העיקרון בַּכּלל מתי יש לומר או לכתוב בעברית דווקא ומתי בכל לשון הוא כנראה זה:

• כשמדובר בדבר שהתוכן שלו הוא הדבר החשוב – אפשר לומר אותו בכל לשון כי התוכן חשוב יותר מ"הצליל". לכן קריאת שמע או תפילה, שבהם הצהרת הכוונות היא הדבר החשוב, נאמרות מעיקר הדין בכל לשון.
• כאשר מדובר בטקס שהדבר החשוב בו הוא המעמד – הלשון העברית חשובה. לכן ביכורים, מעמד הקְהל או הכהן שמדבר לעם נאמרים דווקא בעברית.

הערה בראי ההיסטוריה: על אף ההלכה שתפילה בכל לשון, התנגדו פוסקי ההלכה האורתודוקסים לשינוי לשון התפילה. בראי הדורות היו ניסיונות שונים לצמצם את ההיתר להתפלל בכל לשון (ראו למשל ברמב"ם, פירוש המשניות, סוטה ז א: "והתפלה, תחנון, ומתחנן אדם בכל לשון. במה דברים אמורים? בצבור. אבל היחיד ישתדל מאד שלא יתפלל לה' אלא בלשון העברי"), ויש להניח שאותם פוסקי ההלכה האורתודוקסים המשיכו מגמה זו וראו בהיתר להתפלל בכל לשון היתר דחוק, וסברו שהיתר התפילה בכל לשון אינו יצירת נוסח חלופי לועזי, אלא שהפרט יכול להתפלל בלשון שהוא מבין, ובעברית גם אם אינו מבין.

הרפורמים שינו את שפת התפילה והתאימו אותה לארץ מגוריהם (גרמנית בגרמניה, אנגלית בארה"ב וכדומה). בראי ההיסטוריה, אִילו היו משנים את שפת התפילה, ספק אם מהלך חידוש העברית היה מצליח. העובדה שיהודים בכל תפוצות ישראל התפללו בעברית היא שתרמה לשמירה על העברית, על הכרתהּ ועל האפשרות לחדש אותה.

הבהרה בדבר ההלכות המובאות פה: איגדתי את ההלכות על פי עיקר הדין – מהמשנה ומהרמב"ם. הפוסקים האחרונים כתבו שעדיף לומר כמעט כל דבר בלשון הקודש דווקא. לחפצים בתרגום של תכנים רבים שנאמרים לא בעברית (כמו קדיש, כתובה ועוד) – לחצו כאן.

דיבור

כתיבה

אחר

הרחבות

הרחבה 1

היתר הכתיבה ביוונית – לכאורה אין הדעת סובלת היתר שכזה. מישהו יכול לדמיין שיתירו לכתוב ספר תורה באותיות "אנגליות" תורה ויקראו ממנו בבית הכנסת, יברכו וכו'? מישהו יכול לדמיין שהוא יניח בכל בוקר על זרועו ועל ראשו תפילין הכתובות בגרמנית?

כדי להבין את ההיתר הזה יש להכיר את העולם של חז"ל. כשעלה עזרא הסופר מבבל הוא שינה את הכתב – מהכתב העברי העתיק לכתב המופיע בספרי התורה שלנו (תוספתא סנהדרין ד ז–ח). זאת המהפכה הראשונה. עזרא פעל כך כדי לשמר את התורה בעם ישראל. חמושים בתקדים הזה, ולאחר עוד מהפכה בחיי עולם התורה – כתיבת התורה שבעל פה בגלל "עת לעשות לה' הפרו תורתך" – קבעו חז"ל שאפשר לכתוב את התורה גם ביוונית. כיוון שתרבות יוון שלטה בכיפה, וכנראה היו אנשים שהחלו לכתוב ספרי תורה בכתב היווני, יש לשער שחז"ל התירו את הכתיבה ביוונית כדי לשמר את התורה. כמו כן, הרמב"ם מסביר את ההיתר משום "שהם פֵּרשו התורה בלשון יוון לתלמי המלך ונתפרסמה אצלם אותה העתקה עד שהיתה אצלם אותו הלשון כמו לשונם, וכאילו היתה אשורית [=הכתב העברי בספרי התורה שלנו היום – י"נ]. וכן אמר (מגילה יח ע"א): 'לשון יוני לכל כשר'".

אנו חיים בעולם שבו דברים "קבועים" יותר – כתבי הקודש חלוטים, אין להוסיף ואין לגרוע על כ"ד ספרים, הטקסט נתקדש וספר תורה שחסרה בו אות אחת פסול, התורה שבעל פה כתובה ובכל יום כותבים עוד ודנים ומדייקים בכל מילה כאילו היא כתובה בתורה עצמה (ראו דברי הרב קאפח על מגמת דיוקי הדיוקים – מורה נבוכים במהדורתו, פרק ע"א הערה 10). לכן היום ההיתר של חז"ל קשה לנו להבנה ונראה לנו זר.

הרחבה 2

מדוע כתבי קודש מטמאים? לכאורה כתבי הקודש הם דבר טהור וזך ולא דבר שמטמא. הגמרא (שבת יד ע"א) מסבירה שמדובר בתקנה של חכמים: "אמר רב משרשיא שבתחלה היו מצניעין את אוכלין דתרומה אצל ס"ת, ואמרו האי קדש והאי קדש כיון דקחזו דקאתו לידי פסידא גזרו ביה רבנן טומאה". תרגום והסבר: בהתחלה היו מניחים את האוכל שהוא תרומה ליד ספר תורה (כתבי הקודש), ואמרו זה קדוש וזה קדוש. כיוון שראו שבאים לידי הפסד, גזרו בו חכמים טומאה.

ההפסד המוזכר הוא שעכברים אכלו את התרומות, ובאותה הזדמנות אכלו גם את כתבי הקודש. לכן גזרו חז"ל שכתבי הקודש מטמאים את הידיים, כדי שאנשים יזהרו מלהניח את התרומות ליד המגילות מחשש שהטומאה תעבור – הן במגע של כתבי הקודש בתרומות והן במגע שלהם בכתבי הקודש ואח"כ בתרומות.

הרחבות למטיבי לכת:

• תפילה "בכל לשון"? – הפולמוס על התפילה בעברית במאה ה-19 באשכנז באור התשובות הרבניות בקונטרס "אלה דברי הברית" / יעקב ח' חרל"פ ולובה חרל"פ
• לשון הקודש – השפה של עם ישראל: עיון במשנה במס' סוטה
• תפילה וקריאת שמע: בכל לשון?
• האם מותר להתפלל באנגלית
• תפילה בכל לשון

תודה לרבנים ולאנשים החשובים: יאיר שאקי, יוחאי מקבילי, חנניה בלומרט, גבריאל בירנבאום

.

.

מה דעתך על אלה?

בעברית זה נשמע טוב יותר: תרגום עברי לקדיש ולקטעי הארמית בתפילה ועוד כמה מדברים עברית ומה מיוחד רק לעברית? מדריך: מתי משמיטים אימות קריאה בטקסט מנוקד? סדרת הרצאות לשון לזכרו של ד"ר ניסן נצר ז"ל