כל מי שלמד ניקוד שאל את עצמו מתי משמיטים אם קריאה יו"ד ואם קריאה וי"ו בניקוד (במילים עבריות) – הינה מדריך מיוחד מאת ד"ר חגית אביעוז.
אות שצבועה באדום = אות שמושמטת בניקוד
א. משמיטים וי"ו או יו"ד:
- בהברה שאינה מוטעמת הסגורה בשווא
- בהברה שאינה מוטעמת הסגורה בדגש (חזק)
- בהברה שנפתחה (בגלל אי-מימוש מכפל או בשל שווא נח או מרחף שהפך לחטף).
1. בהברה סגורה בשווא: שולחן ← שֻׁלְ-חן, חוכמה ← חָכְ-מה, זיכרונות ← זִכְ-רו-נות, טופסי ← טָפְ-סי, כותלי ← כָּתְ-לי
2. בהברה סגורה בדגש (חזק): כיבד ← כִּב-בד (כִּבֵּד), מסופר ← מסֻפ-פר (מְסֻפָּר), זיכרון ← זִכ-כ-רון (זִכָּרוֹן), תיפלו ← תִּפ-פלו (תִּפְּלוּ), דובים ← דֻּב-בים (דֻּבִּים), ליבם ← לִב-בם (לִבָּם), היבט ← הֶב-בט (הֶבֵּט)
3. בהברה שנפתחה:
בגלל אי-מימוש מכפל: ריהט ← רִ-הט, תיאר ← תֵּ-אר (השוו כִּבֵּד לעיל); מפוחד ← מפֻ-חד, מרוהט ← מרֹ-הט (השוו מְסֻפָּר לעיל), חורים ← חֹ-רים (השוו דֻּבִּים לעיל), אפורה ← אפֹ-רה (השוו כְּחֻלָּה);
בגלל שווא נח או מרחף שהפך לחטף: מועמד ← מָ-עמד/מֻ-עמד (השוו מָ/מֻלְבָּשׁ), נוהליהם ← נָ-הלי-הם (השוו חָדְשֵׁיהֶם); שיעשע ← שִׁ-עשע (השוו פִּרְסֵם)
ב. משמיטים וי"ו המציינת תנועת o גדולה במקרים האלה:
- בדגמים מלעיליים
בוקר ← בֹּ-קר, צורך ← צֹ-רך; נוער ← נֹ-ער; קושי ← קֹ-שי; משקולת ← מש-קֹ-לת, משכורת ← מש-כֹּ-רת
- בתנועות משתנות (לשווא או לתנועת u)
ישמור ← יש-מֹר (על פי יש-מְרו)
חוק ← חֹק (על פי חֻקים)
במילים 'מתוֹק', 'מנוֹס', 'מגוֹר' אין משמיטים את הווי"ו למרות השינוי לתנועת u (מתוֹק-מתוּקה, מנוֹס-מנוּסו) וכן כאשר הווי"ו היא בשורש המילה (נסוֹג-נסוּגותי).
- לפני סיומת הנטייה –נָה
קומנָה ← קֹמ-נָה, תשובנָה ← ת-שֹׁב-נָה
ג. משמיטים וי"ו שנייה שאינה מציינת תנועת o או u.
השוואה ← הש-וָ-אה, תווית ← תוִית, השווה ← הש-וֵה, מחוונכם ← מח-וַנ-כם
לעומת ע-ווֹן, תק-ווֹת, ד-ווּי וכו' (הווי"ו השנייה מציינת תנועת o או u).
לא שייכות לכאן צורות שבהן כל וי"ו שייכת להברה אחרת, כגון לוֹוִים (לוֹ-וִים).
ד. משמיטים יו"ד במקרים האלה:
- לפני וי"ו עיצורית בסוף מילה אם אינה מציינת רבים.
עכשיו ← עכ-שָׁו, סתיו ← סתָו
לעומת דְּרָ-כָיו, סְפָ-רָיו (יו"ד של רבים ["חסינת השמטה"]).
- במשקל קֵטה
שינה ← שֵׁ-נה, תיבה ← תֵּ-בה
ה. משמיטים יו"ד שנייה שאינה אחרי תנועת i.
מניין ← מנ-יָן, מעַניין ← מענ-יֵן, בניינים ← בנ-יָ-נים, הייתה ← ה-יְתה, מחייכת ← מחי-יֶ-כת.
כלל זה אינו חל על יו"ד של רבים, שהיא חסינת השמטה, כגון ח-יֵי-הם, ד-יֵי-נו.
בצורות הנטויות של המילה יַיִן נשמרת היו"ד השנייה (שהיא חלק מהמילה), כגון יֵי-נות, יֵי-נם, יֵין-.
ד"ר חגית אביעוז היא עורכת לשון, מנקדת ומגיהה, מרצה ללשון באוניברסיטת בר-אילן, במכללת תלפיות, במכללת אורות ישראל ובמכללת לוינסקי
.
רוצים לקבל עדכון כשעולה הרשומה הבאה? רוצים לדעת מתי עולה עוד פרק בהסכת "קולולושה"?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
כתיבת תגובה