תירס, אחיין, ודודן היו שמות פרטיים. כאן תכירו שמות פרטיים שהפכו לשם של מקום או שהחלו לשמש ציון לקרבת משפחה ועוד משמעויות מפתיעות.
שרוג, נחור, תרח
שְׂרוּג נָחוֹר תָּרַח (דברי הימים א א, כו).
המשותף לשלושת השמות האלה הוא שכולם שמות פרטיים שהפכו לשם של מקום. שלושתם שמות יישובים שנמצאו באזור הפרת התיכון (אזור שמי־מערבי):
שרוג – סַרוּגִ (עד היום יש שֵם של עייריה תורכית בשם Suraç)
נחור – נָחֻר (לימים השם שונה לתִל־נַחִרִ)
תרח – תִל־תֻרַחִ.
משך, תירס
בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס (בראשית י, ב).
גם שני הנכדים של נוח הפכו לשם כללי:
משך – במקרא המשמעות של מֶשֶׁךְ היא שק של זרעים: הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו (תהילים קכו, ו). בעברית שלנו המשמעות הזו נעלמה, והיום המשמעות של משך היא "תקופת זמן" – משמעות שהחלה בימי הביניים.
תירס – שם פרטי שהפך לשם עַם שחי באזור יוון־טורקיה של ימינו (ונקרא ביוונית תֻּרְסֵנוֹי) ואחר כך הפך לשם של מקום – כנראה טורקיה של ימינו. כיוון שהמאכל שויך לטורקיה הוא כונה "חיטי טורקיא" ואח"כ הפך ל"חיטי תירס" – בהשפעת השֵם שקראו לו הצרפתים והגרמנים – ועם הזמן התקצר השם ל"תירס".
וּבְנֵי יָוָן אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ כִּתִּים וְדֹדָנִים (בראשית י, ד).
דודנים בפסוק הוא שם של אומה ולימים הפך דודן לציין "בן דוד".
אחיין
וַיִּהְיוּ בְּנֵי שְׁמִידָע אַחְיָן וָשֶׁכֶם וְלִקְחִי וַאֲנִיעָם (דברי הימים א ז, יט).
עגלון
וַיַּעַבְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה (שופטים ג, יד).
- איך הגיע התִּירָס לשפה העברית? / אילון גלעד
- עולם התנ"ך, בראשית, עמוד 88-87
- עברית של שבת, ניסן נצר, כרך א (בראשית), 30-29
רוצים לקבל עדכון כשעולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
.
כתיבת תגובה