איך מתמחרים עריכת לשון בעבודה מול הוצאות המתמקדות בעבודות אקדמיות (ספרים, מאמרים בכתבי עת), ואיך בעבודה מול אדם פרטי (עבודת תזה, דוקטורט, מאמר וכדומה) – ד"ר יצחק הילמן, עורך לשון ותיק בעל ניסיון עשיר, בטור מיוחד.

אני בוגר לימודי תעודה עריכה באוניברסיטת בר אילן, בעל תואר ד"ר בלשון עברית ותעודת הוראה – שניהם מטעם אוניברסיטת בר אילן.

כ-15 שנה אני עוסק בעריכת מגוון טקסטים ואני מלמד מגוון קורסי לשון במכללה האקדמית אחוה ובמכללת חמדת הדרום.

ד"ר הילמן

בעקבות העבודות במכללות העיסוק שלי בעריכה מצומצם מאוד בשנים האחרונות – בעיקר מאמרים אקדמיים בשני כתבי עת מקוונים: JSIJ (כתב עת של הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן) ועיונים בשפה וחברה, ומפעם לפעם עריכה פרטית מעטה למאמרים. עריכת ספרים נדירה אצלי בשנים אלו.

עד לפני 8 שנים ערכתי גם דיסרטציות (עבודות מאסטר ועבודות דוקטור), אך חדלתי מכך מפאת אילוצי זמן. מלבד אלה ערכתי ספרים בעבור הוצאות כגון כתר, אופוס, פוקוס ומכללת אשקלון וכן ספרים פרטיים לפני מסירתם להוצאה. במשך כשבע שנים ערכתי את מאמרי כתב העת בית מקרא ואת מאמרי הדף השבועי של אוניברסיטת בר-אילן (פרשיות השבוע ומועדים).

בטור הזה אתמקד בעריכה של חומר אקדמי.

עבודה מול הוצאות

יש הוצאות המתמקדות בעבודות אקדמיות (ספרים, מאמרים בכתבי עת), ואציין כמה מהם ומה התמחור המקובל בהן.

  • בית מקרא – כתב עת היוצא מטעם מוסד ביאליק.

עריכת ליטוש – התעריף הוא 213 שקלים, עריכת יסוד – 405 שקלים.

שני התעריפים ל-24,000 סימנים לאחר עריכה ולפני מע"מ. יודגש שלפי שעה כתב עת זה אינו מעסיק עורך לשון עקב קיצוץ. עבדתי בו מ-2007 עד סוף 2014.

  • עיונים בשפה וחברה – כתב עת מקוון היוצא מטעם מכללת לוינסקי, ואני עורך את מאמריהם משנת 2009.

התעריף בו – לכל רמת עריכה – הוא 400 שקלים ל-4,000 מילים אחרי עריכה ולפני מע"מ.

  • JSIJ – כתב עת מקוון של הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן. אני עורך את מאמריו מ-2007, אך העבודה בו מעטה.

כאן העורך מתבקש לנקוב בסכום לכל גיליון, אך יש להביא בחשבון שהסכום יאושר כפוף להחלטת הפקולטה או האוניברסיטה. לכן חשוב לנקוב בסכומים סבירים, גם אם לדעתנו מגיע לנו יותר מזה. כמובן, מי שיש לו די עבודה יכול להעלות את התעריף ולוותר על העבודה במקרה שלא יאושר לו. אני גובה מכתב עת זה 250 שקלים לגיליון דפוס לפני מע"מ.

עבודה מול אדם פרטי (עבודת תזה, דוקטורט, מאמר וכדומה)

בעריכה אקדמית פרטית אני נוהג להבחין בין עבודת סטודנט (גם כאן לפי גודל) ובין עבודה של חוקר, שלו בדרך כלל גם תקציב מחקר הכולל גם עריכת לשון.

עבודת סטודנט

בדרך כלל מדובר בתזה לתואר שני ושלישי. עריכת סמינריונים איננה שכיחה. אציין שבשל עומס עבודה אינני עורך עוד עבודות כאלה (ב-2012 ערכתי את הדוקטורט האחרון).

נהגתי לגבות 200 שקלים ל-25,000 סימנים (ולא 24,000 כדי לתת הנחה לסטודנטים), אך אפשר לשאת ולתת גם על תעריפים אחרים, אבל היום לא לגבות פחות מ-200 ש"ח. אפשר להתחשב בהיקף העבודה ובהתאם לזה להעלות את התעריף לגיליון או להורידו.

עבודה של חוקר

בעבודות מחקר אחרות, כגון עריכה של ספרים או מאמרים, ראוי לגבות לא פחות מ-300 שקלים לגיליון (24,000), ואם יש צורך – 250 לפני מע"מ. יש להביא בחשבון שכיוון שלחוקר יש תקציב מחקר כמעט תמיד תידרש חשבונית מס (וכך בהוצאות ספרים ולעיתים גם בתזות של סטודנטים). לכן מי שיודע שהוא עתיד להרבות בעריכות מעין אלו כדאי שיפתח תיק במע"מ ובמס הכנסה.

ד"ר יצחק הילמן עוסק בעריכת כתבי עת, עבודת עבודות מאסטר ודוקטור ומלמד מגוון קורסי לשון

 

בפעם הבאה בסדרת "מדריך התמחור":
כמה גובים על עריכה לשונית של ספר אקדמי?

.

רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

מה דעתך על אלה?

מונחים, טיפים ומידע כללי על עולם העריכה הלשונית מדריך התמחור: איך לתמחר עריכת לשון של ספר פרוזה מתורגם? מדריך התמחור: כמה לבקש על ניקוד או על הגהת ניקוד? מדריך התמחור: איך לתמחר עריכת פרוזה מקור?