לרגל שבוע העברית ארגַנו ארבעה "קולולושה על הבר" – ארבעה פרקים שונים שיוקלטו בפני קהל במקומות שונים בארץ: ירושלים, תל אביב, הרצליה ובאר שבע.

זו הזדמנות להיפגש, לדבר, תקבלו הצצה אל מאחורי הקלעים של קולולושה, וגם תוכלו לשאול שאלות בתום הפרק.

יש להירשם מראש. מספר המקומות מוגבל.

לרישום – לחצו כאן.

והינה כל הפרטים:

תקציר השיחה:

אין נביא בעירו נשמע ביטוי שמקורם בתנ"ך, וחמור נושא ספרים נשמע כמו ביטוי מלשון חז"ל. העובדה המפתיעה היא שהביטויים האלה לקוחים או מהנצרות או מהאסלאם – מהברית החדשה או מהקוראן. בפרק חי של קולולושה תגלו עוד ביטויים ופתגמים מלשונות תבל ש"גוירו" מהנצרות או מהאסלאם; מה משמעותם במקור ואיך קרה שאנחנו בכלל איננו מרגישים בזרותם.

על המרצה:

ד"ר (הרב) אורי מלמד – מרצה באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר למדעי היהדות בתחומי השפות השמיות, ובמיוחד בלשונות העברית, הערבית והארמית. לשעבר חוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית במדור לספרות ימי הביניים, פרוזה ושירה. מחקריו מתמקדים במרחבי הבלשנות החברתית והתרבותית על רקע תופעות הלשון במבטא ובכתיבה. כמו כן מתעסק רבות במחקרים שונים ומגוונים הנוגעים לתרבות יהודי תימן לדורותיה.

להרשמה לחצו כאן

תקציר השיחה:

בתנ"ך יש מילים שנשמעות מודרניות אבל מקורן עתיק יומין כמו חשמל ומרגמה. בפרק חי של קולולושה תגלו מה משמעותן בתנ"ך, אילו תמורות ושינויים חלו במילים עד משמעותם בימינו, מה המשמעות של צדקה במקרא (לא, אין קשר לכסף), מדוע הגמדים בתנ"ך אינם נמוכי קומה ומה עושה האגרטל בבית המקדש.

על המרצה:

ד"ר גבריאל בירנבאום – בלשן, עד לא מכבר חוקר במפעל המילון ההיסטורי באקדמיה ללשון העברית. היה המזכיר המדעי של האקדמיה. בעבר היה מרצה באוניברסיטת בר-אילן. הוא מחבר הספר "לשון המשנה בגניזת קאהיר".

להרשמה לחצו כאן

תקציר השיחה:

השפה הארמית השפיעה ביותר על העברית, כולל המילים הראשונות שכל תינוק לומד: אימא ואבא. בפרק חי של קולולושה תגלו איך קרה שהארמית השפיעה כל כך על העברית, מדוע פרקים בתנ"ך כתובים בשפה הזו, ואילו עוד מילים ומאפיינים שאלה העברית מהשפה האחות שלה.

על המרצה:

ד"ר חיים דיהי – מלמד במחלקה ללשון באונ' בן גוריון בנגב,  ראש ההתמחות בעברית כשפה שנייה במכללת קיי. חיבר (עם פרופ' דניאל סיון) את "מילון ארמי-עברי אריאל". חוקר את העברית של בית שני במקרא ומחוצה לו בהשוואה לעברית של בית ראשון ובעיקר את לשונו של ספר בן סירא שנכתב בימי הבית השני. כמו כן מלמד קורסים הנוגעים לעברית החדשה.

להרשמה לחצו כאן

תקציר השיחה:

כולנו מכירים את תרומתו של בן יהודה להתחדשות העברית, אבל הסיפור של קומץ גננות נחשוניות צעירות ותרומתן לשיבת העברית לשמש כשפת-אם אינו מוכּר. בפרק חי של קולולושה תכירו איך דרך גני הילדים הביאו הגננות את העברית המתחדשת הביתה – לאימהות, לאבות ולשאר בני המשפחה, ובכך תרמו תרומה מכרעת להתגבשות העברית כשפת אם ולהפצתה בארץ.

על המרצה:

פרופ' צביה ולדן – בלשנית התפתחותית וחברתית, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. הייתה חברת סגל במכללה האקדמית בית ברל, שם הקימה את "מלל" (melel) – המרכז ללשון ילדים וייסדה את כתב העת – "מחשבות כתובות". תחומי המחקר שלה קשורים לצמתים שבהם השפה והחברה נפגשות: רכישת שפה ולשון הילדים, אוריינות ושימושי מחשב בטיפוח שפה, חקר טקסטים מהמקורות והתחדשות העברית כשפת אם. כתבה וערכה ספרים רבים, בדגש על הספר "לא מבטן אלא מגן" (כתבה עם פרופ' צפורה שחורי־רובין), העוסק בתרומת גן הילדים והגננות להתחדשות העברית כשפת אם בשנים תרנ"ט עד תרצ"ו.

להרשמה – לחצו כאן

מה דעתך על אלה?

עברית על הבר: הרצאות וגם קולולושה בפרק "חי" עברית על הבר – מילות סיכום, וידאו ותמונות כיצד אתם הוגים: לכּכֿב/לכֿכּב בסרט? הוא מהפּנט/מהפֿנט אותו? גלריית השלטים בקניונים לרגל שבוע העברית תשע"ט