וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת (כג, ז) [1]
כאן, על פי ההקשר, ועוד בפסוקים שונים זהו כינוי לחֶבר מנכבדי המדינה [2]. בפסוקים אחרים הוא מציין את המון העם, "עַ֫מךָ", כגון "וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ" (ויקרא ד, כז), כלומר לא כוהן גדול ולא מלך שנזכרו קודם וכן "לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ" (ירמיהו א, יח).
ואולם בלשון המשנה עם הארץ הוא היפוכם של תלמיד חכם או חבֵר, כלומר אדם פשוט, בּוּר, הדיוט. הריבוי הוא עמֵּי הארץ או הארצוֹת [3]. גם אנו כיום תפסנו לשון אחרון.
[1] ובדומה בפסוקים יב-יג.
[2] וראה דעת מקרא למלכים ב, יא, יד.
[3] ובפי דוברי יידיש: עַמַרָ֫צִים ׁ(= עם הארצים).
.
רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה? רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
כתיבת תגובה