כאן תכירו מילים שאין להן צורת יחיד, כגון אירוסים, מילואים ומעמקים, וגם את סיבות לכך.
בטורים הקודמים עסקתי בריבוי על ריבוי ובריבויים מיוחדים וכאן אציג ריבוי תמידי – כלומר מילים שאין להן צורת יחיד אלא הן תמיד באות בצורת רבים ־ים או ־ות, כגון שמיים, חוצות (שלטי חוצות), רחמים וכדומה.
התופעה מצויה כבר בתנ"ך וממשיכה ללשון לשון חכמים ועד ימינו אנו.
משערים שחלק מהצורות הללו נוצרו בשלב ראשוני של השפה, עוד בטרם החלה החלוקה הדקדוקית בין יחיד לרבים. לפי החלוקה הזו הסיומות ־ים/־ות לא ציינו פרטים רבים אלא היה להן תפקיד אחר כגון העצמת הפרט וחשיבותו. חלק מצורות הריבוי התמידי נוצרו לשם כבוד, לשם רוממות – "ריבוי מלכותי" או "ריבוי של אדנות".
הינה כמה מַחלקות עיקריות של שמות בעלי ריבוי תמידי:
- מילות ריבוי שנוצרו בשלב ראשוני של השפה, לפני החלוקה הדקדוקית בין יחיד לרבים (פָּנים, מַרְגְּלוֹת)
- ריבוי המעיד על גדולה ונוראוּת, על כבוד (אדונים, אלוהים)
- ריבוי שמעיד על מקום או שטח (שמיים, מעמקים)
- שמות שהריבוי בהם הוא הנטייה טבעית כי צורת היחיד אינה בנמצא או נדירה במציאות (שמים, שפטים)
- ריבוי שמעיד על הפשטה וקשור בעיקר למצב או איכות (זקונים) או לקיבוץ פעולות שנעשו (כיפורים, מילואים)
כבר מדקדקי ימי הביניים עמדו על התופעה. ר' יונה אבן ג'נאח בספר "הרקמה" מציין זאת במילים "מה שרִבּו אותו להגדיל ולרומם ולנשא" (שער כו, עמוד רצה. וראו עמוד שלה "מה שנאמר בלשון רבים והחפץ בו יחיד").
כאן איגדתי מילים בריבוי תמידי מכל רובדי הלשון.
לא הבאתי מילים נדירות המופיעות במקרא ואינן מוכרות כמו מַדְחֵפֹת (=מקום שנדחפים לשם) או מילים שבמקרא באו בצורת רבים בלבד והיום יש להן צורת יחיד (כגון תַהֲלֻכֹת = מצעד). לא הבאתי מילים שאינן שמות עצם כמו תוארי הפועל בעקיפין, במישרין, לַחֲלופין.
- אובניים (צורת זוגי)
- אירוסין
- אלוהים (אין פה ריבוי של אלוה אלא צורה בפני עצמה)
- אֵמוּרִים (חלקי קורבנות [איברים פנימיים] הנשרפים על המזבח)
- בְּאוּשִׁים
- בְּחוּרים; בְּחוּרוֹת (במשמעות נעורים. ראו במדבר יא כח קהלת יא ט)
- ביכורים
- בעלים (במשמעות אדון)
- בתולים
- גירושין
- זְנוּנִים
- זקונים
- חולין (דברים שאין בהם קדושה)
- חוצות
- חיים
- חליפין
- טוּבִין (הנו"ן הסופית באה במקום מ"ם סופית)
- כיפורים (בפיוטים הקדומים גזרו את הצורה כיפור)
- כְּלוּלוֹת
- כְּשָפים (בימינו יצרו כֶּשֶׁף ביחיד)
- לִיסטים/לֵסְטים (ראו בטור הקודם)
- מוניטין (ראו בטור הקודם)
- מילואים
- מַיִם (צורת זוגי)
- מישרין (הנו"ן הסופית באה במקום מ"ם סופית)
- מלקחיים
- מעמקים
- מספריים (צורת זוגי)
- מערומים
- מַרְגְּלוֹת
- נישואין
- נְעוּרִים
- נַפְתּוּלִים
- סנוורים
- עֲגָבִים (מעשי אהבה)
- עלומים (ראו ישעיה נד ד)
- פָּנִים (המשמעות "צד" או "היבט" החלה בימי הביניים ושם גזרו את צורת היחיד "פן")
- שוליים (אשר לצורה שול ראו כאן)
- קידושין (לא במובן של קידוש על היין)
- רֵחיים
- רחמים
- שידוכין
- שימורים (כמו "ליל שימורים")
- שִׁירַיִם
- שְׁלָמִים (בא פעם אחת ביחיד במקרא)
- שָׁמַיִם (צורת זוגי)
- שפטים
- שפכים
- תולדות (כך במקרא, במשמעות צאצאים; סדר הלידה; קורותיו של פלוני. בלשון ימינו גזרו צורת יחיד)
- תחנונים (מתקופת הגאונים נמצא תחנון ביחיד)
- תימוכין (הנו"ן הסופית באה במקום מ"ם סופית)
- תמרוקים
- תמרורים (במשמעות מרירות [בכי תמרורים] וגם במשמעות סימני דרך. בלשון ימינו יש צורת יחיד לסימני דרך)
- תנחומים
- תפילין (במשנה מופיעה גם צורת יחיד)
- תרפים
- תשואות (כך במקרא. בלשון ימינו גזרו צורת יחיד)
- תַּשְׁלוּמִים (מלשון השלמה. רק בימי הביניים החלו לגזור יחיד תשלום)
יש לכם עוד דוגמות? כתבו בתגוביות.
תודה לד"ר גבריאל בירנבאום
.
רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה? רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
14/02/2021 at 12:09 am
נהדר, תודה.
ד"ר נגה פורת כתבה רשומה מעניינת על המילה רחמים:
https://blog.ravmilim.co.il/2020/08/20/%D7%93%D7%A8-%D7%A0%D7%92%D7%94-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D/
14/02/2021 at 12:30 am
תודה רבה על ההפניה (והמחמאה)
14/02/2021 at 12:57 am
רשומה מעניינת, ירעם.
ראשי תיבות מתאימים כאן?
14/02/2021 at 1:00 am
מותרות
14/02/2021 at 1:06 am
וגם קורות חיים, תפנוקים
14/02/2021 at 8:32 am
תודה. אשר לתפנוקים – יש צורת יחיד נדירה. ראי כאן: https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%AA%D6%BC%D6%B7%D7%A4%D6%B0%D7%A0%D7%95%D6%BC%D7%A7
14/02/2021 at 1:07 am
תשבחות
14/02/2021 at 8:33 am
במקורות יש גם צורת יחיד (לא בשימוש ימינו כ"כ). ראי כאן
14/02/2021 at 1:33 am
על המילה העברית "חיים" מתוך "נשמות" של רועי חן, רומן על גלגולי נשמה של הדמות הראשית:
"כמה מדויקת המילה העברית 'חיים'. המילים Life או דאס לעבן מוגדרות במילון בתור 'יחיד, סתמי' ואילו […] La vita, למשל […] כ"נקבה, יחיד", אבל חיים, כן, חיים הם "זכר, רבים". וזה כבר אומר הכול, לא?"
14/02/2021 at 8:05 am
מעולה. יודעת באיזה עמוד?
14/02/2021 at 10:14 am
מרתק ומעשיר כתמיד!
15/02/2021 at 1:33 am
תודה
14/02/2021 at 1:54 pm
(כאב) רפאים
15/02/2021 at 1:34 am
תודה
07/03/2021 at 11:41 am
המילה תְּכָכִים – אין משתמשים בצורת היחיד שלה.
07/03/2021 at 12:04 pm
תודה, ניצה
27/11/2022 at 11:58 pm
מראשות
מרגלות
30/11/2022 at 3:58 pm
🙂
05/11/2023 at 12:19 am
חתחתים
ירכתים (אם כי יש פעם אחת בתנ"ך: "וירכתו על צידון")
קלעים (קלעי החצר)
מגורים
שיירים
אפשר גם לכלול את המספרים: עשרים, שלושים, ארבעים וכן הלאה, שכן יש משמעות אוטונומית לצורת הרבים (לדוגמה, צורות הריבוי ה"רגילה" של עשר היא: "עשרות" ולא "עשרים")
05/11/2023 at 12:38 am
שמרים
05/11/2023 at 12:39 am
דודאים