לימדו אתכם ש"אתה" משמש רק לנוכח זכר? תחשבו שוב. בפרק תכירו "אתה" בפנייה של אישה לאישה גם בדיון בנושאים נשיים, "אתה" שאינו פונה למי שמולי אלא למישהו כללי, וגם כמה מילים על העברית המאתגרת של מרב מיכאלי.

להאזנה ב-itunes לחצו כאן | להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.

להאזנה בספוטיפיי:

לצפייה ביו-טיוב:

ולחובבי soundcloud:

גם כשאישה מדבר אל אישה וגם כשהיא מדבר על הנושאים נשיים למהדרין אפשר לשמוע משפטים כמו "כשאתה נכנס להיריון" או "בתור מפקדת אתה נחשף לסיפורים ממש מעניינים ועצובים" (אינכם מאמינים? יש הקלטות בפרק).

איך קרה ש"אתה" – מילה שפונה לנמען ממין זכר – משמשת גם לנמענת ממין נקבה (כולל בפרסומת "סובלים מאנדומטריוזיס?" – אנדומטריוזיס היא מחלה שקשורה לאיברים הנשיים), ו"אתה" אפילו משמשת לציון "כל בני האדם" או "אחר" שהוא בבירור לא הנמען ולא הנמענת שמולי. כלומר גם כשאין פה אתה "אמיתי".

בשיחה עם הפרופ' זהר לבנת דיברו על התופעה, מיפינו מתי משתמשים בה ומה מנסים להרוויח באמצעותה. עוד ביררנו אם התופעה נמצאת גם בשפות אחרות, מה מיוחד לעברית דווקא, וגם נגענו בנושא המתבקש – מה שמוגדר "ההטיה המגדרית" בשפה העברית: בעברית המין הדקדוקי בזכר אינו מסומן ולכן כולל את הנקבה, דבר המעצבן תנועות פמיניסטיות או כאלה שרוצים שוויון גם בשפה. וכן, גם דיברנו על העברית של מרב מיכאלי ואם יש לה סיכוי אמיתי להיקלט.


פרופ' זהר לבנת היא בלשנית וחוקרת שיח מן המחלקה ללשון העברית וללשונות השמיות באוניברסיטת בר אילן, שם גם הייתה ראש המחלקה. הייתה נשיאת האגודה הישראלית לבלשנות יישומית (איל"ש), יו"ר ועדת המקצוע ללשון העברית – ועדה שמלווה את לימודי הלשון במערכת החינוך בכל הגילים.

עורכת את כתב העת "בלשנות עברית", וחוקרת בעיקר את העברית המודרנית, בדגש על תחום הפרגמטיקה, הרטוריקה וחקר השיח, הן בעברית הכתובה והן בדבורה.

לפרק הקודם עם פרופ' לבנת: פרק 40: חקר השיח: למה אנחנו אומרים "בקיצור", "בוא" ו"אז…" / פרופ' זהר לבנת


הרחבות:

"כשאתה נכנס להיריון" / קטע מהריאיון עם חה"כ שרן השכל

זהו זה! ריאיון עם מרב מיכאלי (עונה 3, פרק 8)

לבנת, זהר ואילאיל יציב, "חילופים פונקציונאליים של גוף, זמן ומודוס במארג השיח הדבור", בתוך: מוצ'ניק, מ' וצ' סדן (עורכים), מחקרים בלשון העברית ובלשונות היהודים, תשע"ג, עמ' 472-461.

לבנת, זהר ואילאיל יציב, סימולציות קטגוריאליות ואפיזודיות בשיח הדבור: פענוח פרגמטי של כינויי גוף שני יחיד אימפרסונליים, העברית שפה חיה ח', 2018, עמ' 177-196.

 

 

רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה? רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"