ד"ר יצחק הילמן, עורך לשון ותיק, בטור מיוחד החותם את סדרת "מדריך התמחור": מהי עריכת ליטוש לעומת עריכת יסוד, מהי התקנה לעומת הגהה, מהם שיקולי הדעת המקדימים שיש להביא בחשבון ומהו המרכיב החשוב מכול.

 עריכת לשון

עריכת לשון נועדה לסייע לכותב להוציא מתחת ידו טקסט מתוקן ומותקן על פי כללי הלשון שבה הוא נכתב וראוי לקריאה.

תחום העיסוק שלנו הוא עריכת לשון בלבד. מלבד עריכת לשון יש עריכת תוכן, עריכה מדעית, עריכה ספרותית, אך אלה הם תחומים אחרים, ובהם נבדקים היבטים אחרים, ועריכות אלה הן תפקידם של אחרים שהוכשרו לשם כך.

פעמים שעורך לשון יכול להתערב בתוכן – אם ברור לו בעליל שהמידע שלפניו שגוי. אם הוא חושד, עליו לבדוק תחילה היטב קודם שיחליט להתערב. אם העבודה מתבצעת עבור כותב פרטי, אפשר לסמן לו את המקום המסופק ולשאול אותו או לבקש שיבדוק שוב.

רמות עריכה עיקריות

בעבודת העריכה מומלץ במידת האפשר להשאיר די זמן לקריאה נוספת של הטקסט הערוך או לקריאה מקדימה ברפרוף, אפילו של חלקים מן הטקסט.

מונח מקצועי שחשוב להכיר: כתב יד. כאן אין הכוונה לכתב שאינו מודפס אלא לטקסט המקורי כפי שיצא מידי הכותב ומיועד לעריכה, התקנה או הגהה. הוצאות הספרים דורשות שהחומר שנשלח אליהן יהיה מוקלד במחשב (בדרך כלל word).

א. עריכת ליטוש (גם: עריכה קלה, עריכה רגילה): העריכה הנפוצה מכולן. כוללת תיקוני ניסוח קלים (כגון סדר מילים, צירופים שגויים) ולעתים גם סידור משפטים בפסקה. כמובן, גם יסודות התקנה מובהקים: כתיב ופיסוק, עימוד בסיסי (לא תמיד!) וקביעת כותרות וסידור ביבליוגרפיה על פי הנחיות. כדאי גם לאמץ ניקוד עזר כשיש חשש לקריאה שגויה, אך לא להפריז בו.

ב. עריכת יסוד (גם: עריכה כבדה, עריכת עומק): עריכה נדירה הנעשית רק במידת ההכרח. כוללת יצירת לכידות בטקסט לפי נושאי המשנֶה, ובכלל זה העברת קטעים ממקום למקום, העברת פרקים (אם יש צורך) – כמובן מלבד עבודות הליטוש וההתקנה הנדרשות. פעמים רבות הצורך בעריכה ברמה זו מתברר אחרי עריכת ליטוש, כשהטקסט כבר ידוע לנו. לעתים נדרשת רמה זו של עריכה רק בחלקים מן הטקסט.

ג. שכתוב: זהו סוג העריכה הנדיר ביותר: כתיבת הטקסט מחדש. ייתכן שבעריכת טקסט ארוך תידרש מלאכה זו רק במקומות מסוימים בתוכו.

מלבד סוגי עריכה אלה יש משימות אחרות לטיפול בטקסט, אך הן לא נחשבות עריכה. הנה הבולטות שבהן:

  • התקנה: עבודה טכנית בעיקרה (כתיב ופיסוק, עימוד, הזחת שורות, ביבליוגרפיה, כותרות וכו').
  • הגהה: מלאכה זו נעשית לאחר העריכה ולעתים גם לאחר ההתקנה. תפקיד המגיה לוודא שלא נותרו טעויות מן העריכה – ותמיד נותרות כאלה! אין עורך – טוב וקפדן ככל שיהיה – שאינו מותיר אחריו טעויות בלי משים! מספר ההגהות – אחת עד שלוש – משתנה מהוצאה להוצאה.
  • מִפתוח (אינדקס): הוצאות ספרים מכובדות מקפידות להביא מפתח בסוף הספר לנוחיות הקורא. מפתחות נפוצים הם שמות אנשים ושמות מקומות. מפתחות אחרים ניתנים לפי נושא הספר (למשל: ספר הדן בענייני לשון יוכל להביא מפתח שורשים, מפתח שמות עצם, מפתח מילים זרות, תופעות לשון וכו').
  • ניקוד: נדרש בעיקר בשירה ובספרי ילדים ולמורים המלמדים בכיתות א-ב.

מחירים

א. אופן חישוב המחיר:

ספירת תווים: גיליון = 24,000 תווים מוקלדים בלי רווחים אך כולל הערות שוליים והערות סיום. שיטה זו היא הנפוצה מכולן. בעבודות סטודנטים – תזות, דוקטורט, סמינריון – אפשר לבוא לקראת הכותב ולחשב לו לפי 25,000‑30,000 תווים.

ספירת מילים: בדרך כלל גיליון = 4,000 מילים.

ספירת עמודים: למשל, במערכת "הדף השבועי" של אוניברסיטת בר אילן נקבע שגיליון הוא ארבעה עמודים.

בכל שיטת חישוב שציינתי (או כל שיטה אחרת) מקובל לחשב לפי הכמות בגמר העבודה, אך אין מניעה לחשב גם לפי תחילת העבודה (כמעט תמיד מספר התווים והמילים יורד במהלך העבודה).

ב. תעריפים:

הוצאות ספרים

לכל הוצאה יש תעריפים משלה לעריכה בכל רמה, להתקנה ולהגהות, ובמקרה כזה כל עורך אין לו אלא להחליט אם המחיר המוצע מקובל עליו. לא ידוע לי על הבחנה בין סוגות של חיבורים (פרוזה, מקור, תרגום, אקדמי וכו'), אך בהחלט ייתכן שיש הוצאות שמבחינות ביניהן וקובעות תעריפים אחרים.

התעריפים הנפוצים בהוצאות הן:

  • לעריכת ליטוש לספרי פרוזה, מקור, מתורגמים וכו' הוא 200‑300 שקלים לגיליון ותוספת מע"מ (כמובן, יש גם תעריפים אחרים).
  • לעריכת יסוד – 450‑600 שקלים לגיליון;
  • להתקנה – 100‑150 שקלים לגיליון;
  • להגהות קלות – 50‑100 שקלים לגיליון.

[הערת העורך: בעניין זה – ראו טורים ממוקדי נושאים:

עריכה פרטית

כשמדובר בעריכה מול אדם פרטי (וגם במעט הוצאות ספרים) על העורך לקבוע את המחיר הנראה לו ואת שיטת החישוב. יש כמה אתרי אינטרנט המציעים תעריפים לעריכה, כגון אגודת המתרגמים. תעריפים מקובלים לעריכת ליטוש – 300‑400 שקלים לגיליון, אך יש עדות גם ל-800 שקלים לגיליון. אפשר לקבוע גם לפי רמת הקושי ומידת הדחיפוּת.

לעיתים, בייחוד בשלבי ההתחלה, מוטב לוותר על סכום כלשהו (כמובן לא בהגזמה) וכך להרוויח לקוחות רבים בעתיד. אבל קודם לכן לוודא שיש די זמן להקדיש לעבודה.

עריכה של חומר אקדמי: ראו בטור שכתבתי כאן.

זמנים

הזמן הוא המרכיב החשוב מכול בעבודת עריכה. אף לפני התמחור!

הזמן שאורכת עבודת עריכה משתנה בעיקר על פי הניסיון הנצבר ורמת הקושי של הטקסט ואורכו.

בקבלת הצעת עריכה חשוב מאוד לבחון את הזמן המוקצב לעבודה – קודם שבודקים את גובה התשלום – ואם אפשר לעמוד בזמן המוקצב. אם אפשר כדאי לנסות לקבל מן הכותב (או ההוצאה) זמן רב ככל האפשר.

להערכה של הזמן הנדרש מומלץ לעשות עריכה מדגמית של שניים-שלושה עמודים ולראות את רמת הקושי ואת העבודה הנדרשת. בחישוב הזמן תמיד חובה להביא בחשבון גם את שאר העיסוקים והאילוצים: עבודות עריכה נוספות, עיסוקים נוספים (מקומות עבודה, לימודים), תקופות חגים, פעילויות משפחתיות מחייבות (כגון אספות הורים, אירועים משפחתיים) וגם אירועים לא צפויים.

לפיכך מומלץ מאוד לעורך לדאוג שלרשותו יהיה זמן נוסף על הזמן המוערך לעבודה וזמן שיישאר לכותב לקרוא את החומר (בהוצאות המקציבות זמן אין בכך צורך, היות שבהן מתוכנן המשך טיפול בספר או במאמר לאחר המועד שניתן לעורך).

איחור בזמן רב במסירת העבודה לכותב עלול להותיר רושם רע.

חשוב! במקרה שחשים שהמערכת מפעילה לחץ זמן בלתי סביר ומטרידה באין-ספור שיחות טלפון לבירור ההתקדמות – לא להתבייש לפנות ולהעיר על כך לאחראים, ואם הדבר לא מועיל – לא להסס לפרוש מעבודה זו ולמסור למערכת את הסיבה לעזיבה. כמובן, להשתדל לא לעשות זאת בעיצומה של עריכת חיבור אלא בסיומה. לצערי, פעמיים לפחות נאלצתי להודיע למערכת על הפסקת עבודתי בשל לחץ בלתי הגיוני שהופעל עליי במשך כמה חודשים.

וכיוצא בזה אנשים פרטיים: אם ידוע שהם דורשים עמידה בזמנים לא סבירים, לא להסס לדחות אותם.

שיקולי דעת מקדימים בעריכה (מלבד זמן ומחיר)

א. הלקוח:

אדם פרטי – ולכן העורך קובע את כללי העריכה; או הוצאת ספרים – שָם העורך מחויב לכללי העריכה של ההוצאה.

בעבודה בהוצאת ספרים יש לבקש קובץ הנחיות לעריכה, ורצוי גם קובץ הנחיות למסירת כתב יד. אמנם בהנחיות אלה נזכרת התקנה או הגהה, אך כוונת ההוצאה גם לעריכה. בהוצאות גדולות אפשר למצוא את ההנחיות באתר שלהן, ומומלץ מאוד לשמור אותן במחשב ואף להדפיס אותן ולשמור.

ב. סוג הטקסט, סגנון, משלב:

יש לבחון את סוג הטקסט, את משלב הכתיבה, ועל פיו לקבוע את אופן העבודה, למשל: עיוני-מדעי, חווייתי, רב-מכר, ערך אנציקלופדי, ספרי הדרכה או טקסט תורני, ספרותי, סיפור ילדים או שיר.

ג. קהל היעד:

בעריכה יש לשים לב למי הטקסט מיועד, ומי צפוי להשתמש בו: ילדים, בני נוער, מבוגרים, סטודנטים, חוקרים בתחום כלשהו וכו'.

 

ד"ר יצחק הילמן עוסק כ-15 שנה בעריכת מגוון טקסטים ומלמד מגוון קורסי לשון במכללה האקדמית אחוה ובמכללת חמדת הדרום

 

 

.

רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

מה דעתך על אלה?

מדריך התמחור: כמה לבקש על עריכה של דוקטורט, תזה ומאמרים אקדמיים? מדריך התמחור: איך לתמחר עריכת לשון של ספר פרוזה מתורגם? מדריך התמחור: כמה לבקש על ניקוד או על הגהת ניקוד? מדריך התמחור: איך לתמחר עריכת פרוזה מקור?