עם הלשון בחוץ – שתי פעמים או פעמיים?

(לחצו להגדלה)

מגזין טבת תשפ"ב, גיליון מספר 6

הטור בטקסט "חי":

מיוחד לשבוע העברית

"אותיות עשרים ושתיים אל"ף-בי"ת", שרה נעמי שמר, אבל מה בדיוק שמותיהן – צד"י או צדי"ק? קוּ"ף או קוֹ"ף?

באתי להושיט עזרה, מיוחד לשבוע העברית שחל השבוע ביום הולדתו של אליעזר בן יהודה, כ"א בטבת.

שימו לב: הדברים מבוססים על מילון בן יהודה, מילון כנעני, מילון אבן שושן ומילון ההווה. ליוצאי תימן יש מסורת נוספת של שמות האותיות.

גימֶ"ל – ולא: גימָ"ל

דל"ת – ולא: דל"ד

ה"א – ורצוי שלא: הֶיְי (hey).
בעברית הקדומה לא הגו ey, ולכן עד היום ההגייה המופתית של Xֵי היא e. רק בשלהי ימי הביניים ורק במזרח אירופה הפך הצירה ל־ey, כנראה בשל השפעת השפות הסלביות (פולנית, למשל), ואט־אט התפשטה ההגייה הזו.

יוּ"ד וגם יוֹ"ד
בן יהודה במילונו מציין כי הספרדים הוגים יוֹ"ד ואילו האשכנזים יוּ"ד. מילון ההווה ומילון כנעני מביאים רק את הצורה יוֹ"ד. מילון אבן שושן מביא את שתי הצורות.

כּ"ף – בדגש, ולא כֿ"ף

נוּ"ן – ולא: נוֹ"ן

סמֶ"ך – ולא: סמָ"ך

פ"א – ורצוי שלא: פֶּיי (pey)
הרחבה: ראו באות ה"א.

צד"י – ולא: צדי"ק
הצורה העממית צדי"ק מושפעת מהקו"ף שאחריה. כיוון שהאות קו"ף באה מיד אחרי הצד"י והיא פותחת ב-ק' החלו לומר צדי"ק במקום צד"י. יש גרסה אפשרית אבל פחות נפוצה ומוּכּרת: צדֵ"י.

קוֹ"ף וגם קוּ"ף
מילון בן יהודה ומילון כנעני מביאים רק את הצורה קוֹ"ף. מילון אבן שושן מציין את שתי הצורות. מילון ההווה מביא קוֹ"ף וכותב בסוגריים שיש מסורת הגייה אחרת: קוּ"ף.

רי"ש – ורצוי שלא: רֶיְיש (reysh)
ראו הסבר באות ה"א.

תי"ו – ולא: תי"ף

עושים כבוד

כָּתַב, כַּתָּב, כְּתיב, מכתב, מִכתבה, הַכתבה, להתכתב – בעברית די בכך שאדם יכיר את השורש כדי לדעת שיש קשר בין כל שש המילים, אשר מייצגות לכאורה דברים שונים, ואם יכיר גם את המשקלים בעברית הוא יוכל לנחש את משמעות המילה, גם אם לא למד אותה ישירות.

עובדה זו הופכת את השפות השמיות (המונות היום בעיקר את העברית, הערבית והאמהרית) לשפות מפותחות מאוד מבחינת המערכת שממנה הן בנויות – שיטת שילוב השורש במשקל.

שיטה זו היא שיטה גאונית כי באמצעותה מילים המייצגות דברים שונים עדיין שומרות על זיקה וקשר ביניהן. זאת בניגוד לשפות אחרות, כגון אנגלית, צרפתית וגרמנית, שבהן על פי רוב אין קשר בין המילים וצריך לשנן אותן בעל פה כדי לזכור אותן.

לפניכם דוגמה בשורש כ-ת-ב העברי הממחישה את ההבדל בין העברית לאנגלית:

לא מה שחשבתם

בדרך כלל אם שומעים מישהו שאומר שתי פעמים מקובל להעיר לו שיש לומר פעמיים. האם באמת שתי פעמים הוא שיבוש לשוני?

כשאנו שואלים את הקושיות ב"מה נשתנה" בהגדה של פסח (וכך מופיע במשנה במסכת פסחים י, ד), אנו אומרים:

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת

אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין

אַפִלּוּ פַּעַם אַחַת

הַלַּיְלָה הַזֶּה

שְׁתֵּי פְּעָמִים.

לא רק בעניין פסח מופיעה הצורה שתי פעמים: "רבי ישמעאל אומר: 'ונעלם… ונעלם 'שתי פעמים'" (שבועות ב, ה). רבי ישמעאל אומר שבפסוקים המילה "נעלם" מופיעה שתי פעמים – כלומר, פעמיים.

במקומות נוספים בתלמוד ובמדרשי חז"ל מופיעה הצורה שתי פעמים. כך גם בימי הביניים בקרב פרשני המקרא ועוד וכן בספרות השו"ת.

מכל האמור עולה שאין שגיאה דקדוקית לומר שתי פעמים. בדומה לכך, אפשר לומר שתי שנים ולאו דווקא שנתיים. בספר שמואל מופיע: בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל (א ג, א), והצירוף שתי שנים מופיע גם בתלמוד, במדרשים ועוד.

בשולי הדברים נציין כי המין הדקדוקי של פעם הוא נקבה. משום כך, מספר הפעמים תמיד יבוא בנקבה: שתי פעמים, שלוש פעמים, עשרים ושש פעמים, ולא בצורת זכר: שני פעמים, עשרים ושישה פעמים.

סימן לזכור זאת: פעם אחת – כך כולנו אומרים. אחת – בנקבה. איש אינו אומר פעם אחד (אחד – זכר).

דומים אבל שונים

יָרָק הוא צורת היחיד של ירקות (כלומר פרי האדמה). יש כמה פסוקים שמדגימים זאת: טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ (משלי טו, יז); כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק (דברים יא, י). במילים אֲרֻחַת יָרָק בפסוק הכוונה לארוחת ירקות, ובמילים גן הַיָּרָק הכוונה לגן שמגדלים בו ירקות.

לפי זה יש לומר: המלפפון הוא יָרָק בריא.

יֶרֶק הוא שם כללי לכלל הצומח הירוק (צמחים, עשבים ועלים ירוקים). הבדל מרכזי בין שתי הצורות הוא שאת היָרָק בני אדם אוכלים, בעוד את היֶרֶק אוכלות בעיקר בהמות: וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה(בראשית א, ל). כך מופיע במכת ארבה: וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות י טו).

לפי זה יש לומר: אתם מוזמנים למלון אורחים עטוף ביֶרֶק בלב הגליל.

סיכום: יָרָק (יחיד של ירקות) – בעיקר מאכל אדם, יֶרֶק (דשא, עשב ועלים ירוקים) – מאכל בהמה.

מה דעתך על אלה?

עם הלשון בחוץ – יש קשר בין ריק ובין רווק? עם הלשון בחוץ – מילים עברית בסמליל אונ' ייל? עם הלשון בחוץ – על הקשר בין עוין ובין עין עם הלשון בחוץ – האם "ככה" היא משלב נמוך?