האם צה"ל מחזיק בשיא הקיצורים ור"ת לעומת שאר הצבאות בעולם, מיהי רות ב"קיבלתי רות", מניין הגיע ה"אחי", וגם על "עוד חמש חודש אני משתחרר".

להאזנה ב-itunes לחצו כאן |להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.

להאזנה ביוטיוב:

ולחובבי soundcloud:

 

המחשבה הראשונית היא שבצה"ל יש כ"כ הרבה ר"ת כי הצבא עוסק בחיים ומוות וחייבים לקצר. אבל לד"ר רוביק רוזנטל יש הסבר אחר.

בשיחה עימו שוחחנו על מגוון רחב של נושאים הקשורים לשפה הצהלית, לשון צה"ל: ראשי התיבות – מתי בוחרים אות אחת מכל מילה (מ"כ) ומתי כמה אותיות קמב"ץ (קצין מבצעים), וגם דיברנו על צורות המיוחדות לצה"ל ולסלנג הצה"לי שחדרו לעברית הכללית: אחי, ברגוע, בכללי, בשוטף; קיבלתי רות (ומיהי למען השם); לעלות על מדים (על מה עולים פה בדיוק?).

בשיחה תגלו למה יש בצה"ל נגמ"ש בשם זלדה (סיפור הזוי), מה פירוש שמות הדרגות (סמל, טירון, חיל, קצין, טוראי, סרן ועוד), למה יש הרבה שמות עצם קיבוציים שלכאורה אין להם ריבוי (נשקים, רכבים, זמנים, פְּאָתים), וכמובן מה הסיפור של "חמש חודש" ו"שלושים שניות הייתם פה".


ד"ר רוּבִֿיק (ראובן) רוזנטל בלשן, מרצה, עיתונאי וסופר. כתב את הספר מדברים צהלית – דיוקן שפת הצבא הישראלי.

הרחבה על ד"ר רוזנטל תמצאו בפרקים הקודמים שבהם התארח בקולולושה:

.

רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"