שיחה על הספר "עורי שפת עבר – אלפיים שנות שירה על השפה העברית": מי הגדיר את הספר "עבודת חיים", למה יצאה מגדרה ד"ר צבעוני כדי לשבץ שיר מסוים, והאם ילחינו את השירים שבספר. וגם: לאה נאור, שלומית כהן אסיף, אבשלום קור ועוד משוררים ואישים מקריאים משיריהם על העברית.
להאזנה ב-itunes לחצו כאן | להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.
להאזנה ביוטיוב:
ולחובבי soundcloud:
870 שירים יש באסופת השירים על השפה העברית, ולא יכולתי שלא לתהות בכמה שנות עבודה מדובר ומניין מתחילים את המפעל הזה.
בשיחה עם ד"ר לאה צבעוני, עורכת האנתולוגיה, דיברנו על העבודה במיזם השאפתני הזה – על עבודת הליקוט, על ההחלטה שהיא לא תכנס ועדה שתכריע איזה שיר ייכנס לספר אלא היא תחליט לבדה, על השיר שמופיע בספר אבל היא אינה יודעת מי כתב ועוד.
בשיחה גיליתי למה יש שירים באנגלית, יידיש, רוסית, ספרדית ועוד אבל לא בלאדינו, אצל איזה משורר היא "מתחה גבולות" רק כדי להכניס שיר מסוים שלו, אם יהיה כרך ב' של שירים חדשים, ואם פנתה למלחינים להלחין חלק מהשירים בספר.
בפרק משולבים קטעי קריאה של חלק מהשירים שבספר, בקולם של המשוררים והאישים שכתבו אותם: לאה נאור, שלומית כהן אסיף, עידית ברק, רבקה מרים, בלפור חקק, אבשלום קור וצור ארליך.
ד"ר לאה צבעוני היא אשת לשון וספרות, עורכת, סופרת ומו"לית ישראלית.
בעלת תעודה בעריכה לשונית, ותואר שני ותואר שלישי בלשון עברית מן האוניברסיטה העברית בירושלים.
עבדה במועצה להשכלה גבוהה, הייתה המזכיר האקדמי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וערכה את "איגרת" כתב העת של האקדמיה הלאומית. שנים רבות מלמדת עריכת לשון.
הבעלים והמוציאה לאור של "צבעונים – הוצאה לאור", שם פרסמה את "עברית כהווייתה" – סדרת ספרי עריכה בתחום הלשון והעריכה, המיועדים לתלמידי לשון ולעורכי לשון. כמו כן כתבה ארבעה ספרי ילדים, ערכה מאות ספרים, בהם הספר "עורי שפת עבר – אלפיים שנות שירה על השפה העברית".
הרחבות
עוּרִי שְׂפַת עֵבֶר – השקת האנתולוגיה
"רק בעברית עוד נותר לי מה לומר" / ביקורת על הספר במקור ראשון
עורי שפת עבר – להזמנת הספר
רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה? לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
01/03/2021 at 8:41 am
תיקון טעות של המרואיינת: במקום שנאמר "חיים חפר" הנכון הוא "חיים גורי".
17/04/2021 at 3:00 pm
כדי להסיר מעט מספקותיה של המרואיינת לגבי יכולת יצור כתיבה על ידי מכונה, אמליץ לה לבחון יצירות של GPT3. אולי אינן מופת של כתיבה עברית, אבל הן בהחלט צעד מאד מאד גדול בכיוון.