עד כה כעשרים אנשי לשון זכו בפרס הנחשב ביותר בישראל – פרס ישראל. כינסתי למקום אחד את כל הזוכים, בהם: אברהם אבן-שושן ונשיא האקדמיה ללשון העברית.

לאחר הרשומה שעסקה באנשי לשון שזכו להשיא משואות בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות אציג כעת את אנשי הלשון העוסקים בשפה העברית שזכו בפרס ישראל.

פרס ישראל הוא האירוע המרכזי שסוגר את חגיגות יום העצמאות ומועבר בשידור חי בטלוויזיה במוצאי יום העצמאות. הפרס מוענק לאנשים שהצטיינו בתחומים שונים, בהם: מדעי היהדות, מדעי הרוח ומדעי החברה; מדעי החיים ומדעים מדויקים; תרבות, אמונות, תקשורת וספורט; טכנולוגיה ומחשבים.

אספתי את שמות כל אנשי הלשון העוסקים בשפה העברית שזכו בפרס עד כה, והרי הם לפניכם.

לא שיבצתי פה אנשי לשון שעוסקים בבלשנות כללית או בלשונות היהודים או בתחומים הקרובים לעברית (כגון חנא שמרוקמנחם בניתשאול שקד, אריה לוין, אולגה קפליוק, חוה טורניאנסקי). כמו כן לא שיבצתי ברשימה אנשים שזכו על פרס בתחום הספרות.

כל התמונות מהערכים של האישים בוויקיפדיה, אא"כ צוין אחרת. את המידע על האישים ליקטתי מוויקיפדיה ומאתר האקדמיה ללשון.

יחזקאל קוטשר

תחום מחקרו הארמית והעברית מאז שלהי ימי הבית השני.

תחום: מדעי הרוח

שנת קבלת הפרס: תשכ"א (1961)

נימוקי השופטים: לחצו כאן.


ילון בפרס ישראל. צלם: יהודה איזנשטרק גנזך המדינה

חנוך ילון

מחשובי החוקרים של לשון חז"ל.

תחום: מדעי היהדות

שנת קבלת הפרס: תשכ"ב (1962)

נימוקי השופטים: לחצו כאן.


זאב בן־חיים

מחשובי חוקרי העברית והארמית, מייסד מפעל המילון ההיסטורי של הלשון העברית; לשעבר נשיא האקדמיה ללשון העברית.

תחום: מדעי היהדות

שנת קבלת הפרס: תשכ"ד (1964)

נימוקי השופטים: לא זמין ברשת.


אברהם אבן-שושן

איש המילון המוכּר והטוב.

תחום: לשון

שנת קבלת הפרס: תשל"ח (1978)

נימוקי השופטים: לחצו כאן.


חיים ברוך רוזן

עסק בלשונות ההודו-אירופיות ובבלשנות הכללית המשווה, פרסם מאמרים וספרים על לשונות שמיות, ובעיקר על העברית הישראלית.

תחום: בלשנות

שנת קבלת הפרס: תשל"ח (1978)

נימוקי השופטים: לחצו כאן.


יהושע בלאו

היה נשיא האקדמיה ללשון העברית. עוסק בבלשנות עברית היסטורית, חקר תחיית העברית, ערבית בינונית, ערבית־יהודית וערבית־נוצרית.

תחום: בלשנות ולשון עברית

שנת קבלת הפרס: תשמ"ה (1985)

נימוקי השופטים: לא זמין ברשת.


משה גושן-גוטשטיין

עסק בחקר מגילות ים המלח, חקר השפה העברית בימי הביניים ועוד.

תחום: מדעי היהדות

שנת קבלת הפרס: תשמ"ח (1988)

נימוקי השופטים: לא זמין ברשת.


ישראל ייבין

עסק בכתבי יד של המקרא ובמסורה.

תחום: חקר הלשון העברית

שנת קבלת הפרס: תשמ"ט (1989)

נימוקי השופטים: לא זמין ברשת.


משה בר-אשר

חוקר העברית הקלסית ובעיקר את לשון חכמים, הארמית של ארץ ישראל, מסורות הלשון והשַּׁרְח' של יהודי צפון אפריקה והעברית של יהודי דרום־מערב צרפת; נשיא האקדמיה ללשון העברית.

תחום: חקר הלשון העברית ולשונות היהודים

שנת קבלת הפרס: תשנ"ג (1993)

נימוקי השופטים: לא זמין ברשת.


גדעון גולדנברג

חקר את ההיבטים הלשוניים של הלשונות השמיות ועסק בבלשנות כללית.

תחום: חקר הלשון העברית והבלשנות הכללית

שנת קבלת הפרס: תשנ"ג (1993)

נימוקי השופטים: לא זמין ברשת.


יהודה רצהבי

חקר את ספרות ימי הביניים הערבית והיהודית, תפסיר רב סעדיה, פיוט ושירה, הלשון העברית ותרבות תימן היהודית והערבית (היסטוריה, ספרות, לשון ופולקלור).

תחום: חקר לשונות היהודים

שנת קבלת הפרס: תשנ"ו (1996)

נימוקי השופטים: לא זמין ברשת.


מנחם צבי קדרי

עסק בתחביר וסמנטיקה בלשון המקרא, בלשון ימי הביניים (לשון השו"ת) ובלשון הספרות העברית המודרנית.

תחום: חקר הלשון העברית

שנת קבלת הפרס: תשנ"ט (1999)

נימוקי השופטים: לא זמין ברשת.


גד בן-עמי צרפתי

פילולוג וחוקר הסמנטיקה הכללית והעברית.

תחום: חקר הבלשנות

שנת קבלת הפרס: תש"ס (2000)

נימוקי השופטים: כאן.


אהרון דותן

עוסק בבלשנות העברית בימי הביניים וכתבי-היד בערבית-יהודית: מסורת המקרא, כתבי-יד של המקרא, הטעמים ושיטות הניקוד.

תחום: חקר הלשון העברית

שנת קבלת הפרס: תשס"ה (2005)

נימוקי השופטים: כאן.


אברהם טל

מחשובי החוקרים של הלשון הארמית ושל תולדות הלשון העברית. מחקריו שפכו אור על התפתחותה של הלשון הארמית בארץ-ישראל.

תחום: בלשנות כללית

שנת קבלת הפרס: תש"ע (2010)

נימוקי השופטים: כאן.


עידית דורון

מחקריה עוסקים בניתוח הדמיון והשוני התחבירי בין העברית החדשה לעברית המקראית.

תחום: חקר הבלשנות העברית והכללית

שנת קבלת הפרס: תשע"ו (2016)

נימוקי השופטים: כאן.

צפו בהענקת הפרס (מ-24:18):


אלישע קימרון

מחשובי החוקרים של מגילות מדבר יהודה.

תחום: חקר מדעי היהדות

שנת קבלת הפרס: תשע"ח (2018)

נימוקי השופטים: כאן.

צפו בהענקת הפרס (מ-35:30):


אהרן ממן

חוקר את הלשון העברית, בדגש על חוכמת הלשון העברית של ימי הביניים, ואת לשונות היהודים.

תחום: חקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית

שנת קבלת הפרס: תשע"ט (2019)

נימוקי השופטים: כאן.

צפו בהענקת הפרס (מ-29:44):

 

 

..

רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר? רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה?  לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"