וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה (ו, ט).
הלשון העברית קצרנית מטבעה, והדברים ידועים היטב לכל מי שמצוי בתחום התרגום. הדבר ניכר מאוד מהשוואת טקסט עברי לאנגלי, שכן הטקסט האנגלי יהיה תמיד ארוך בהרבה ממקבילו העברי, ולדוגמה: המבע האנגלי "AND WHEN I SAW HIM" מובע בעברית באחת: "וכשראיתיו", שכן העברית שפה סינתטית (מחַברת יסודות) לעומת האנגלית האנליטית (מפַצלת יסודות).
בפסוק דלעיל הוכחה ניצחת לקצרנותה של לשוננו: "…וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה". בני ישראל לא הקשיבו לדברי משה בגלל קוצר רוחם (אי סבלנותם) ומחמת העבודה הקשה שהעיקה עליהם, אבל הסיבה כאן מובעת בקצרצרה באמצעות האות מ בלבד (היא מ הסיבה). וכך הרבה במקרא, כגון "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת" (בראשית מח, י) – מחמת זקנתו, וכך בפתגם העממי "מרוב עצים אין רואים את היער" – בגלל ריבוי העצים…. וכך כיום בשפתנו הטבעית: "הוא רעד מפחד/מקור" ועוד ועוד.
ואולם לצערנו אנו מאבדים כיום במו ידינו את סגולת הקיצור הנפלאה של העברית בשל התרחקות ממקורותינו מחד גיסא ובהשפעת הלעז מאידך גיסא, וחבל על דאבדין, שכן אנו מסרבלים את לשוננו ללא צורך. לדוגמה: במשפט "התכנית בוטלה כתוצאה מחוסר משתתפים" – מיותרת המילה כתוצאה (שהיא, אגב, מן האנגלית), "הדו"ח ייגנז בשל/בגלל/מחמת/כתוצאה מ- העדר התעניינות של הציבור" = מהעדר התעניינות. ברוח זו נשמר את סגולת לשוננו, ודברינו יהיו קצרים וקולעים יותר.
מתוך הספר עברית של שבת, ד"ר ניסן נצר. להזמנת הספר: netzernis@gmail.com
כתיבת תגובה