וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לד' (לה, ב).
אחת מדרכי ההדגשה במקרא היא הכפלת מילה. יש שהמקרא חוזר על אותה מילה עצמה לשם חיזוק, כגון "עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר" (שופטים ה, יב), "רָחוֹק מַה שֶּׁהָיָה וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ" (קוהלת ז, כד), "בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול" (דברים ב, כז). כיוצא באלה שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, שכן שַׁבָּתוֹן נרדפת לשַׁבָּת. דרך זו משמשת עד היום, כגון רחוק-רחוק, מחיר-מחיר (מחיר "רציני"), משהו-משהו, זִיל הזול.
דרך אחרת היא הסמכת שם ביחיד אל אותו שם בריבוי לציון הדגשה מופלגת, ומעֵין הצירוף הרווח קודש-קודשים מצאנו במקרא שיר השירים (= הנשגב בשירים), נצח-נצחים (ישעיה לד, י), דוֹר-דוֹרִים (שם א, ח), ולשמצה – "אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו" (בראשית ט, כה) – הבזוי בעבדים, "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קוהלת א, ב). בספרות חז"ל מקובל להסמיך ריבוי אל ריבוי, כגון קודשי קודשים, קולי-קולות, דורי-דורות, חדרי-חדרים. ביחזקאל כו, ז מצאנו מלך מלכים, ובמשנה (אבות ג, א) מצאנו הדגשת יתר: מלך מַלכי המלכים (והיא שילוב הדרך המקראית והחז"לית).
חבל שדרך יפה זו כמעט נעלמה כיום, ורק פה ושם היא מגיחה, כגון באחת מכותרות מדורי הספורט: "סל הסלים של הקבוצה" או הצירוף שאלת השאלות.
דרכי הדגשה אחרות במקרא הן השימוש בצורת המָּקור ליד הפועַל, כגון "אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ" (שמות כב, כב). עצם הישנות השורש כבר מדגישה, ודרך זו שגורה במקרא.
דרך נוספת היא השימוש בצמדי נרדפים, ואף היא מצויה מאוד, כגון לַעג וָקֶלס (תהילים מד, יד), סוּפה וסערה (ישעיה כט, ו), עני ואביון (דברים כד, יד), שמחה וָגיל (ישעיה טז, י), צרה ומצוּקה (צפניה א, טו).
כיום מורגלות בפינו מעט כְּפילוֹת, כגון בושה וכלימה, בושה וחרפה, איום ונורא, נורא ואיום, (בכל) מקום ואתר. ובסלנג מצאנו "הסתום-בלום הזה לא קלט שום-כלום".
דגם נדיר במקרא הוא "וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים" (משלי ל, כד), ובימי הביניים מצאנו רָשָׁע מרושָׁע, ודווקא דגם זה תפס בלשון העממית כיום, כגון טיפש מטופָּש, אפס מְאופָּס, קִשקוש מקושקש ועוד.
לסיכום: ההכפלה המקראית לסוגיה באה להגדיל ולהאדיר את רושם הדברים.
מתוך הספר עברית של שבת, ד"ר ניסן נצר. להזמנת הספר: netzernis@gmail.com
כתיבת תגובה