וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל רִבְקָה כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא (כו, ז).
בקטע הזה ערבוב מעניין של דיבור עקיף ודיבור ישיר (המובלט לעיל). לכאורה היינו מצפים לרצף של דיבור עקיף, דהיינו: וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר כי אחותו היא…כי ירא לאמר אשתו פן יהרגוהו אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא. נראה שהדיבור הישיר נועד לשוות יתר אותנטיות לדברים. "יהרגוני ...על רבקה" = בגלל רבקה. (והשווה: מת עליה, עמ' 60).
מתוך הספר עברית של שבת, ד"ר ניסן נצר. להזמנת הספר: netzernis@gmail.com
.
רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה? רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
כתיבת תגובה