כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ; וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם (יא: ג, ז).
סממני הכשרות בבהמה הם הימצאות פרסה שסועה והעלאת גרה. ההימצאות של פרסה ושסע מבוטאת בפסוק בשני פעלים הגזורים מן השם, כלומר מַפריס או מַפרסת מציין הימצאות פרסה, ושׁוסֵעַ או שׁוסַעַת – הימצאות שֶסע (בפרסה). לעומת זאת הימצאות הגֵּרָה מיוצגת ברגיל בפועל על"ה: להעלות גרה, ואולם פעם אחת מצאנו "גֵּרָה לֹא יִגָּר" (ראה לעיל), כלומר אף כאן נגזר פועל ייחודי מן השם כמו בפרסה ובשסע.
אגב, כשם שמַפרִיס = בעל פרסה מצאנו אף מַקרִין כבעל קרניים, ושניהם בכפיפה אחת: "שּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס" (תהילים סט, לב).
כתיבת תגובה