גלו שתי שיטות איך בתנ"ך ובמשנה "פיסקו" בלי להשתמש בסימני פיסוק.
@yiramne מדהים: לפסק בלי להשתמש בסימני פיסוק (חלק א) #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון #עברית #שמחתתורה #פיסוק #סימניפיסוק #פסיק #נקודה #תנך #מקרא #חומש #מדהים
@yiramne מדהים: לפסק בלי להשתמש בסימני פיסוק (חלק ב) #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון #עברית #שמחתתורה #פיסוק #סימניפיסוק #פסיק #נקודה #תנך #מקרא #חומש #מדהים @ירעם נתניהו
תמלול 1:
גלו איך אפשר לפסק בלי סימני פיסוק!
פסיקים, נקודות וכדומה לא היו בעת העתיקה. איך הם ציינו סוף אמירה או פסוק בלי להיעזר בנקודה? הם "סימנו" את הדיבור האחרון – הוא היה שונה ממה שנאמר קודם. איך הם עשו את זה? יש כמה דרכים לסימון כזה, ובסרטון הזה אתמקד בדרך אחת ובסרטון הבא בעוד דרך.
היפוך סדר האמירה האחרונה.
אין כמו דוגמה כדי להבין:
פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ
אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָ
יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ
לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם
יש בפסוק שבעה איברי גוף – בהתחלה מופיע שם האיבר (פה, עיניים, אוזניים וכו') ואח"כ מה תפקידו (דיבור, ראייה, שמיעה וכו'). באיבר האחרון יש סדר שונה – קודם התפקיד (הגייה־הגה) ואח"כ שם האיבר (גרון).
שינוי הסדר הוא סימון של הכותב שהוא סיים את הספירה.
עוד דוגמה:
רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וכו'
וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וכו'
וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד
בשני האיסורים הראשונים קודם מופיע האיסור "לא ירבה" ואח"כ הדבר שנאסר (סוסים ונשים), ובחלק השלישי קודם הדבר שנאסר (כסף וזהב) ואח"כ האיסור "לא ירבה".
אגב, הסגנון הזה מופיע גם במשנה:
מסורת – סייג לתורה
נדרים – סייג לפרישות
סייג לחכמה – שתיקה
לא כתוב שתיקה – סייג לחכמה.
היפוך הסדר הוא הוא פיסוקו.
תמלול 2:
עוד שיטה לפסק בלי להוסיף סימני פיסוק!
בסרטון הקודם הצגתי דרך אחת (הסרטון מופיע בתיאור הסרטון פה למטה), והינה עוד דרך:
בדיבור החותם מאריכים את שאר הדברים שנאמרו.
אין כמו דוגמה להבנה – כתוב:
וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כׇל מְלָאכָה
ומיד מופיע הפירוט למי אסור לעשות מלאכה:
אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְ
שבעה אנשים נזכרים בפסוק, שישה נזכרים במילה אחת (אתה, בנך, בתך וכו'), והאחרון – בשלוש מילים (והגר אשר בשעריך). כך מסמנים שזה סוף הפסוק.
עוד דוגמה:
הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם:
ומיד מופיע פירוט הדרישות:
עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ
שתי הדרישות הראשונות שוות, והאחרונה – ארוכה. כך מסמנים שזה סוף פסוק.
ופסוק אחרון לדוגמה:
דוד מציין שלושה דברים בעבודת ה':
סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵהוּ
יש פה זוג מילים ועוד זוג מילים, ובדבר האחרון – שלוש מילים, כדי לסמן שזה סוף האמירה.
דרך "הפיסוק" הזו מופיעה גם במשנה:
על שלשה דברים העולם עומד:
על התורה
ועל העבודה
ועל גמילות חסדים
לא כתוב ועל "החסד" אלא האריכו בסוף כדי לסמן שזה הסוף.
כתיבת תגובה