איך נשק הפך לנשקים ומה ההבדל בין יין ובין יינות? על שמות קיבוציים – מילים שלכאורה אין סיבה שתהיה להן צורת רבים.

בטור החותם את הסדרה שעוסקת בתופעות מיוחדות הקשורות לעולם הריבוי (עד כה כתבתי על ריבוי על ריבוי, ריבוים מיוחדים, ריבוי תמידי, שתי צורות ריבוי) נעסוק בשמות קיבוציים.

שמות קיבוציים הכוונה למילים שמייצגות קבוצות ולא פרטים אחדים, כלומר לשם עצם שֶמוֹרֶה על כמה פרטים, כגון צאן, קהל, שֶמֶן, ציוד, נשק, רכב. לכן לכאורה אין סיבה להוסיף ריבוי למילה שכבר מייצגת ריבוי.

אבל בפועל אנו כן מרבים חלק מהמילים הללו. אדגים ואסביר את הסיבה.

שמן, יין

שמן ויין הם שם קיבוצי, אבל בכל זאת אנו אומרים שמנים ויינות.

אם מדובר באותו סוג חומר אנו משתמשים רק בצורת יחיד: שמן (ולא שמנים), יין (ולא יינות).

אבל אם אנו מתכוונים לסוגים שונים של החומר אנו משתמשים בצורת רבים: שמנים, יינות. התופעה נמצאת כבר בתנ"ך, כגון וְעָשָׂה ה' צְבָאֹות לְכׇל הָעַמִּים בָּהָר הַזֶּה מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים שְׁמָנִים מְמֻחָיִם שְׁמָרִים מְזֻקָּקִים (ישעיהו כה ו).

ציוד, נשק, רכב

גם כאן לכאורה אין היגיון לרבות דבר שהוא כבר מייצג הרבה פריטים. למשל ההגדרה של ציוד היא "החפצים והמכשירים הדרושים למטרה מסוימת, כלל הפריטים שמשתמשים בהם לצורך מסוים" (מתוך רב מילים המקוון), ולכן אין סיבה לרבות אותו ולומר ציודים. כך גם נשקים ורכבים.

בפועל אנו שומעים שמרבים גם מרבים מילים אלה.

נסיבה לכך היא שבמקור נשק היה שם כללי לכלי מלחמה מסוגים שונים: לתותחים, אקדחים ועוד. כשהשם יוחד בעיקר לרובה, טבעי שהחלו לרבות אותו – נשקים.

דבר דומה קרה לרכב. במקור רכב היה שם כללי לכל מיני כלים, כגון טנק ועוד. היום רכב התייחד למכונית, ולכן קצרה הדרך לרבות אותו – רכבים.

כבר בתנ"ך מוצאים את הצורה רכבים: לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי (=הרכבים של) פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי (שיר השירים א ט), ולכן האקדמיה לא פסלה צורות אלה (ראו באתר האקדמיה כאן וכאן).

מכאן קצרה הדרך לרבות עוד דברים שכבר מייצגים הרב פרטים, כגון ציוד.

 

.

רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה? רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"