לעורכים ותיקים יש תקופות קשות כלכלית.

העבודה הראשונה שלי הייתה בהתנדבות, אבל הייתה בעבור מטרה שהאמנתי בה וגם סברתי שהיא תעזור לי להשיג את העבודות הבאות המתגמלות יותר, וזה אכן קרה.

אם יש עבודה שאתם רוצים מאוד או חושבים שהיא תתרום לכם בעתיד, אומנם אפשר לגבות פחות, אבל אל תשכחו -שוב – שהיא עלולה לפגוע בעבודות מתגמלות יותר שיגיעו בהמשך, ואתם עלולים להיות מזוהים כעורכים זולים, זיהוי שיקשה עליכם להתפרנס. חשבו תמיד אם זה מה שאתם רוצים לעשות או שתעדיפו לעבוד בעבודות מתגמלות יותר שאינן קשורות לתחום.

אבל גם בתחילת הדרך יש לכם ערך שלאחרים אין. תתפלאו, לא כל ההוצאות מעסיקות עורכים בעלי השכלה מתאימה, כמו תואר רלוונטי או תעודה בעריכה. בהמשך הדרך לקוחות וקולגות שימליצו עליכם ויציינו שאתם לא רק מקצועיים אלא שכיף לעבוד איתכם יעלו את הערך שלכם.

עוד שיקולים בהצעת התמחור – איכות הטקסט ותיקונים נוספים

כמעט שכחתי את אחד הגורמים החשובים בקביעת המחיר והוא איכות הטקסט. יש טקסטים שלא נערכו כלל, יש טקסטים שנערכו רק ספרותית ויש טקסטים שנערכו עריכה לשונית קלה וזקוקים לליטוש. חשבו כמה הייתם רוצים להרוויח לשעה בהתאם לדוגמה מהספר שתערכו ולזמן שנדרש מכם. בדרך כלל הדוגמה תיערך מהר יותר משאר הספר. שקללו את תוספת זו ואת הערך שלכם במחיר.

בעריכה, כמו במקצועות רבים, אנו נדרשים לסבב תיקונים לאחר הערות הסופר או העורך הראשי. נהוג שסבב התיקונים הראשוני כלול במחיר ואחריו גובים מחיר נוסף בעבור עוד סבב, הן בעבודה להוצאה לאור והן בעבודה ללקוח פרטי. הסכום צריך להיות לא נמוך מדי כדי שלא לאפשר סבבי תיקונים בלתי נגמרים, אך גם לא גבוה מדי כדי שהצעת המחיר תהיה ריאלית בעבור הלקוח. אני נוהג לגבות 500 שקל בממוצע לסבב, בהתאם לגודל הטקסט ולאיכותו.

כך תבדלו ותקדמו את עצמכם 

זכרו שהבידול של עורך הלשון אינו חייב להיות במחיר, אלא יש הרבה דרכים אחרות להציע ערך מלבד עריכת הלשון עצמה: כדאי להקים אתר ולקדם אותו, להקים דף או קבוצת פייסבוק פעילים ובהם טיפים מעולים לכותבים, לטפח קשרים עם קולגות ועם לקוחות. גם זמינות מבדלת אתכם, וכדאי להתמחות גם בתחומים נוספים, שבהם משלמים גבוה יותר: עריכת תרגום, עריכה אקדמית ושילוב עם עריכה ספרותית, שבהם המחירים גבוהים יותר בהתאמה.

עוד אציין כי כיום הרבה ספרים יוצאים בעזרת מיזמי מימון המונים כמו הדסטארט ודומיו, כך שהתקציב של הסופר ידוע לכם. מומלץ ליזום ולפנות אליהם, לתת להם רקע מי אתם ולהציע מחיר מתאים, אפילו אם הם מוציאים בהוצאה לאור. ייתכן שההוצאה תעסיק אתכם לפרויקט זה במחיר שעליו הסכמתם עם הסופר.

דרור ניר קסטל שימש עורך לשון בעיתונים, בהוצאות לאור, באתרים וערך טקסטים מדעיים. היה עורך ראשי בספרי ניב, והיום הבעלים של דרור שירותי טקסט.

 

 

בטור הבא במדריך התמחור: איך לתמחר עריכת לשון של ספר פרוזה מתורגם?

 

.

רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"