מבצע ספתא – למה אנו הוגים ספתא ולא סבתא?

כדי להבין מדוע אנו כותבים סבתא אבל הוגים ספתא – הסבר קצרצר על המונחים שיופיעו עוד שנייה:

כשיש עיצור קולי (ק) ליד עיצור אטום (א), יש נטייה לאחד מהם להזדהות עם רעהו כדי להקל על ההגייה. לפעמים העיצור הקולי הופך לאטום (להלן בדוגמות – סוג 1) ולפעמים העיצור האטום הופך לקולי (להלן בדוגמות – סוג 2).

אדגים זאת בסבתא-ספתא:

ס  ב  ת  א
ק        א

בגלל השוני בין העיצורים העיצור הקולי הופך לאטום (אם נדייק: בוטלה הקוליות של העיצור המופיע לפני עיצור שאינו קולי) וקיבלנו את זה:

ס  פ  ת  א

א        א

תצלום: ירעם נתניהו

וכאן קרה דבר הפוך: מעיצור אטום לצד עיצור קולי – לשני עיצורים קוליים (אם נדייק מה שקרה כאן הוא: הקניית קוליות לעיצור המופיע לפני עיצור קולי):

מ  ו  ק  ד  ם

        א       ק

מ  ו  ג  ד  ם

       ק       ק

כדאי לציין שהתופעה הזו אינה חדשה.

התופעה מוזכרת כבר בגמרא בדיון על קריאת שמע, וכן הובא להלכה בפוסקים:

• ר' לוי ר' אבדיא דחיפה בשם ר' לוי בר סיסי: צריך להתיז [=לבטא בהדגשה יתרה] למען תזכרו [לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֺתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם]. ר' יונה בשם רב חסדא צריך להתיז כי לעולם חסדו (ירושלמי ברכות ב ד).
• "צריך להתיז זיי"ן של תזכרו שלא יהא נראה כאומר תשכרו בשי"ן [הכוונה בשי"ן שמאלית, S] כלומר כדי שתרבו שכר" (רבי עובדיה מברטנורא, משנה ברכות ב ג).
• וצריך לבאר זי"ן של תזכרו (רמב"ם, הלכות קריאת שמע, ב ט).

• התופעות הללו אינן קורות תמיד – לא תמיד כשיש עיצור אטום וקולי אחד מהם משתנה לרעהו. למשל: אנחנו אומרים עכבר ולא עכפר, סביבה ולא זביבה. לא ידוע לי על מחקר שבדק מתי התופעה קורית ומתי לא, וההסבר ניתן בדיעבד (כלומר אם יש שינוי – כך מסבירים את ההיגיון שלו).
• יש נטייה של עיצור קולי שבא בסוף המילה להפוך לאטום (יוכבד->יוכבת).

דוגמות לסוג 1 – העיצור הקולי הופך לאטום:

• איסה (איזה)
• אפקה (אבקה)
• ביוף (ביוב)

צילום: יאיר אסרף

• דפקא (דווקא)
• טפוס (דפוס)
• יתקדל (יתגדל)
• כפכפים (קבקבים) [וראו באתר האקדמיה ללשון]
• לק (לג) בעומר
• מסכירה (מזכירה) [וכן: מסכרת בתיה ועוד]
• מִפטא (מבטא)
• סכוכית (זכוכית)
• צהוף (צהוב)
• רפקה (רבקה)
• תי"ף (תי"ו) [שם האות באל"ף-בי"ת]

• תסכרו (תזכרו)

דוגמות לסוג 2 – העיצור האטום הופך לקולי:

• אגדח (אקדח)
• בגישה (פגישה)
• בית גברות (קברות)
• גבוצה (קבוצה)

• גביסה (כביסה)
• גביש (כביש)
• דגובה (תגובה)
• גְבר (כּבר) [טוב שאילנית שרה כְּבר ולא גְבר 🙂 ]

• • דְבֶריה (טבריה)
  • דגובה (תגובה)

  • דל"ד (דל"ת) [שם האות באל"ף-בי"ת]

  • הֶזבֵּר (הסבר)
  • הֶזדר (הסדר)
  • זביבה (סביבה)
  • זגולה (סגולה)
  • זגן (סגן)
  • זדרות (שדרות)
  • חז'בון (חשבון)
  • לזגור (לסגור)
  • מגביל (מקביל)
  • מַגדחה (מקדחה)
  • מגדש (מקדש)

  • מדבח (מטבח)

• מִדְבקש (מתבקש)
• מִדבָּרֵר (מתברר)
• מזגרת (מסגרת)
• מזדרון (מסדרון)
• נז'בר לי (נשבר)
• סובגניה (סופגניה)
• קזדה (קסדה)
• רגדן (רקדן)

• תדבייש (תתבייש)

יש לכם עוד דוגמות? הוסיפו נא בתגוביות.

.

מה דעתך על אלה?

כיצד אתם הוגים: לכּכֿב/לכֿכּב בסרט? הוא מהפּנט/מהפֿנט אותו? צפו: הגיית התנועות והעיצורים לפי המסורות השונות (הספרדית, האשכנזית, התימנית ועוד) הלוויתן ואני נגד ההיפופוטמית שעל הגג עכבר העיר: כל האירועים של שבוע העברית