מה התפקיד של יועץ הלשון, למה יש ייעוץ לשון לפרסומות אבל לא לשירים, על חירות המשורר, על מלעיל ומלרע בשירים, על חלופות עבריות למילים עבריות, על המילה "זאתי" וגם כמה מילים על ההסכת-פודקאסט "קולולושה".
מתוך "תלך כפרה עליי" עם ראם כהן, רדיו דרום, ערב יום הכיפורים תשפ"א, 27 בספטמבר 2020.
04/10/2020 at 5:07 am
מעניין אם אפשר (ויעיל) לעגן בחוק שעל האמן לפנות ליועץ לשון שיבדוק לשונית את טקסט ושמע השיר ורק יציע תיקוניו (ולעתים חלופה משקלית טובה יותר [לשם כך יתייעץ אף הוא עם איש מוסיקה]) וזו תהא בגדר המלצה בלבד שרשאי האמן לדחות. מזכיר מעט את היוזמה ליצור צנזור כברירת מחדל של אתרים כאשר רק הלקוח שפונה לבטלה מקבל לעומת המצב ההפוך – הוא הקיים שמלכתחילה הכל פתוח כולל פורנוגרפיה אלימות להימורים.
או לחלופין, את ברירת המחדל להחליף מצעים מדי יום לאורח בבית המלון או ההפוכה האקולוגית. טבע האדם (לפחות המערבי בן ימינו) לא לטרוח ולא להטריח, והנה אתה מעלה סטטיסטית הסיכוי לשירים עבריים יותר ויצאנו נשכרים, כי ביננו, שיר משפיע לאין ערוך מפרסומת,למעשה תחרות שכזו עוד הייתה בשנות התשעים תחילת אלפיים, אך היום בשיטת השלם וצפה או שידור נהירתי חינמי אין עוד כזו; השיר מושר ומחלחל לשפה – ועוד מלמטה מהילדים בגן ויסודי ואת שמוקלט בטבעת המלך אין להשיב.
—
https://youtu.be/-Ct-_Y9ZSCA
על ברירת מחדל וקבלת (החלטת?) החלטות. קצר ומעניין.
04/10/2020 at 11:19 am
תודה על דבריך.
לא נראה לי שיש סיכוי שחוק כזה יעבור בעתיד הנראה לעין. אישית, איני בטוח שאני בעדו אבל זה כבר נושא אחר 🙂