עם הלשון בחוץ – האם "ככה" היא משלב נמוך?

(לחצו להגדלה)

מגזין אדר ב תשפ"ב, גיליון מספר 9

הטור בטקסט "חי":

שפה חכמה

נֶפֶשׁ בתנ"ך באה בכמה משמעויות. המשמעות הרווחת והמוכּרת ביותר היא כוח החיוּת או רוח החיים שביצורים: וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה (בראשית ב, ז); וּמַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ (ויקרא כד, יח).

טעימה ממקצת המשמעויות האחרות: החלק הלא גשמי שבאישיות: וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים (שמואל א כה, כט); אדם: כׇּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה… כׇּל נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ (בראשית מו, כו), נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה (ויקרא ד, ב); רצון: אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי (בראשית כג, ח).

כשמישהו אומר שהוא חייב נופש הוא בעצם מתכוון שהנפש שלו – כוח החיות שלו – צריכה נופש.

גם סרט הנפשה (אנימציה) קשור לכאן: בסרט הנפשה מפיחים רוח חיים, נפש, בדמויות המצוירות.

נפש מופיעה גם בצירופים רבים כגון מר נפש (שופטים יח, כה), עַז נפש (ישעיהו נו, יא), מפח נפש (איוב יא, כ). מפח נפש משמעו אכזבה. מפח קשור לנפיחה (שניהם מהשורש נ-פ-ח), כלומר נשיבת רוח – התקווה נגוזה לה, ומכאן האכזבה. בביטוי באו מים עד נפש (תהלים סט, ב) נפש משמעה כנראה צוואר (השוו: אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ – יונה ב, ו).

יש היגיון בצורת ההמון

אנשים הוגים כדין חמש מאות, שש מאות וכו' בצורת נקבה. אולם איתרע מזלו של 800, ורבים רבים הוגים שמונָה מאות (שמונָה – זכר), בעוד התקן בעברית קובע: שמונֶה מאות (שמונֶה – נקבה).

מדוע דווקא במספר 800 הדוברים עוברים לזכר? נראה שהמיקום של 800 בין שבַע מאות ובין תשַע מאות – שניהם בתנועת a בהברה האחרונה – הוא שגרם להגייה שמונָה מאות בתנועת a.

החלטות שאין הציבור יכול לעמוד בהן

איך אתם קוראים לדבר הזה? (ראו בתמונה בטור עצמו)

בציבור מהלכים כמה שמות: שדכן ומהדק, ואולם השם הרשמי הוא מַכְלֵב.

השם ניתן למכשיר בגלל הסיכות שלו – הכְּלִיבִים.

כליבים היא מילה שחידשו אותה על פי הנאמר במשנה בסוגיה של עשיית מלאכה בחול המועד (זמן שמעמדו בין יום חול ליום קודש): "ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב" (מועד קטן א, ח). כלומר בחול המועד נאסר על האומן לתפור תפירה מקצועית, אבל מותר לו לתפור תפירה גסה, לחבר בחיבורים גסים.

מכאן שֵם הסיכות של המכשיר – סיכות המחברות דברים, וגם שֵם המכשיר עצמו.

הבעיה שהקֶשר בין השורש כ-ל-ב לחיבור אינו נהיר לציבור. כמו כן ההגייה מכֿלב בלי דגש בכ"ף – שנשמע כמו חי"ת בהגייה הרווחת היום – מביאה אנשים לחשוב על חלב.

מדוע לא בחרה האקדמיה ללשון בשמות "השקופים" שדכן או מהדק? שדכן תפוס למשהו אחר – אדם שמשדך שידוכים, וגם מהדק תפוס למוצר אחר – מהדק הוא זה:

מורי ורבי הבלשן ד"ר ניסן נצר ז"ל תהה מדוע לא בחרה האקדמיה בשם מַחְבֵּר – שֵם שקוף, ברור ונהיר.

מילים גנובות

"הטיפול במחלה תחת שליטה" – כל המילים בכותרת עבריות, אבל יש מילה אחת שמתחפשת לעברית.

במקור מילת היחס תַּחַת משמשת בעניינים פיזיים – משהו נמצא תחת או מתחת למשהו אחר: יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד (בראשית א, ט); וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ (מלכים א ה, ה).

תחת הפכה לשמש גם במשמעות מטפורית – משהו במקום או תמורת משהו: וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ (בראשית כב, יג).

בימינו החלה מילת היחס תחת לשמש במשמעות "נתוּן ל…" כמו בכותרת שלמעלה וכמו ב"הוא נחקר תחת אזהרה". המשמעויות הזו מקורה בהשפעת האנגלית, כמו: everything is under control = הכול תחת שליטה.

מה החלופה העברית במשמעות הזו? אות אחת קטנה – מילת היחס בְּ.

הינה כמה דוגמות:

לא מה שחשבתם

יש מילים שאנשים חושבים שהן מילים במשלב נמוך או עממי, אבל בפועל הממצאים ההיסטוריים מעידים אחרת. אדגים דוגמה אחת באמצעות המילים הנרדפות כך–ככה.

רבים חושבים שככה היא מילה במשלב נמוך או עממי, ובדיבור רשמי או בכתיבה רשמית הם יבכרו את כך, אבל הממצאים בתנ"ך יפתיעו אותם.

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱ-לֹהָיו (תהלים קמד, טו), כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו (דברים כה, ט); וַיֹּאמֶר ה' מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמוֹת גִּלְעָד וַיֹּאמֶר זֶה אֹמֵר כָּכָה וְזֶה אֹמֵר כָּכָה (דברי הימים ב יח, יט).

המילה ככה מופיעה בתנ"ך כ-40 פעמים, והמילה כך אינה מופיעה אפילו פעם אחת. כך מקורה בלשון חז"ל, והיא קיצור של ככה.

מדוע איתרע מזלה של ככה המקראית, ודווקא היא נתפסת לשון נמוכה או עממית? אולי משום שילדים קטנים משתמשים בה דווקא ולא בכך. ולמה הילדים משתמשים בה דווקא? כנראה בגלל המשקל והצליל "לָמָה? כָּכָה".

דומים אבל שונים

פָּעוֹט הוא ילד קטן, ופעוּט – חסר חשיבות.

פָּעוֹט הוא שם עצם, וצורת הרבים שלו היא פָּעוֹטות הן לזכר והן לנקבה, בדיוק כשם שצורת הרבים לָקוחות כוללת גברים ונשים, וצורת הרבים תינוקות כוללת זכרים ונקבות.

בצורה הזו תנועת a נשמרת בכל הנטייה של המילה: פָּעוֹטות וגם פָּעוֹטון.

פָּעוּט הוא שם תואר (דבר פָּעוּט – קטן וחסר חשיבות), ולכן צורת הרבים בהתאם למין הדקדוקי – זכר רבים פְּעוּטים, נקבה רבות פְּעוּטות; בדיוק כמו שאר שמות התואר: שָמוּר – שְמוּרים, שְמוּרות, שָחוּם – שְחוּמים, שְחוּמות.

בצורה הזו תנועת a הופכת לשווא בצורות הסמיכות והרבים: פְּעוּטים, פְּעוּטות, דבר פְּעוט־ערך.

סימן לזכור:

פָּעוֹט הוא ילד קטן, כשם שהתינוֹק הוא ילד קטן ויש במילה תינוֹֹק תנועת o.

פָּעוּט הוא תואר שפירושו חסר חשיבוּת, כשם שבמילה חשיבוּת יש תנועת u.

מה דעתך על אלה?

עם הלשון בחוץ – שתי פעמים או פעמיים? עם הלשון בחוץ – יש קשר בין ריק ובין רווק? עם הלשון בחוץ – איך רגל קשורה ל"פשיטת רגל"? עם הלשון בחוץ – יש קשר בין ערב לשתי וערב?