בטוח שחשבתם על זה – מה הקשר בין המאפה ובין אוזניים ובין המן הרשע? הינה התשובה.
@yiramne אוזני המן – מה הקשר לאוזן ולהמן? #אוזןהמן #אוזניהמן #אוזן #המן #המןהאגגי #המןהרשע #פורים #מגילתאסתר #מאפה #אפייה #קיבוץגלויות #אשכנזים #ספרדים #ספרד #יידיש #לשון #עברית #לומדים_עם_טיקטוק
תמלול:
מתבלבלים מה הקשר בין זה (אוזן המן) ובין אוזן ואיך המן הרשע נדחף לסיפור הזה?
הינה ההסבר!
בגרמנית מוֹן טאשען (Mohntasch) הם כיסָני פרג, וביידיש השם הזה התגלגל להוֹמֵן טאשען, מילולית: כיסָני המן, וכך נוצר הקשר בין המאפה הזה ובין המן (מון טאשען הפך להוֹמֵן טאשען).
בספרד ובאיטליה היה מאכל מיוחד לפורים – לא אוזן המן שלנו – המאפה שממלאים אותו במילוי מתוק – אלא רקיקים דקים מטוגנים שגוּלגלו בצורת אוזן, והיהודים שָם קראו למאפה הזו אוזני המן.
בארץ, במסגרת קיבוץ הגלויות ספרד ואשכנז, השם "הספרדי" אוזני המן נצמד למאפה המוכּר שלנו היום, מאפה שכאמור היהודים מאשכנז קראו לו כיסני המן.
מי היה מאמין שבשם של המאפה הזה מסתתר לו קיבוץ גלויות.
טור שכתב ד"ר יעקב עציון בעניין:
את מי הרגיזו אוזני ההמן?
המאפה הקרוי "אוזן המן" הוא אחד הסמלים החביבים של חג הפורים – ולכאורה אין סיבה שהוא ירגיז מאן דהוא. אך מתברר שבימי תחיית העברית מונח זה עמד במוקד ביקורת קשה שנמתחה על אנשי ועד הלשון העברית, שעמלו על חידושי מילים עבור דוברי השפה המתחדשת.
מעשה שהיה כך היה. בשנת 1912 פרסם ועד הלשון, שכלל חברים מכובדים כמו אליעזר בן־יהודה, דוד ילין, אברהם משה לונץ ויחיאל מיכל פינס, רשימת שמות עבריים לתבשילים מקובלים מן המטבח היהודי.
הרשימה סודרה לפי אלף בית, וכללה שמות עבריים לשמות המאכלים שהוכרו עד אז בשמותיהם ביידיש ובשפות לעז אחרות (למשל כופתאות במקום קניידלאך, אטריות במקום לוקשען, קציצה במקום שניצל ועוד). המונח הראשון ברשימה הוא "אוזני המן" – ולצידו השם היידי "המן-טאשען" – והשם הגרמני Mohntashen. המילה Mohn בגרמנית פירושה פרג, ו-Mohntashen פירושו כיסוני פרג. ביידיש, כסוג של הלצה, קראו למאפים הללו המן-טאשען במקום מונטאשען.
במקביל, בקהילות אחרות היה סוג של מאפה שנקרא בשם "אוזניים" על פי צורתו. כך למשל כתב כבר לפני כ-500 שנה ר' יצחק אברבנאל בפירושו לתורה בעניין המן (לא הרשע, אלא המאכל). הכתוב בספר שמות אומר שטעם המן היה "כצפיחית בדבש", ומבאר ר"י אברבנאל: "וצפיחית הוא מאכל הקמח מבושל בשמן, כצורת צפחת המים, והנאכל בדבש. והוא כמו הרקיקים העשויים מן הבצק כדמות אזניים מבושלים בשמן, ויטבלו אותם בדבש, ויקראוהו אזניים". הנה כי כן, המקור ההיסטורי הקדום ביותר שבידינו למאכל הקרוי אוזניים מדבר על אוזני המן – אך מדובר במן ולא בהמן.
מדרש אגדה על המגילה מספר על המן שהלך אבל וחפוי ראש ו"אוזניו מקוטפות" – ואולי גם בזכות מדרש זה נקרא המאפה המשולש בשם "אוזני המן" כשהוכן לכבוד חג הפורים. מכל מקום, בשלב מסוים התאחדו ה"המן-טאשען" עם אוזני ההמן, וכך קיבל המאפה המוכר את שמו.
כתיבת תגובה