מה צורת היחיד של "רחמים"? – על ריבוי תמידי

בטורים הקודמים עסקתי בריבוי על ריבוי ובריבויים מיוחדים וכאן אציג ריבוי תמידי – כלומר מילים שאין להן צורת יחיד אלא הן תמיד באות בצורת רבים ־ים או ־ות, כגון שמיים, חוצות (שלטי חוצות), רחמים וכדומה.

התופעה מצויה כבר בתנ"ך וממשיכה ללשון לשון חכמים ועד ימינו אנו.

משערים שחלק מהצורות הללו נוצרו בשלב ראשוני של השפה, עוד בטרם החלה החלוקה הדקדוקית בין יחיד לרבים. לפי החלוקה הזו הסיומות ־ים/־ות לא ציינו פרטים רבים אלא היה להן תפקיד אחר כגון העצמת הפרט וחשיבותו. חלק מצורות הריבוי התמידי נוצרו לשם כבוד, לשם רוממות – "ריבוי מלכותי" או "ריבוי של אדנות".

הינה כמה מַחלקות עיקריות של שמות בעלי ריבוי תמידי:

• מילות ריבוי שנוצרו בשלב ראשוני של השפה, לפני החלוקה הדקדוקית בין יחיד לרבים (פָּנים, מַרְגְּלוֹת)
• ריבוי המעיד על גדולה ונוראוּת, על כבוד (אדונים, אלוהים)
• ריבוי שמעיד על מקום או שטח (שמיים, מעמקים)
• שמות שהריבוי בהם הוא הנטייה טבעית כי צורת היחיד אינה בנמצא או נדירה במציאות (שמים, שפטים)
• ריבוי שמעיד על הפשטה וקשור בעיקר למצב או איכות (זקונים) או לקיבוץ פעולות שנעשו (כיפורים, מילואים)

כבר מדקדקי ימי הביניים עמדו על התופעה. ר' יונה אבן ג'נאח בספר "הרקמה" מציין זאת במילים "מה שרִבּו אותו להגדיל ולרומם ולנשא" (שער כו, עמוד רצה. וראו עמוד שלה "מה שנאמר בלשון רבים והחפץ בו יחיד").

כאן איגדתי מילים בריבוי תמידי מכל רובדי הלשון.

לא הבאתי מילים נדירות המופיעות במקרא ואינן מוכרות כמו מַדְחֵפֹת (=מקום שנדחפים לשם) או מילים שבמקרא באו בצורת רבים בלבד והיום יש להן צורת יחיד (כגון תַהֲלֻכֹת = מצעד). לא הבאתי מילים שאינן שמות עצם כמו תוארי הפועל בעקיפין, במישרין, לַחֲלופין.

• אובניים (צורת זוגי)
• אירוסין
• אלוהים (אין פה ריבוי של אלוה אלא צורה בפני עצמה)
• אֵמוּרִים (חלקי קורבנות [איברים פנימיים] הנשרפים על המזבח)
• בְּאוּשִׁים
• בְּחוּרים; בְּחוּרוֹת (במשמעות נעורים. ראו במדבר יא כח קהלת יא ט)
• ביכורים
• בעלים (במשמעות אדון)
• בתולים
• גירושין
• זְנוּנִים
• זקונים
• חולין (דברים שאין בהם קדושה)
• חוצות
• חיים
• חליפין
• טוּבִין (הנו"ן הסופית באה במקום מ"ם סופית)
• כיפורים (בפיוטים הקדומים גזרו את הצורה כיפור)
• כְּלוּלוֹת
• כְּשָפים (בימינו יצרו כֶּשֶׁף ביחיד)
• לִיסטים/לֵסְטים (ראו בטור הקודם)
• מוניטין (ראו בטור הקודם)
• מילואים
• מַיִם (צורת זוגי)
• מישרין (הנו"ן הסופית באה במקום מ"ם סופית)
• מלקחיים

• מעמקים
• מספריים (צורת זוגי)
• מערומים
• מַרְגְּלוֹת
• נישואין
• נְעוּרִים
• נַפְתּוּלִים
• סנוורים
• עֲגָבִים (מעשי אהבה)
• עלומים (ראו ישעיה נד ד)
• פָּנִים (המשמעות "צד" או "היבט" החלה בימי הביניים ושם גזרו את צורת היחיד "פן")
• שוליים (אשר לצורה שול ראו כאן)
• קידושין (לא במובן של קידוש על היין)
• רֵחיים
• רחמים
• שידוכין
• שימורים (כמו "ליל שימורים")
• שִׁירַיִם
• שְׁלָמִים (בא פעם אחת ביחיד במקרא)
• שָׁמַיִם (צורת זוגי)
• שפטים
• שפכים
• תולדות (כך במקרא, במשמעות צאצאים; סדר הלידה; קורותיו של פלוני. בלשון ימינו גזרו צורת יחיד)
• תחנונים (מתקופת הגאונים נמצא תחנון ביחיד)
• תימוכין (הנו"ן הסופית באה במקום מ"ם סופית)
• תמרוקים
• תמרורים (במשמעות מרירות [בכי תמרורים] וגם במשמעות סימני דרך. בלשון ימינו יש צורת יחיד לסימני דרך)
• תנחומים
• תפילין (במשנה מופיעה גם צורת יחיד)
• תרפים
• תשואות (כך במקרא. בלשון ימינו גזרו צורת יחיד)
• תַּשְׁלוּמִים (מלשון השלמה. רק בימי הביניים החלו לגזור יחיד תשלום)

יש לכם עוד דוגמות? כתבו בתגוביות.

תודה לד"ר גבריאל בירנבאום

.

מה דעתך על אלה?

בורקסים, ג'ינסים וקליפסים – על ריבוי על ריבוי מסתורין, אחוקים – ריבויים מיוחדים וריבוי שנוסף על כינוי קניין קברים וקברות – שתי צורות ריבוי מהי צורת הרבים של "צאן"? על שם עצם קיבוצי ושם עצם מופשט