איגדתי מילים שאין בהן דגש קל בבג"ד כפ"ת אף על פי שלפי הכלל אמור להיות דגש: מרבד, סמכות, שכבה ועוד.
כמעט הכול זוכרים את הכלל שיש דגש קל באותיות בג"ד כפ"ת בראש מילה או לאחר שווא נח. לכן כולנו אומרים בּרית, משְבּית, כּרית, ישְכּיח, פּרצוף, הוקְפּץ, ומנקדים גּדול, ישגּיח, דּברים, יגְדּל, תּרגום, מַפתּח.
ואולם לכל כלל יש יוצא(י) מן הכלל, וכאן איגדתי בג"ד כפ"ת שאין בהן דגש בראש מילה או לאחר שווא נח אע"פ שלפי הכלל המפורסם היה צריך לבוא דגש.
שימו לב:
חוסר דגש בראש מילה
במקרא אם בגדכפ"ת באות אחרי תיבה המסתיימת בתנועה ויש טעם מחבר בין המילים – בדרך כלל לא יבוא דגש בבג"ד כפ"ת. בעברית שלנו יש שרידים מעטים לתופעה הזו, ואלה השרידים:
- לא כֿלום
- לפני כֿן
- אחרי כֿן
- כמו כֿן
- אף על פי כֿן
- (ה)לא כֿן
חוסר דגש לאחר שווא נח
כשיש רי"ש לפני בי"ת, במילים האלה:
- קִרְבֿה (היסטורית ייתכן שהצורה המקורית הייתה קְרָבָה כמו נְדָבָה. במקרא נמצאת הצורה רק בסמיכות קִרְבַת־ [ישעיה נח ב] ולכן ייתכן שהצורה הרגילה היא קְרָבָה כמו נְדָבָה–נִדְבַת־. וראו עוד להלן שכבה)
- שרְבֿיט
- ערְבֿית
- מרְבֿד
- טרְפֿון (היסטורית זו מילה לועזית שחדשה לעברית בתקופה קדומה)
- עַרְבִֿי (אפשר גם עֲרָבִי)
- יַרְכָֿה, יַרְכָֿתַיִם (כך במקרא. אפשר גם: יַרְכָּה, יַרְכָּתַיִם)
-
דָּרְבָֿן (כך במקרא. אפשר גם: דָּרְבָּן)
הסבר משוער לחוסר הדגש: "אפשר שהעיצור השוטף ר' – שבהגייתו זרם האוויר נע בחופשיות – גרם לרפיון בגדכפ"ת, שבהגייתן זרם האוויר נע בחופשיות יחסית" (מאתר האקדמיה ללשון).
משקל קַטְלוּת
- עצְבֿוּת
- ילְדֿוּת
- עבְדֿוּת
- מלְכֿוּת
- סמְכֿוּת
- ערְבֿוּת
הסבר משוער לחוסר הדגש: מישהו יודע? כתבו בתגוביות.
משקל קטלן
- אספֿן
- עגְבֿן
- עגְבֿנייה (בא מ"עגבן")
- צלְבֿן
- כלְבֿן (אפשרות מומלצת פחות: כלבּן)
- חייְכֿן
- חלְבֿן (האקדמיה התנסחה כך: "דרך המלך בהגיית השם חלבן היא בריפוי הבי"ת: חַלְבָן")
- נקְדֿן
- סרְבֿן
- קפְדֿן (אפשר גם קפּדן)
- צרְכֿן
- קרְתֿן
- רפְתֿן
- שדכֿן
הסבר לחוסר הדגש: ראו כאן.
מילים אחרות
- הביְתֿה
- שָׁפְכָֿה
- אָבְדָֿן
- יָטְבֿתה
- שכְבֿה (היסטורית ייתכן שהצורה המקורית הייתה שְׁכָבָה כמו נְדָבָה. במקרא נמצאת הצורה רק בסמיכות שִׁכְבַת־ [למשל שמות טז, יד] ולכן ייתכן שהצורה הרגילה היא שְׁכָבָה כמו נְדָבָה–נִדְבַת־. וראו לקמן קרבה)
- פִּטְדָֿה (= סוג של אבן יקרה)
- פִּרְכָֿה (= קושיה שיכולה לסתור את הטענה)
- סִרְכָֿה (= פגם בריאה של הבהמה; דופי, פגם)
- חֻרְפָֿה (= הצד המושחז של להב הסכין)
- עִקְבָֿה (= סימנים שמטביעה כף הרגל)
- יִקְבֶֿךָ (= צורת הפסק של יִקְבְּךָ = היקב שלך)
- בִּגְדִֿי (= הבגד שלי)
סיומת -כֶם/-כֶן
בכל הכינויים החבורים לנוכחים ולנוכחות (כגון יַלדתְכֶֿם, אֶתְכֶֿם, לטובתכֶֿן).
הסבר משוער לחוסר הדגש: מישהו יודע? כתבו בתגוביות.
חריגים במקרא
- וְדִלְעָ֥ן וְהַמִּצְפֶּ֖ה וְיׇקְתְאֵֽל (יהושע טו לח)
- וְיִזְרְעֶ֥אל וְיׇקְדְעָ֖ם וְזָנֹֽוחַ (יהושע טו נו)
מילים נדירות במקרא
פה הדוגמה של חוסר דגש בראש מילה ואולם המקף הופך את המילה למעין מילה אחת:
- וִירֵשׁ֨וּהָ֙ קָאַ֣ת וְקִפֹּ֔וד וְיַנְשֹׁ֥וף וְעֹרֵ֖ב יִשְׁכְּנוּ־בָ֑הּ וְנָטָ֥ה עָלֶ֛יהָ קַֽו־תֹ֖הוּ וְאַבְנֵי־בֹֽהוּ (ישעיה לד יא)
- קרבֿן – יחזקאל מ, מג
- מִיָּרְדִֿי – תהלים ל, ד קרי
שכחתי מילה מסוימת? עדכנוני ואוסיף.
.
מקורות למטיבי לכת:
ישראל בן-דוד, "יקדעם, יקתאל", לשוננו, תשמ"ח-1988, עמוד 175-172
.
..
רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה? לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
29/11/2020 at 3:16 am
שכחת את:
מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה נאדר בקודש נורא תהילות עושה פלא.
אין דגש ב כמוכה הראשון ולא ב פלא.
תודה
29/11/2020 at 3:27 am
זה כמו "כמו כן" שציינתי. ראה כאן
29/11/2020 at 9:07 am
ראשית – תודה רבה! שנית – האם ידוע לך מתי ואיך נוצרו החריגות הללו מהכלל מבחינה הסטורית?
29/11/2020 at 10:59 am
ראשית – תודה.
שנית – לא בדקתי, אבל ייתכן שבספר תורת הצורות של בלאו תימצא לכך התשובה
29/11/2020 at 9:36 am
יפה! שאלה לגבי ״הביתה״: האם אתה בטוח שהשווא ביו״ד נח? הרי ניתן להניח שהמילה גזורה מן ״בית״, ואז מקורו בתנועה.
29/11/2020 at 11:00 am
הגזירה מ"בית" אינה מוכיחה שהשווא נע כי "בית" הוא דגם חד הברתי (מקורות ב"ביְת") ולכן זהו שווא נח. כמו כן לפי כל מסורות העדות (שאני מכיר) השווא ביו"ד נח.
29/11/2020 at 12:25 pm
במקרא יש גם בִּגְדִי ודומיו.
29/11/2020 at 12:39 pm
למשקל קטלות הייתי מוסיף את ההערה הבאה:
שימו לב למילה "מרדות" שהדל"ת בה דגושה. כיוון שהשורש הוא "רדי" (ולא "מרד"), אין משקלה של המילה "קטלות" אלא "מקטות".
ב"מילון ההווה" נקבע בטעות ששורש המילה הוא "מרד"!
(בלשון הסורית מופיעים שני ערכים שונים:
"מרדותא" משורש "מרד", שפירושה כמובן 'מרד'.
"מרדותא" משורש "רדי", שפירושה כמו בעברית.)
29/11/2020 at 12:50 pm
הינה הוספת 🙂
זה נראה לי מתאים פחות להערה ברשומה עצמה כי אין מטרת הרשומה להיכנס לפרטים כאלה.
30/11/2020 at 12:32 pm
שדכן!
30/11/2020 at 12:36 pm
ואפשר להזכיר את כינויי הקניין לנוכחים ולנוכחות (כגון ידכֿם, ידכֿן).
30/11/2020 at 3:33 pm
אין פה ממד של "הפתעה"
30/11/2020 at 3:32 pm
נהדר. אוסיף