איך מתמחרים ניקוד בעבודה מול הוצאות ספרים ובעבודה מול אנשים פרטיים, ואילו שאלות חשוב שתשאלו לפני לפני קביעת התעריף – ד"ר חגית אביעוז, המנקדת כבר 20 שנה, בטור מיוחד.

אני מנקדת ומגיהה יותר מעשרים שנה (ספרי ילדים, ספרי לימוד, ספרי שירה, ספרי הגות) וב-12 השנים האחרונות עבדתי בעיקר בהוצאת הספרים כנרת-זמורה-דביר. ניקדתי והגהתי כמעט את כל הספרים המנוקדים שיצאו בהוצאה בשנים אלו, וכעת אני ממשיכה לעבוד עם ההוצאה כפרילנס. כמו כמו כן זה עשרים שנה ויותר אני מרצה לניקוד. התחלתי באוניברסיטת בר אילן וכיום אני מלמדת גם במכללת תלפיות ובמכללת אורות ישראל.

בעולם הניקוד יש שני תפקידים עיקריים: ניקוד והגהה של ניקוד נתון (מישהו ניקד ואתם בודקים שאין שגיאות, או אתם עצמכם עוברים על הניקוד שלכם – פחות מומלץ אבל קורה).

התעריפים הרשמיים הם של ההסתדרות ושל אנשי הספר, ולפי שניהם שיטת התמחור היא לפי גיליון דפוס, כלומר התעריף הרשמי נקבע לכל 24,000 סימני דפוס:

  • לפי תעריף ההסתדרות יש חלוקה בין ניקוד רגיל לניקוד מדעי, ובין הגהה ראשונה לשנייה וכו' – ראו כאן.
  • התעריף של אנשי הספר אינו מחלק בין סוגי הניקוד וקובע כי התעריף המינימלי לניקוד הוא 25 אגורות למילה, לא כולל מע"מ.

כל המחירונים הנ"ל הם התעריפים "על הנייר", אבל בפועל, מהניסיון שלי בעבודה מול הוצאות ספרים שונות, החישוב אחר וגם התמחור.

איך מתמחרים ניקוד? – עבודה מול הוצאות ספרים

החישוב הוא לפי 1,000 סימני דפוס של הטקסט המנוקד, כולל רווחים. אני יכולה לתרום מניסיוני האישי, והינה המחירון של ההוצאות שעבדתי עימם:

הוצאת כנרת, זמורה, דביר

  • ניקוד (אין חלוקה בין פרוזה לשירה) – 15 שקלים לכל 1,000 סימנים כנ"ל
  • הגהת ניקוד – 12 שקלים לכל 1,000 סימנים כנ"ל.

הוצאת כתר

  • ניקוד (אין חלוקה בין פרוזה לשירה) – 10 שקלים לכל 1,000 סימנים כנ"ל.

אורך הספר: ככל שהספר ארוך יותר, הסכום שתקבלו יהיה משתלם יותר וייתן לכם תמורה הולמת. בספרים קצרים ההוצאות מציעות לפעמים סכום גלובלי, כי הן מבינות שהסכום עלול להיות זעום ביותר (50 שקלים לספר). אם ההוצאה עצמה אינה מציעה סכום גלובלי, כדאי לבקש ממנה לשקול זאת. לפעמים ההוצאה אינה מודעת לסכום הזעום או שהיא עובדת בשיטת "מצליח".

איך מתמחרים ניקוד? – עבודה מול אנשים פרטיים

כאשר אתם עובדים מול אנשים פרטיים או כאשר אתם קובעים את התעריפים, אתם יכולים להחליט אם לתמחר את העבודה לפי סימני דפוס (כמו הוצאות הספרים, אבל אתם קובעים את התעריף) או לפי שעות עבודה. ככל שתתנסו בעבודות רבות יותר, תוכלו לדעת מה מתאים לכם יותר. וייתכן שלפעמים תתמחרו כך ולפעמים תתמחרו כך – בעקבות תשובותיכם לשאלות שאציג מייד.

לפני קביעת התעריף חשוב לתת את הדעת לשאלות שלהלן ולתת להן משקל בקביעת התעריף:

  • האם אתם היחידים שעוברים על הניקוד או שאחריכם הספר יישלח להגהה נוספת?
    אם כל האחריות היא עליכם, יש להניח שתקראו את הספר קריאה קפדנית אחרי הניקוד, ולכן התעריף שתבקשו יכול לכלול גם תעריף של הגהת ניקוד.
  • כמה ניסיון יש לכם בניקוד, עד כמה אתם מיומנים, והאם אתם סבורים שהעבודה שאתם מוציאים תחת ידיכם מדויקת ואין בה (כמעט) שגיאות?
  • האם "על הדרך" אתם גם עורכים את הטקסט (ניסוח, פיסוק וכו') או שהחלק הזה לגמרי אינו באחריותכם? אם אתם גם עורכים את הטקסט ומציעים הצעות לשיפור, מובן שהתעריף שלכם יהיה גבוה משל מי שרק מנקד.
  • האם אחרי שאתם מנקדים (ועורכים) התפקיד שלכם הסתיים, או שאתם מקבלים תגובות מהסופר/העורך וצריכים להכניס תיקונים ולנקד קטעים מחדש – בעקבות הערות העריכה שלכם או בעקבות שינויים שהסופר/העורך החליט עליהם?
  • האם אתם מקבלים את הטקסט כקובץ אחד רציף או כקבצים קטנים נפרדים (לדוגמה: ספר שירה שבו כל השירים מופיעים יחד ברצף, או עשרות/מאות קבצים שבכל אחד מהם שיר אחד)? עבודה עם קובץ אחד פשוטה בהרבה מאשר עם כמה קבצים שבכל פעם צריך לפתוח, לנקד, לשמור ולעבור לקובץ הבא.
  • האם כל הטקסט לניקוד מופיע ברצף או שחלק ממנו נמצא בתוך "תיבות טקסט" (מעין תיבות שהטקסט בהן אינו חלק רציף מהמסמך אלא בתור "אזור" מיוחד) שעליכם להיכנס אליהן בנפרד ולנקד? תיבות טקסט מסרבלות את העבודה ודורשות יותר זמן עבודה.
  • האם הטקסט הוא טקסט פרוזה או טקסט שירה? שירה על פי רוב דורשת גם התעמקות בכוונת המשורר, ולכן דורשת מאמץ גדול יותר מאשר פרוזה. תביאו את זה בחשבון כשאתם חושבים כמה לבקש.
  • האם הטקסט הוא בעברית בת-ימינו או שלשונו קשה יותר, ארכאית וכוללת מילים לא מוכרות, שדורשות חיפוש במילון, פסוקים, מילים וביטויים בארמית או מילים זרות בתעתיק? שימו לב שבמקרה כזה גם סוג הניקוד עשוי להיות שונה. טקסט של הרב קוק, לדוגמה, יהיה דומה יותר בניקודו לטקסט מקראי מאשר לטקסט בן-ימינו.
  • האם יש בטקסט גופנים שונים, הדגשות, אותיות נטויות וגדלים שונים של אותיות וחשוב לשמור עליהם? השאלה הזאת רלוונטית רק אם אתם משתמשים בתוכנות ניקוד, אבל אני מעריכה שכמעט כולכם תשתמשו בהן, כי הן חוסכות הרבה מאוד זמן. כאשר אתם מעתיקים קטע ושותלים אותו בתוכנות הניקוד, כל הקטע יחזור באותו גופן ובאותו גודל אות. לכן אם יש סוגים שונים של אותיות וגופנים, עליכם להעתיק בכל פעם קטעים קצרים מהרגיל, ולפעמים מילים בודדות. כל זה מסרבל מאוד את העבודה.

לסיכום, כאשר אתם מתמחרים עבודת ניקוד, יש נקודות רבות שחשוב להביא בחשבון לפני מתן הצעת המחיר. כאשר אתם עובדים מול אנשים פרטיים, מרחב התמרון שלכם רב יותר; ואילו מול הוצאות ספרים הוא לרוב מצומצם למדי. ואולם אנשים פרטיים יספקו לכם עבודות מזדמנות, ואילו הוצאות ספרים יכולות לספק לכם עבודות על בסיס קבוע. כמו כן את רוב הספרים שתקבלו לניקוד מן ההוצאות, יהיה עליכם רק לנקד, כי אנשים אחרים בהוצאה אחראים לעריכה, לעימוד, להגהות ולקשר רציף עם הכותב, ולרוב גם הטקסט יהיה בעברית פשוטה ובקובץ אחד. לכן לא כדאי לפסול על הסף עבודה מול הוצאות ספרים. יש בה כאמור גם יתרונות. ועם זאת, ככל שתצברו ניסיון רב יותר וההוצאה תהיה מרוצה מהעבודות שלכם, ייתכן שבקשתכם לתעריף גבוה במקצת לא תיפול על אוזניים ערלות, ובלבד שתהיה מנומקת.

בהצלחה.

ד"ר חגית אביעוז היא מנקדת ומגיהה; מרצה לניקוד באוניברסיטת בר-אילן, במכללת תלפיות ובמכללת אורות ישראל

 

בפעם הבאה במדריך התמחור:
כמה גובים על עריכה לשונית של ספר אקדמי?

.

.

רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"