מאחורי הקלעים של לישב, לילך, לישא: איך קרה השינוי מלשבת, ללכת ולשאת.

@yiramne

לֵישֵב בסוכה – למה לא לָשֶבֶת? #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #עברית #לשון #סוכה #סוכות #לשבת #ישב #לישבבסוכה #חזל #לשוןחזל #לשוןחכמים #לשבת #לשוןהמקרא #תנך #מקרא #לישא #ליתן #עתיד

♬ צליל מקורי – ירעם נתניהו

תמלול:

לֵישב בסוכה – מה פשר הצורה המוזרה הזו לֵישב? למה לא לשבת?

בתנ"ך נמצאת רק הצורה לשבת, אבל בלשון חז"ל נעלמה לחלוטין הצורה לשבת, ובמקומה נוצרה הצורה לֵישֵב, כמו: לֵישב בסוכה.

איך נוצרה הצורה הזו?

העברית בתקופת חז"ל הייתה לשון עממית ומדוברת, לשון חיה, וכמו כל לשון חיה לפעמים אנשים מדמים צורה אחת לאחרת.

הצורה לֵישֵב* נוצרה מתוך דמיון לצורת העתיד יֵשֵב.

וכך קרה גם בעוד צורות:

  • לִיתֵן דין וחשבון – לִיתֵן כמו יִתֵּן בעתיד (במקום לָתֵת שבתנ"ך)
  • לִיטַע אילן – לִיטַע כמו יִטַּע (לעומת לִנטוע או לָטַעַת שבתנ"ך)
  • לִישָׂא אישה – לִישָׂא כמו יִשָּׂא (ולא לָשֵׂאת כבמקרא).

בלשון ימינו רווחות רק הצורות המקראיות, לָשבת, לָתֵת, לִנטוע או לָטַעַת, לָשֵׂאת וכדומה, למעט חריג אחד: יודעים לומַר לי מה הוא?

* יש מסורת בחיריק: לִישב