הִשליח = שילח (פרשת בחוקותי)

וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה …; וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם… (כו: כב, כה).

השורש של"ח עתיר שימושים במקרא, והוא משמש בעיקר בשלושה בניינים: קל, פיעל והִפעיל. שני הראשונים רווחים מאוד, והִפעיל מצוי רק 5 פעמים^[1]. אחד משימושיו הרבים של השורש מציין 'הבאת צרה  על-', ולעניין זה מצאנו "שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי" (איכה א, יג), "וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּמָגוֹג" (יחזקאל לט, ו), וכן "שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ" (תהילים קה, כח), "וְשִׁלַּחְתִּי עֲלֵיכֶם רָעָב וְחַיָּה רָעָה" (יחזקאל ה, יז) וכן שליחת/שילוח מגפות, דֶּבר, חרון, מְאֵרה, מְדנים, רָזון ועוד.

ואולם שלא כמו הקל והפיעל, שהשימוש הנ"ל הוא רק אחד ממגוון שימושיהם, בניין הִפעיל, הנדיר, משמש רק במשמעות הנ"ל (של שליחה "שלילית"), כגון  "הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ … אֶת הֶעָרֹב" (שמות ח, יז), "וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב" (יחזקאל יד, יג), "לְהַשְׁלִיחַ בִּיהוּדָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם" (מלכים ב טו, לז).

בפסוק הכותרת שלנו מצויים ההפעיל והפיעל  בשימוש אחד ובקרבת מקום. הדבר עשוי ללמדנו לימוד כפול: האחד – שיש נטייה בולטת במקרא לגוון, והאחר – ששני הבניינים הללו משמשים לא מעט במשמע שווה.

בלשון חז"ל מצוי גם בניין התפעל, כגון "שעיר המשתלח" כלומר נשלח, ואולם בפיותינו כיום משמעו שונה: לתקוף בחריפות, כגון "המנהל השתלח במבקר המדינה".

אשר לשולחן הוא איננו שייך לכאן.

^[1].  נפעל יחידי הוא באסתר ג, יג. ובניין פֻּעַל מצוי 5 פעמים (כגון בראשית מד, ג).

מה דעתך על אלה?

חֵלֶב מוחש ומושאל (פרשת ויקרא) צִמדי זכר-נקבה (פרשת צו) משקלם של בעלי מום (פרשת אמור) רוב ומְעֹט (פרשת בהר)