עוד בפרק: מה הקשר הצלילי הלא מקרי בין אוויר ל-Air, ובין בסיס ל-Base, מה מיוחד במילים שלכאורה נשמעות עבריות למהדרין "מכונית", "עיתון" ו"לוויין", ולמה האקדמיה מתעקשת לחדש מילים עבריות אם כבר בתנ"ך יש מילים לועזיות שחדרו לעברית.

להאזנה ב-itunes לחצו כאן | להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.

להאזנה ביוטיוב:

ולחובבי soundcloud:

כבר בתנ"ך יש מילים משפות זרות: תיבה וטנא ממצרית, היכל ואשף מאכדית, דת ופרדס מפרסית, זמן וכשר מארמית ועוד. התהליך נמשך בלשון חכמים, כגון אוויר ובסיס מיוונית, וגם בימי הביניים, כגון מֶרכז ולחן מערבית, ושאילת מילים משפות זרות נמשכת ביתר שאת גם בלשון ימינו – בנק, אופוזיציה ועוד.

אם מדובר בתהליך עתיק יומין, ותהליך המשותף לכל השפות החיות באשר הן ולא רק לעברית, למה אנו מלינים על סורי ועל ביי, ומדוע האקדמיה ללשון "נלחמת" במילים לועזיות ומציעה חלופות עבריות?

בפרק עם ד"ר גבריאל בירנבאום ניסינו להבין אם שאילת המילים היא איום על העברית, הכרנו כמה סוגים שונים של שאילת מילים משפות אחרות (שאילה גלויה וסמויה), דיברנו על הקשר בין אוויר ל-Air, בסיס ו-Base, ומה מיוחד במילים שלכאורה נשמעות עבריות למהדרין מכונית, עיתון ולוויין.


הפרקים הקודמים שבהם התארח ד"ר גבריאל בירנבאום – חוקר באקדמיה ללשון העברית, בלשן ומרצה ללשון:

הרחבות לפרק:

.

רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"