"בקיצור" שאינו מקצר שום דבר, "טוב" שאנו אומרים דווקא כשאנחנו איננו מסכימים, "בוא" שאינו בקשה שמישהו באמת יבוא אליי – פרק על סַמָנֵי שיח: מה תפקידם, מתי משתמשים בהם ולמה לא כדאי להתעצבן על "כזה כאילו" בשיח דבור.
להאזנה ב-itunes לחצו כאן | להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.
להאזנה בספוטיפיי:
לצפייה ביוטיוב:
ולחובבי soundcloud:
"טוב, אנחנו מאחרים", "אז מה?", "כזה כאילו", "בוא, תרגיע" – בכל הדוגמות האלה יש מילים שאינן בשימוש המקורי שלהן. ה"טוב" אינו טוב באמת כי אנחנו מאחרים, ה"אז" אינו קשור לזמן עבר, ה"כאילו" אינו מייצג לא באמת, ו"בוא" אינה הוראה שמישהו באמת יתקרב לעברי. כך גם יש "עכשיו" שאינו מציין זמן הווה, ו"טוב" שיכול להיות משהו רע ו"בקיצור" שאינו מקצר דבר.
על כל המילים המיוחדות הללו, שיש הקוראים להן "מילות חלל" (והן לא!) – בשיחה עם פרופ' זהר לבנת. היא מוכיחה שאין אלה מילות חלל סתמיות אלא יש להן תפקיד של איתות מיוחד בשיחה, וכן עוד תפקידים מעניינים. דיברנו על התפקידים, מתי משתמשים בהן ולמה, וגם שוחחנו על גלגול המשמעויות מהערך המילוני לערך מושאל שרק בגרעין שלו קשור למשמעות המקורית.
פרופ' זהר לבנת היא בלשנית וחוקרת שיח מן המחלקה ללשון העברית וללשונות השמיות באוניברסיטת בר אילן, שם גם הייתה ראש המחלקה. הייתה נשיאת האגודה הישראלית לבלשנות יישומית (איל"ש), יו"ר ועדת המקצוע ללשון העברית – ועדה שמלווה את לימודי הלשון במערכת החינוך בכל הגילים.
עורכת את כתב העת "בלשנות עברית", וחוקרת בעיקר את העברית המודרנית, בדגש על תחום הפרגמטיקה, הרטוריקה וחקר השיח, הן בעברית הכתובה והן בדבורה.
לעוד פרק עם פרופ' לבנת: פרק 41: "כשאתה נכנס להיריון" – שימושים מיוחדים ל"אתה" / פרופ' זהר לבנת
הרחבות:
יציב, אילאיל וזהר לבנת, "קוהרנטיות בשיח דבור: עיון בתפקידיו של סמן השיח "אז"", העברית שפה חיה ד', 2006, עמ' 189-175.
דורי-הכהן, גונן ויעל משלר. "סמן השיח "נו" בתכניות השיחה הציבורית ברדיו". העברית שפה חיה ו תשע"ג, 85-106.
לבנת, זהר, "סמני השיח בעברית של ימינו – מבט סינכרוני ודיאכרוני", 250 שנות עברית חדשה, עורך: חיים א' כהן, הוצאת האקדמיה ללשון העברית תשס"ט, עמ' 211-227.
לבנת, זהר, נועם אמיר ועינת גונן, "ממשק שיח ופרוזודיה: 'עכשיו' כמקרה מבחן", תעודה כ"ז, תשע"ו, 523-503.
טרומר, פנינה, גבורה, אבי ומנור, רמה, "תזוזות סמנטיות ותזוזות קטגוריאליות בפועלי התנועה 'בא' ו'הביא' בעברית בת ימינו", לשוננו, עז, תשע"ה, 296-279.
כוזר, רון, "תבנית הפעלים הרציפים המודאליים בעברית ישראלית", לשוננו סח, 68 (1-2) תשס"ו, 119-138.
קוזאי, עינת, "המקרו-תבנית [בוא] [פועל] ונגזרותיה בעברית בת ימינו" העברית שפה חיה ח, 2018, 275-261.
לבנת, זהר, "'עכשיו' כסמן שיח: סגמנטציה והבלטת ערך", חלקת לשון 43 תשע"ב, עמ' 366-345.
Maschler, Y. (2009), Metalanguage in Interaction: Hebrew Discourse Markers. Amsterdam/Philadelphia: John Benjamins.
Maschler, Y. and Schiffrin, D. (2015), "Discourse markers: Language, meaning and context", The Handbook of Discourse Analysis, Second Edition, John Willey & Sons, 189-221.
- Gonen, Einat, Livnat, Zohar and Amir, Noam, "The discourse markeraxshav ('now') in spontaneous spoken Hebrew: Discursive and prosodic features", Journal of Pragmatics 89, 2015, pp. 69-84.
רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה? רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
17/06/2023 at 9:06 pm
אתם מתעלמים ממילות חלל שכן קיימות בלשון הדיבור. כמו "כאילו" שהזכרתם, שלא משתמשים בה רק במשמעויות שהיא הזכירה אלא גם ללא משמעות. וכך גם המילה "כזה", וכדומה (לדוגמה "הוא כאילו מעצבן כזה")